בית הקברות היהודי במרקש

בית הקברות היהודי בעיר מרקש שבמרוקו, הוקם בשנת 1537

בית הקברות היהודי במרקש (לפי המסורת נוסד בשנת 1537) נחשב לאחר מבתי הקברות היהודיים הגדולים במרוקו. בשל חשיבותו ההיסטורית וקברי הצדיקים המצויים בו, המקום מושך אליו תיירים רבים.

בית הקברות היהודי במרקש (בית מועד לכל חי)
שער בית העלמין, בו מופיעה שנת ההקמה (ע"פ המסורת) - 1537
שער בית העלמין, בו מופיעה שנת ההקמה (ע"פ המסורת) - 1537
שער בית העלמין, בו מופיעה שנת ההקמה (ע"פ המסורת) - 1537
פרטי בית הקברות
דת יהדות
תאריך הקמה 1537
שטח 58 דונם
מספר קבורים מעל 20,000
קואורדינטות 31°37′12″N 7°58′44″W / 31.619883°N 7.978884°W / 31.619883; -7.978884
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רקע: הקהילה היהודית במרקש

עריכה
 
מבט מהאוויר על בית העלמין, צולם ב-1930 או 1931
  ערך מורחב – קהילת יהודי מרקש

ב-1136, עלי, בנו של יוסף בן תאשפין שייסד את העיר, אסר על היהודים להתיישב במרקש, אך ידוע שהזמין רופאים יהודים לשרת בחצרו, ובכך יצר גרעין של עדה יהודית. בתקופת שלטון אל-מוואחידון נחרבה הקהילה היהודית.[1] לאחר גירוש קנ"א הגיע רבי אפרים אנקווה, למרקש על מנת לבדוק את האפשרות להתיישב בה, הוא תיאר בספרו קהילה מאורגנת הקיימת במקום.[2] לאחר גירוש ספרד הגיעו למרקש יהודים רבים ובעיר פעלו שושלות רבות של רבנים ממשפחות אלה, בהן: בן עטר, פינטו ואזולאי.[3] ב-1523 כבשו השריפים מבני סעד את מרקש, ובימי השריפים עלה מעמדה של מרקש, שנהייתה לראשונה לבירת הארץ במקום פס, ובכך משכה אליה יהודים רבים. משנים אלה ידועים שני אישים חשובים במרקש, רבי משה אלפלס - דרשן ומחבר, ורבי אברהם בן ראובן אזולאי, מו"ל ומגיה ספרים, שיצא ממרוקו לרכוש תכשיטים עבור המלך. בשנת ה'שפ"ב (1622) מושלמת בניית המלאח של מרקש ליד ארמון המלך.[4]

החל מהמאה ה-18 ניכרת התפתחות בחיי היהדות במרקש, בין השאר בכך שישיבותיה, שהצטיינו בעיון התלמוד, משכו אליה תלמידים רבים ממקומות שונים, וחכמיה הותירו יצירה תורנית ענפה. מהרבנים הבולטים והיוצרים שפעלו אז נמנים: רבי שלמה עמאר - כיהן כראש ישיבה וכרבה של העיר ובלט כפוסק הלכה חשוב, רבי אברהם אזולאי - כיהן כרב העיר ועמד בראשות ישיבה במרקש, ואף עמד בראשות בית מדרש לקבלה, אליו הגיעו ללמוד רבנים מקצוות מרוקו ומהם רבי אברהם אבן מוסה ורבי יעקב מראג'י ורבי שלום בוזגלו. האחרון מחבר הפירוש "מקדש מלך", התפרסם בעיקר הודות לתפקידים הרבניים בהם כיהן בארצות אירופה. כן ידועים הרבנים: מרדכי עטייא, אברהם פינטו, משה רוזליו ואלעזר הלוי - שהיו מורים לתלמוד בישיבות בעיר, וחיברו פרשנות נרחבת לתלמוד.[5]

בית הקברות

עריכה

בית הקברות היהודי במרקש, הנקרא גם "בית מועד לכל חי", או "מערה" (כינוי למקום קבורה במרוקאית יהודית), נוסד, לפי המסורת, בשנת ה'רצ"ז (1537) כמופיע בשער (ראו תמונה). הוא מבתי הקברות היהודיים הגדולים במדינה ומשתרע על פני שטח של כ-58 דונם. בית הקברות מוקף חומה וממוקם מזרחית למלאח של מרקש. בצפונו ארמון בהיה ובמערבו, מעבר לחומה, נמצא בית הקברות (המוסלמי) באב ג'מאט.[6]

