בלייד (סרט)

בלייד
*Blade*
	כרזת הסרט
מבוסס על	בלייד מאת מארב וולפמן וגלן קולן
בימוי	סטיבן נורינגטון
הופק בידי	פיטר פרנקפורט; וסלי סנייפס; רוברט אנגלמן; אנדרו ג'יי. הורן; אבי ארד
תסריט	דייוויד ס. גויר
עריכה	פול רובל
שחקנים ראשיים	וסלי סנייפס; סטיבן דורף; קריס קריסטופרסון; נ'בושה רייט; דונל לוג
מוזיקה	מרק אישם
צילום	תיאו ואן דה סנדה
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	Marvel Enterprises; Amen Ra Films; Imaginary Forces
חברה מפיצה	ניו ליין סינמה
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	21 באוגוסט 1998
משך הקרנה	120 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט גיבורי-על; סרט אימה
מקום התרחשות	מוסקבה
תקופת התרחשות	1997
תקציב	45 מיליון דולר
הכנסות	131.2 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו	blade
פרסים	פרס הקולנוע של MTV לנבל הטוב ביותר (סטיבן דורף)
סרט הבא	"בלייד 2"
סרטים בסדרה	"בלייד 2"; "בלייד: טריניטי"
	דף הסרט ב־IMDb

בלייד (באנגלית: Blade) הוא סרט גיבורי-על פנטזיה אמריקאי משנת 1998 בבימויו של סטיבן נורינגטון על פי תסריט מאת דייוויד ס. גויר. הסרט מבוסס על דמות הקומיקס בלייד מבית מארוול קומיקס, ומככבים בו וסלי סנייפס, סטיבן דורף, קריס קריסטופרסון ונ'בושה רייט בתפקידים הראשיים.

הסרט, אשר עלה לאקרנים לראשונה ב-21 באוגוסט 1998, זכה להצלחה מסחרית שבאה לידי ביטוי בהכנסות של 70 מיליון דולר בקופות בארצות הברית בלבד, ו-131.2 מיליון דולר בסך הכל ברחבי העולם. למרות ביקורות מעורבות מצד מבקרי הקולנוע, הסרט זכה לאהדת הקהל ועם השנים הפך לסרט פולחן בקרב המעריצים.^[1] לסרט היו שני סרטי המשך, "בלייד 2" ו"בלייד: טריניטי", שניהם נכתבו על ידי גויר, שאף ביים את הסרט האחרון בטרילוגיית הסרטים.

תקציר העלילה

בשנת 1967, ונסה ברוקס היא אישה הרה המותקפת על ידי ערפד בעודה יולדת. הרופאים מצליחים להציל את חיי התינוק ולקחת אותו ממנה, בטרם היא מאבדת את הכרתה ומתה מזיהום.

31 שנה מאוחר יותר התינוק הופך לצייד הערפדים בלייד, הפושט על רייב במועדון לילה שבבעלותו של הערפד דיקון פרוסט. כוחות המשטרה שמגיעים למקום מפנים לבית חולים את קווין, אחד הערפדים ששרד את התקפתו של בלייד, מבלי לדעת שהוא ערפד. קווין ניזון מדמה של ההמטולוגית קארן ג'נסון, ונמלט מהמקום. בלייד לוקח את קארן איתו לבית מבטחים, שם מטפל בה ידידו הוותיק אברהם ויסלר. לאחר שהיא מתאוששת וחוזרת להכרה, ויסלר מסביר לקארן שיחד עם בלייד, הם מנהלים מלחמת חורמה חשאית נגד הערפדים, באמצעות אמצעי לחימה המבוססים על החולשות הבסיסיות שלהם, כגון אור שמש וכסף. השניים מייעצים לה לעזוב את העיר.

בינתיים, בישיבת מועצת הערפדים, מנהיג הערפדים הזקן ג'יטאנו דרגונטי נוזף בפרוסט הצעיר, שמעשיו עלולים להצית מלחמה בין הערפדים לבין בני האדם. פרוסט ועמיתיו הצעירים - מתוסכלים משיוכם למעמד ערפדים שנתפס כנחות משום שלא נולדו כערפדים אלא כבני אדם - הורגים את המנהיג ומשתלטים על המועצה.

עם שובה לדירתה, קארן מותקפת על ידי קריגר, שוטר בן אנוש המשועבד לערפדים. בלייד מכניע אותו, ומצליח להוציא ממנו מידע אודות מיקומו של ארכיון היסטורי של הערפדים. בשובם לבית המבטחים, בלייד מזריק לעצמו סרום מיוחד שמדכא את הצמאון שלו לדם ואת תהליך הפיכתו לערפד. עם זאת, בשל שימוש יתר, הסרום מתחיל לאבד את האפקטיביות שלו.

