אוניית כלא

(הופנה מהדף בית כלא צף)

אוניית כלא או ספינת כלא היא אונייה ששימשה כבית סוהר, ובדרך כלל תוארה כגווה. מדינות רבות השתמשו באוניות כלא לאורך ההיסטוריה, אך הנוהג היה נפוץ במיוחד בבריטניה במאות ה-17, ה-18 וה-19, שמצאו באוניות כלא פתרון לצפיפות הגבוהה בבתי-כלא יבשתיים ולזרם הגדול של עצורים ממדינות אויב במלחמת אוזנו של ג'נקינס, מלחמת שבע השנים ומלחמות המהפכה הצרפתית ונפוליאון.

אוניית הנידונים החוף HMS Discovery בדפטפורד (אנ'). האונייה הייתה סלופ עם 10 תותחים ברות'רהיטף (אנ') ב-1789, והייתה בשימוש כאוניית כלא מ-1818 ועד לגירושה בפברואר 1834.[1]
אוניית הכלא HMS Success[2] בהובארט, טסמניה, אוסטרליה

היסטוריה כללית עריכה

בצרפת אוניות הכלא מילאו את הצורך לאייש ספינות המשוטים בחותרים, בגלל ביקוש נמוך לעבודת חתירה בספינות אלה. הפתרון למחסור בכוח אדם בתחום זה הגיע מעבודת כפיה של אסירים. לקראת סוף תקופת שלטונו של לואי ה-14, ב-1715, כבר היו ספינות המשוטים מיושנות והשימוש בהן למטרות צבאיות הפך לפרימטיבי, אך הצי הצרפתי פירק את צי ספינות המשוטים רק ב-1748. מרסיי הייתה בסיסן של ספינות המשוטים, ולאחר פירוק הצי הועברו החותרים לטולון, שהייתה הבסיס הימי הצבאי הראשי של צרפת, שם הועסקו האסירים במחסני התחמושת. אסירים חותרים, שנקראו בצרפתית galériens (מ"גליאה": ספינת משוטים), הם היו גם בערי נמל צרפתיות אחרות, אך בעיקר בטולון, בברסט וברושפור.[3] על פי רוב, היו האסירים כבולים בספינות משוטים שעגנו בנמל, ללא תרנים וללא משוטים. אסירי ספינות משוטים אחרים נכלאו בבתי כלא על החוף, שנקראו בצרפתית bagnes, שמשמעו "אמבטיה", ומקורו בשם האיטלקי (bagno) בעל אותה המשמעות (הטענה היא שהשם בא מבית הסוהר בקונסטנטינופול שהיה ליד בתי המרחץ הגדולים שם, ומכאן כינוי לכל בית סוהר). האסירים הצרפתיים נקראו galériens גם זמן רב לאחר שספינות המשוטים כבר לא היו בשימוש, ורק לאחר המהפכה הצרפתית שונה השם, אך השימוש בכינוי המשיך עד לסגירת ה-bagne האחרון בצרפת, בטולון, בשנת 1873. בספרד המשיך השימוש במילה galera עד תחילת המאה ה-19 כדי לתאר פושע שנידון לעונש עם עבודת כפיים. באיטליה בית הסוהר מכונה galera.

בבריטניה, האוניות היו סוג נפוץ של בתי סוהר מהמאה ה־17 ועד למאה ה־19, אך היו בשימוש גם מאוחר יותר. צ'ארלס פ. קמפבל כתב שכ-40 ספינות של הצי המלכותי הבריטי הוסבו לשימוש כאוניות כלא.[4][5] אחת מהן הייתה HMS Warrior, שהפכה לאוניית כלא בווליץ' (Woolwich) בפברואר 1840.[6] אוניות נוספות היו בגיברלטר, ברמודה, אנטיגואה, מחוץ לברוקלין שבמפרץ וולאבאוט (Wallabout Bay), ובשירנס (Sheerness). אוניות כאלו עגנו גם מול ווליץ', פורטסמות', צ'את'אם (Chatham, Kent), דפטפורד (Deptford) ודוונפורט (Devonport, Plymouth) (פלימות').הספינה HMS Argenta, (במקור ספינת משא ללא חלונות) נרכשה ועגנה בבלפסט לוף (Belfast Lough), צפון אירלנד כדי לאכוף את חוק הרשויות האזרחיות (סמכויות מיוחדות) (צפון אירלנד) 1922 (אנ') סביב תקופת יום ראשון העקוב מדם של הקתולים האירים (אנ').

נוסף על כך, HMP Weare הועברה דרך האוקיינוס האטלנטי מארצות הברית ב-1997 כדי להפוך לאוניית כלא. היא עגנה בנמל פורטלנד (Portland Harbour), דורסט, אנגליה ושימשה כאוניית כלא בין 1997 ל-2006.[7]

 
חיתוך עץ מ-1848 של מסדרון הים המלכותי (Royal Naval Dockyard, Bermuda), ברמודה, מראה ארבעה אוניות כלא

בספרות עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Bateson, Charles (1974) The Convict Ships, 1787–1868. (Sydney). ISBN 0-85174-195-9
  • Colledge, J.J. (1987). Ships of the Royal Navy: The Complete Record of All Fighting Ships of the Royal Navy From the Fifteenth Century to the Present. Annapolis, Maryland: Naval Institute Press. ISBN 0-87021-652-X.
  • Frost, Alan (1984). Botany Bay Mirages: Illusions of Australia's Convict Beginnings. Carlton, Victoria: Melbourne University Press. ISBN 0522844979.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אוניית כלא בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Colledge, p. 109
  2. ^ Colledge, p. 331
  3. ^ [1]
  4. ^ Campbell, Charles F. (בספטמבר 2001). The Intolerable Hulks: British Shipboard Confinement 1776-1857 (3 ed.). Fenestra Books. ISBN 978-1-58736-068-8. ארכיון מ-2012-07-19. נבדק ב-2020-12-27. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ [2]
  6. ^ Colledge, p. 375
  7. ^ Portland Port, Royal Naval Cemetery and a Gun Battery, www.geoffkirby.co.uk
  8. ^ Great Expectations, Penguin English Library, 1965, Notes, p.499