לפי הערכות, קבורים במקום למעלה מ-20,000 קברים.[7] קברי הכוהנים שנצבעו בכחול ממוקמים ליד פתחו, על מנת לאפשר לקרובים הכוהנים לבקר בהם (ראו תמונה), בהתאם להלכה האוסרת כניסת כוהנים לתחום הקברים. ישנן גם חלקות נפרשות לנשים, גברים וילדים.[8]

המקום מתוחזק על ידי הקהילה היהודית ובאמצעות שומר הנמצא במקום 24 שעות ביממה.[7]

בית הקברות הפך לאתר תיירות אליו מגיעים אלפי יהודים מכל רחבי העולם, בעיקר אלו בעלי מוצא מרוקאי.[דרוש מקור]

קברי הצדיקים וקברים מיוחדים

עריכה

המקום מיוחד במאות קברי הרבנים והצדיקים הקבורים בו שחלקם מהווים מקום תפילה למבקרים במקום. בבית הקברות ישנם כמה מבני מאוזוליאום שנבנו מעל כמה קברי רבנים מפורסמים ואישים חשובים, כמו הרב אברהם אזולאי והרב דוד חזן הקבורים באוהל אחד,[9] ורבי יצחק דלויה (ראו תמונה), ונשיא ועד הקהילה מר חנניה קדוש (ראו תמונה). בין הרבנים הנסופים הקבורים במקום: רבי שלמה עמאר (ראו תמונה), רבי אברהם פינטו, רבי חנניה הכהן, רבי שלמה בן תאמצות, רבי אברהם בן עטר ורבים אחרים.[10]

גלריה

עריכה

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • חביב איבגי, אבני זיכרון לקהילת מראקש, לוד, תשס"ד
  • יוסף הלל, מצבות מראכש, הוצאת קהילות ישראל, ירושלים, תשע"ו
  • הרב יוסף פרץ והרב יוסף הלל (עורך), קדושי מראכש, הוצאת קהילות ישראל, ירושלים, תשפ"א

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ על ראשית הקהילה ראו: חיים זאב הירשברג תולדות היהודים באפריקה הצפונית א, עמ' 88 - 89 90 - 96 91, 621 681 - 680 682 - 682, ירושלים, תשכ"ה.
  2. ^ רבי אפרים אנקווה, שער כבוד ה', עמ' סב, תוניס, תרס"ב.
  3. ^ ראו תעודה היסטורית על חכמי מרקש ב"קורא הדורות ממרקש", נדפס בתוך אוסף כתבי היד הרבניים בספריית מנדל גוטסמן 208 - 212, נ"י, תשנ"ח.
  4. ^ חביב איבגי, אבני זיכרון לקהילת מראקש, עמ' י, לוד, תשס"ד.
  5. ^ על יהדות מרקש וישיבותיה החל מהמאה ה-18, ראו: רבי מרדכי עטייא, הקדמה לספר מר דרור, אזמיר ת"ץ. ובהרחבה במבוא לספר מר דרור, אור המערב, ירושלים, תשע"ח; רבי אברהם אבן מוסה, מנחת סוטה, סוטה דף כו, ירושלים, תשס"ח.
  6. ^ מדידת השטח ותיאורי המיקום מתבססים על התצלום האווירי ועל השימוש בפונקציות של האתר: Google Earth - על פי המפה של השטח המתוחם המופיעה בסוף הספר "קדושי מראכש" - בקישורים החיצוניים.
  7. ^ 1 2 ראו: בית העלמין במרקש.
  8. ^ ראו:קברי צדיקים במרוקו.
  9. ^ ראו: אנציקלופדיה להנצחת צדיקים - רבי אברהם אזולאי, אנציקלופדיה להנצחת צדיקים - רבי דוד חזן, באתר mytzadik.
  10. ^ בפרק "לקריאה נוספת" הפניות לספרים המתעדים מאות מצבות של הרבנים הקבורים במקום.