תוך התנסות עם נוגד הקרישה EDTA כתחליף אפשרי לסרום, קארן מגלה שה-EDTA מתפוצץ בעת ערבובו עם דם ערפדים. היא מצליחה לסנתז חיסון שיכול לרפא בני-אדם נגועים, אך מגלה כי החיסון לא יעבוד על בן כלאיים כמו בלייד. פרוסט ואנשיו תוקפים את מקום המסתור של בלייד, מדביקים את ויסלר וחוטפים את קארן. כאשר בלייד חוזר, ויסלר מבקש מבלייד שיעזור לו להתאבד על מנת שלא יהפוך לערפד בעצמו. בלייד מתחמש עם מזרקים מלאים ב-EDTA, ובעודו עוזב את המקום על מנת להציל את קארן, ויסלר יורה בעצמו.

בלייד מגיע לפנטהאוז של פרוסט על מנת להציל את קארן, אך להפתעתו הוא מוצא שם את אמו, שבינתיים הפכה בעצמה לערפד. בלייד נופל בשבי של פרוסט, הלוקח אותו אל מקדש, בו הוא מתכוון להשתמש בדמו של בלייד לצורך קיום טקס מיוחד - זימון אל ערפדי. בלייד מרוקן מדמו ומאבד את כוחו, אך קארן מאפשרת לו לשתות מדמה כדי להתאושש. פרוסט מצליח להשלים את הטקס ומסגל לעצמו את כוחותיו של האל הערפדי. בלייד הורג את כל חייליו של פרוסט (לרבות את אמו של בלייד), ובסופו של דבר מתעמת עם פרוסט. במהלך הקרב בין השניים, בלייד מזריק לגופו של פרוסט את כל מזרקי ה-EDTA, וגופו של פרוסט מתפוצץ והוא מת.

בעודם עוזבים את המקדש, קארן מציעה לבלייד את עזרתה לרפא אותו, והוא מבקש ממנה ליצור סרום חדש. באפילוג קצר לסרט, בלייד נראה במוסקבה, מציל אישה צעירה המותקפת על ידי ערפדים רוסים.

צוות שחקנים

וסלי סנייפס - אריק ברוקס/בלייד, "מהלך יום" – חצי ערפד שצד ערפדים. מיומן באמנויות לחימה ונעזר בכלי נשק שהורגים ערפדים.
סטיבן דורף - דיקון פרוסט, ערפד שאפתן ורב השפעה שהופך לאויבו של בלייד ומעוניין לכבוש את הגזע האנושי.
קריס קריסטופרסון - אברהם ויסלר, המורה הרוחני ודמות אב של בלייד. יוצר עבורו את כלי הנשק המיוחדים שלו.
נ'בושה רייט - ד"ר קארן ג'נסון, המטולוגית שננשכת על ידי ערפד. נשארת לצד בלייד לצורך הגנתה בזמן שהיא מחפשת תרופה לעצמה, ועד מהרה הופכת לשותפתו נגד חייליו של פרוסט.
דונל לוג - קווין, חייל שחצן של פרוסט, שמסוגל לשרוד פצעים אנושים שהורגים ערפדים זוטרים.
אודו קייר - ג'יטאנו דרגונטי, בכיר הערפדים.
טרייסי לורדס - ראקל, ערפדית מפתה שמובילה אדם לרייב הדמים.
ארלי ג'ובר - מרקורי, מאהבתו של פרוסט ואחת מחייליו.
קווין פטריק וולס - השוטר קריגר, משרת בן אנוש של פרוסט.
טים גיני - ד"ר קרטיס ווב, בן זוגה לשעבר של קארן שנהרג בידי קווין והופך ליצור דמוי זומבי.
סנאה ליית'אן - ונסה ברוקס, אמו של בלייד.
אריק אדוארדס - פרל, שומרת הארכיון.

הפקה

רקע

דמותו של בלייד נוצרה בשנת 1973 עבור מארוול קומיקס על ידי הכותב מארב וולפמן והמאייר ג'ין קולן כדמות משנה בסדרת הקומיקס משנות ה-70 "קברו של דרקולה". דמות הקומיקס עשתה שימוש בלהבים עשויי טיק, והייתה יותר עממית, של "אדם מן השורה", בהתנהגותה. למרות היותו אמיץ ונועז, בלייד אופיין עם פגמים באישיותו, כגון חוסר היכולת להסתדר עם שאר חבריו לצוות ושנאה עזה לערפדים שגבלה בפנטיות. במקור, הדמות לא הייתה של "מהלך היום", אלא בן אדם שנטל חיסון המאפשר לו לחוש את הערפדים. בהיעדר כוחות על-אנושיים, לעומת הכוח והמהירות של הערפדים, בלייד הסתמך אך ורק על השכל ועל המיומנות שלו, עד אשר ננשך על ידי מורביוס.

