בית קירור
בית קירור הוא מחסן שבו מאוחסנים ומקוררים מוצרים מתכלים. המוצרים המאוחסנים יכולים להיות, בין היתר, מזון, במיוחד בשר, מוצרים חקלאיים אחרים, תרופות, כימיקלים אחרים ודם.
בתי קירור ממוקמים לעיתים בצמוד או בתוך מפעלים המייצרים את המוצרים הדורשים קירור, וכן בקרבת נמלים - לאחסון תוצרת שיובאה או המיועדת לייצוא. בנמל אשדוד קיימים בתי קירור בעורף הנמל.
החקיקה בישראל מתייחסת לבתי קירור בהיבטים שונים, ביניהם: תקנות רישוי עסקים - תנאים תברואתיים לייצור מזון[1], פיקוח ורישוי בתי קירור[2], חובת הקמת בית קירור בבית מטבחיים[3], שימוש בבתי קירור בשרשרת ההובלה של מוצרים וטרינריים[4], פיקוח על ייצוא מוצרים חקלאיים[5], ועוד.
בשנות ה-40 של המאה ה-20 נבנו בישראל בתי קירור בסגנון הבינלאומי, בתכנונו של האדריכל אריה שרון, בכפר חסידים (1942), רמת יוחנן, משמרות, בית חירות, עין השופט (1943).
בית הקירור בכפר חסידים
עריכהבית הקירור תוכנן על ידי האדריכל אריה שרון והוקם בשנת 1942. מטרתו הייתה לאחסן בקירור תוצרת חקלאית: תפוחי אדמה ותפוחי עץ ממשקיהם של איכרי היישוב והסביבה. הצורך בהקמת בית הקירור נבע מהעובדה שהיבול שנאסף בבת אחת גרם לירידת מחירי השוק. המגדלים התארגנו, גייסו כספים ממקורות עצמיים ובנו את בית הקירור. כך יכלו לשמור על התוצרת החקלאית ולווסת את השיווק בהתאם למחיר הרצוי.
בזמן מלחמת העצמאות שימש בית הקירור גם להסתרת נשק. בשנת 2017 הסתיימו עבודות השימור של המבנה, בתמיכתה של המועצה לשימור אתרים, ומאז הוא משמש כארכיון היישוב.
בית הקירור באפיקים
עריכהבית הקירור באפיקים הוקם ב-1939 ופעל עד שנות ה-80 של המאה ה-20. נועד לפירות וירקות ובשר. תחתיו הוקם סליק. לצידו היה מכון לייצור קרח שפעל עד שנות ה-60 של המאה ה-20[6].
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים לייצור מזון - תוספת 1 סימן ב' - מחסני קירור)
- ^ צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בתי קירור)
- ^ תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות)
- ^ צו הגנה על בריאות הציבור (מזון), - נוהל ייבוא וטרינריה - בתי קירור / מחסנים המשמשים לאחסון מוצרי מזון מן החי במעבר; כללים לשמירת שרשרת הקירור ולמניעת הרעלות היסטמין בהובלה ובטיפול בדגים.
- ^ תקנות לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו
- ^ בית הקירור