פתיחת התפריט הראשי

בית לדרברג

בית אר-נובו לשימור בשדרות רוטשילד 29 פינת רחוב אלנבי 116 בתל אביב-יפו

בית לדרברג הוא בית אר-נובו לשימור בשדרות רוטשילד 29 פינת רחוב אלנבי 116 בתל אביב-יפו (פעם המרכז של העיר). הבית תוכנן על ידי האדריכל יוסף ברלין בשנת 1922. ככל הנראה גם יהודה מגידוביץ' היה שותף בתכנונו.

בית לדרברג
הבית בבנייה
הבית בבנייה
מידע על המבנה
סוג בניין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
קואורדינטות 32°03′49″N 34°46′22″E / 32.063611111111°N 34.772777777778°E / 32.063611111111; 34.772777777778
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בית לדרברג, 2011

תוכן עניינים

על הביתעריכה

הסגנון העיצובי אקלקטי, ומשלב בין סגנונות אדריכליים של התקופה לבין אלמנטים המאפיינים בנייה מזרחית. המעקות מפורזלים כמנורה, ואת החלונות מעטרים עמודים קורינתיים. על החזיתות משובצים אריחי קרמיקה צבעוניים תוצרת בצלאל, שעיצב אברהם אייזנברג, בהזמנה מיוחדת של לדרברג. האריחים מציגים, על פי מיטב האתוס הארצישראלי, נופים מארץ ישראל וסיפורים מן התנ"ך, הכוללים ציורי קרמיקה המתארים את "הזורעים בדמעה", "קוצרים ברינה" ורועה צאן. בחזית הפונה לאלנבי – ציור העיר ירושלים, וכן ציון שם בעלי הבית (ראו גם: קרמיקה ישראלית#הקרמיקה של בצלאל).

הסמלים הללו יונקים ממגוון מקורות תרבותיים, ללא היגיון פנימי. לסגנון הבנייה הזה, עתיר המניירות, אין אמירה מגובשת, והוא הביע רעיונות שונים - מזרחיים, עבריים ועוד. היה בכך הד לזהות תרבותית של חברה מתהווה. אי סגנון זה מכונה "סגנון אקלקטי", אך הרומנטיקנים מעדיפים לכנותו "בתי החלומות".

בית לדרברג נבנה בשנת 1925 על ידי היבואן יצחק לדרברג כבית דירות להשכרה. הבניין מעוטר באריחי קרמיקה פרי יצירתו של זאב רבן. לדרברג עצמו גר עם משפחתו בשכונת רמת השרון (שכונת החשמל), השכונה הכי יוקרתית בתל אביב של תחילת שנות העשרים.

בזמן הבנייה, התעוררה שביתה של הפועלים נגד הקבלן, בטענה כי נוצלו יתר על המידה.[1]

בית לדרברג נכלל ברשימת הבתים לשימור של תל אביב, ומטפל בו משרדו של האדריכל אדרעי.

כיום יש במקום מסעדה לארוחות בוקר.

יצחק לדרברגעריכה

יצחק לדרברג היה יבואן כלי בית ומטבח בסוק א-דיר ביפו, שחנותו נשדדה בידי ערבים בפרעות תרפ"ט.

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בית לדרברג בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "במקומות רבים היינו צריכים לקבוע סעיף מיוחד בחוזה עם הקבלן על מספר הפועלים הפשוטים שעליו להעמיד לעבודה על כל בנאי ובכל קומה וקומה. דרישה זו נתעוררה אצלנו ביחוד בשביתה אצל הקבלנים החלמאים בבנין לדרברג בחודש אב פ"ד. הקבלנים האלה השכילו יותר מאחרים לנצל את הפועלים באופן מיוחד." (מתוך הדו"ח של ועד אגודת פועלי הבנין - תרפ"ו, דבר, 8 בנובמבר 1925)