דמותו הקולנועית של בלייד עודכנה לטובת קהל צופים של שנות ה-90, ולאחר צאתו של הסרט - אופן הצגתו בקומיקס שונה, על מנת להתאים. גם הגרסה הקולנועית של דיקון פרוסט שונה מאוד ממקבילו בחוברות הקומיקס. למרות שהסרט מציג בצורה נאמנה את שאיפותיו של פרוסט להתקדם בהיררכיה של עולם הערפדים, דמותו בסרט צעירה הרבה יותר ועדכנית יותר על מנת להתאימה לשנות ה-90.

פיתוח

אולפני מארוול החלו בפיתוח הסרט כבר בשנת 1992, כאשר הראפר והשחקן אל אל קול ג'יי הביע עניין לשחק את התפקיד הראשי. הפרויקט יצא לדרך בסופו של דבר בניו ליין סינמה, עם דייוויד ס. גויר כתסריטאי. לדברי גויר, בתחילה, חברת ההפקות רצתה ליצור סרט שיהיה "משהו כמעט פרודי", אך הוא הצליח לשכנע אותם לשנות את דעתם. בשנת 1996 וסלי סנייפס צורף לככב בסרט.

ליהוק

כאשר דייוויד ס. גויר הציע לראשונה לעשות את הסרט, מנהלי ניו ליין סינמה חשו כי ישנם רק שלושה שחקנים שיכולים לעשות את התפקיד: סנייפס, דנזל וושינגטון ולורנס פישבורן, אלא שעבור גויר, סנייפס תמיד היה הבחירה המושלמת עבור הדמות. מארק סינגר היה הבחירה המקורית עבור התפקיד של ויסלר. התפקיד של דיקון פרוסט הוצע לג'ט לי, אך הוא העדיף להשתתף בסרט "נשק קטלני 4" במקום. ברוס פיין היה בין השחקנים שנשקלו לתפקיד של פרוסט.

צילום

הסרט הופק בתקציב של 45 מיליון דולר. שלב הצילומים החל ב-5 בפברואר 1997, בעיקר בלוס אנג'לס, עם כמה סצנות שצולמו בעמק המוות. תפאורות הוקמו במה שהיה בעבר מפעל בקנוגה פארק שבעמק סן פרננדו, שם התקיימו כל צילומי הפנים. אפקטים מיוחדים לסרט בוצעו על ידי חברת ההפקות Flat Earth Productions.

פסקול

פסקול המכיל מוזיקת היפ הופ שוחרר ב-25 באוגוסט 1998 על ידי TVT Records ואפיק רקורדס. בשיאו, האלבום הגיע למקום 36 במצעד בילבורד 200 ולמקום 28 במצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ. בתחילה הוצע ללהקת הטכנו הבריטית הפרודיג'י להלחין ולבצע את פסקול הסרט, אולם הלהקה נאלצה לדחות את ההצעה, בגלל התחייבויות אחרות.

פוסט פרודקשן

בעריכתו הראשונה, הסרט היה באורך 140 דקות ותוצאות הקרנות מבחן בפני קהל היו קוטלות. כתוצאה מכך נערכו צילומי השלמה והסרט נערך מחדש, דבר שעיכב את עלייתו של הסרט על המסכים בלמעלה מחצי שנה. השינוי המשמעותי ביותר היה הוספת סצנת קרב חרבות בין בלייד לבין דיקון פרוסט, סצנה אשר לא הייתה קיימת בגרסתו המקורית של הסרט. בסיום המקורי של הסרט, פרוסט מצליח להפוך לאל הערפדים ומשנה צורתו למסת דם פתלתלה, אך הוחלט לגנוז את הסיום הזה מאחר שהאפקטים המיוחדים לא נראו מספיק טוב. כמו כן, הופעת אורח מתוכננת של סטן לי נחתכה בסופו של דבר מהסרט; לי שיחק את אחד השוטרים שמגיעים למועדון הדם במהלך האירועים, ומגלה את גופתו הבוערת של קווין.

הסצנה, בה קארן ודיקון משוחחים על התרופה לערפדים, התארכה יותר מדי ועל כן קוצרה. בגרסתה הארוכה יותר הסצנה עונה על השאלה כיצד הערפדים יאכילו את עצמם אם כל בני האדם יהפכו לערפד: הערפדים תכננו לשמור בחיים מספר בני אדם בתוך שקיות, על מנת שיספקו להם דם לחיות ממנו. עדיין ניתן לראות את השקיות בסצנה, ומאוחר יותר הדבר הפך לחלק בלתי נפרד מעלילת סרט ההמשך "בלייד: טריניטי".

