בית אלאוסטא

בית כנסת ובית מדרש בקאע אל-יהוד, צנעא, תימן

בית אלאוסטאתעתיק מדויק: בית אלאצטא) היה אחד מבתי הכנסת העתיקים והגדולים ברובע היהודי בצנעא שבתימן.[1]

בית אלאוסטא
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם מארי שלום עראקי
מיקום צנעא
מדינה תימן
רב בית הכנסת
נוסח תפילה נוסח שאמי
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה המאה ה-17
תאריך פירוק ה'תש"ט (1949)
קואורדינטות 15°20′58.7″N 44°11′44.7″W / 15.349639°N 44.195750°W / 15.349639; -44.195750
(למפת צנעא רגילה)
Location-map-Yemen-Sana'a.png
 
בית אלאוסטא
בית אלאוסטא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

בית הכנסת נבנה בסוף המאה ה-17, ושופץ ידי מארי שלום עראקי, המכונה "אלאוסטא", ועל שמו נקרא בית הכנסת. בנוסף בנה בסמוך אליו מקווה טהרה.[1]

בשנת ה'תקכ"ב (1762) נהרס בית הכנסת יחד עם שאר בתי הכנסת בעיר עקב גזירת חורבן בתי הכנסת של האימאם אלמהדי. מארי שלום קורח בספרו "רוגז הזמן" מתאר את יופיו של בית הכנסת על פי סיפורי הזקנים, ורואה בכך את המניע העיקרי להתעוררות רוח הקנאה של האימאם אלמהדי לגזור את גזירת החורבן.[1]

לאחר ביטול הגזירה שופץ בית הכנסת, והמשיך לתפקד עד עליית יהודי תימן לארץ ישראל בשנת ה'תש"ט (1949) במבצע על כנפי נשרים.[1]

מעמד ומבנהעריכה

מבנה בית הכנסת היה רחב וקצר, והיו לו שתי כניסות, אחת ממזרח ואחת ממערב. בבית הכנסת היו 5 ארונות קודש ומאות ספרי תורה.[1]

בית הכנסת היה מפואר ביותר, ומהרי"ץ הזכירו בקינתו על חורבן בית הכנסת: "אללי לי עת אזכור לשני מקדשות חרבות, כנסת שר שלום הכהן וכנסת ההקדש, אשר היו משכן לרוכב ערבות, עתה חרבים מיסוד גוי שבא לכבות".[1]

בבית הכנסת התקיימה ישיבה גדולה. בתקופתם של מארי דוד משרקי (שהיה מנהיגה הרוחני של הקהילה) ושל מארי יחיא עראקי בן הנשיא מארי שלום עראקי, שימש בית הכנסת כמרכז רוחני של הקהילה בתימן.

התיבה של בית הכנסת הגיעה לארץ ישראל על ידי הרב יהודה עראקי ובניו חיים, שלום ושלמה, ונתרמה למוזיאון ישראל.[2][3]

עמדת חכמי בית הכנסתעריכה

עמדת חכמי בית הכנסת במאה ה-18 הייתה התנגדות להכנסת מנהגי הקבלה להלכה, למרות שלמדו קבלה ופסקו על פי השולחן ערוך.[4]

במאות ה-19 וה-20 עמדת חכמי בית הכנסת תמכה בקבלה, ובהכנסת מנהגיה להלכה. בית הכנסת נחשב מעוזם של חכמי הקבלה והזרם השאמי בצנעא.[4]

חכמי בית הכנסת חיברו את הספר אמונת ה', נגד הספר מלחמות ה' של מארי יחיא קאפח.

ממשיך דרכם של חכמי בית הכנסת היה הרב יוסף צוברי, שבעצמו התפלל בבית הכנסת. הרב צוברי הנציח את מנהגי בית הכנסת בספריו, וערך את החומש פרשה מפורשה על פי מנהגי הקריאה בבית הכנסת.

מנהיגים מפורסמים בבית הכנסתעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 יחיאל נחשון, בתי כנסת בצנעא (מאות י"ח-י"ט), הוצאת האגודה לטיפוח חברה ותרבות, נתניה ה'תש"ס (2000), עמודים 95–96
  2. ^ תיבה לקריאה בתורה, באתר מוזיאון ישראל
  3. ^ תיבה, מרכז מורשת יהדות תימן
  4. ^ 1 2 הרב עמרם עוזירי, מלאך ה' - מתולדות רבינו ישראל עזירי זתע"א, ה'תש"ף (2020), עמוד קכ"ו