הפצה

"בלייד" היה להצלחה הקופתית הראשונה של אולפני מארוול, וסלל את הדרך לעיבודים קולנועיים עתידיים של חוברות קומיקס נוספות. "בלייד" הוא הסרט השני של מארוול, אחרי "הווארד – גיבור מגזע אחר" הכושל, שהופץ בהפצה רחבה בבתי קולנוע ברחבי ארצות הברית. אמנם "המעניש ו"קפטן אמריקה" נעשו לפניהם, אך שניהם לא זכו להפצה מסחרית רחבה בבתי הקולנוע ברחבי ארצות הברית.

הכנסות

הסרט היה לרווחי ביותר הן בספרד והן באוסטרליה במהלך סוף השבוע הראשון להקרנתו. עם 200 אולמות קולנוע, הכנסות מצופי הסרט בספרד עמדו על 1.5 מיליון דולר בשלושה ימים; באוסטרליה הסרט הכניס מיליון דולר מ-132 בתי קולנוע שהקרינו אותו. באזור של בלגיה הפלמית, הסרט הכניס 323,000 דולר מ-20 בתי קולנוע, ובהולנד הכניס הסרט 246,000 דולר מ-44 בתי קולנוע. בצרפת הסרט עשה 1.9 מיליון דולר בחמישה ימים מ-241 בתי קולנוע, אבל הצליח פחות בהונג קונג (עם 182,000 דולר מ-22 בתי קולנוע) ובדרום אפריקה (159,000 דולר מ-64 בתי קולנוע). לעומת זאת, בבריטניה הקרנתו של הסרט הייתה מוצלחת יותר, והוא הכניס 5.7 מיליון דולר בכ-10 ימים, כמו גם בברזיל - שם הסרט הצליח להכניס 855,000 דולר בארבעה ימים מ-133 בתי קולנוע. עם זאת, הסרט נאסר להצגה במלזיה, מדינה הנחשבת בעייני רבים לבעלת הצנזורה הקיצונית ביותר בכל דרום-מזרח אסיה.

ביקורות

באתר הביקורות Rotten Tomatoes, הסרט זוכה לדירוג של 54%. רוג'ר איברט נתן לסרט 3 כוכבים מתוך 4, וכתב: "בלייד ... הוא סרט בעל סגנון חזותי מרשים העושה שימוש בזוויות צילום קיצוניות, תלבושות ותפאורות ביזאריות, צללים מוגזמים ועריכה חותכת בין לונג שוטים לבין קלוז-אפים". לעומת זאת, ג'יימס בררדינלי נתן לסרט ½ 2 כוכבים מתוך 4, והסביר כי לסרט "יש את היכולת לסנוור, אבל הוא בכל זאת יותיר צופים רבים לא מסופקים".

מספר מבקרי קולנוע ציינו לא רק את מקומו החשוב של "בלייד" בז'אנר סרטי הערפדים, אלא גם את הקשר האינטרטקסטואלי האפשרי בין דמותו של ויסלר בסרט, לבין הדמות ויסלר המופיעה בספר A Dozen Black Roses מאת ננסי א. קולינס; הם טענו כי קיים "דמיון רב בתפקיד, במוקד הדרמטי ובמראה החזותי [בין שתי הדמויות], כמו גם שם זהה".^[2]

תביעה

לאחר פרסום הסרט, מארב וולפמן תבע את חברות מארוול, ניו ליין סינמה וטיים וורנר בסכום של 35 מיליון דולר, בטענה להפרת זכויות יוצרים בגין שימוש בדמות שיצר בשנת 1972.‏^[3] יחד עם ג'יון קולן, וולפמן קיבל קרדיט בסרט זה (צוין כי "הסרט מבוסס על דמויות שנוצרות על ידי..."), אך לא קיבל קרדיט דומה בסרט בלייד 2 או בסדרת הטלוויזיה.^[4]

משחק וידאו

בשנת 2000, חברת Activision החלק לשווק משחק וידאו המבוסס על הסרט, אותו פיתחה.^[5]

פרויקטים עתידיים

בשנת 2011, סטודיו Madhouse היפני הפיק סדרת אנימה בשם "בלייד", שכללה 12 פרקים, כחלק מסדרת האנימה של מארוול(אנ').

באוגוסט 2014, סנייפס התבטא בדבר רצונו לחזור לזיכיון, באומרו ל-MTV: "אני אהיה פתוח [לרעיון לשוב] אליו. אני חושב שיש לנו כמה אבנים שעוד ניתן להפוך ומרחב פעולה... אני אשמח לחזור לחליפה שוב, ולעשות דברים חדשים שלמדתי [ושאני יודע] איך לעשות כיום, שלא ידעתי איך לעשות אז".^[6]

ביולי 2019 נודע שאולפני מארוול מפיקים סרט אתחול לדמות הקומיקס כחלק מהיקום הקולנועי של מארוול. את דמותו של בלייד יגלם השחקן מהרשלה עלי.