במיה

צמח מאכל ממשפחת החלמיתיים

בַּמְיָה (שם מדעי: Abelmoschus esculentus, אבלמוסקוס נאכל)[1] היא צמח מאכל בסוג אבלמוסקוס (.Abelmoschus Medik), שמשוייכים אליה 16 מינים ממשפחת החֶלמיתיים[2]. במיה היא צמח חד-שנתי, המגיע לגובה של שני מטרים, העלים הם רחבים בגודל של 10 - 20 ס"מ. התרמילים נעשים ראויים לאכילה לאחר בישול.

קריאת טבלת מיוןבמיה
Abelmoschus esculentus.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי הפרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: חלמיתאים
משפחה: חלמיתיים
סוג: אבלמוסקוס
מין: אבלמוסקוס נאכל
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Abelmoschus esculentus
ליניאוס ומנך
תחום תפוצה
Okraoutput.png

הבמיה בעלת פרח צהוב הפורח רק יום אחד ולאחר מכן מתפתח פרי הבמיה מתחתיו.

מקורות הצמחעריכה

קיימת מחלוקת בין בוטנאים לגבי מקור הצמח. קבוצה אחת טוענת שמקורו מדרום אסיה בטענה כי שם נמצאים צמחים אחרים הנחשבים לאבות הפילוגנטיים של הצמח. קבוצה אחרת טוענת שהמגוון הגנטי של צמח הבמיה גדול באופן משמעותי באזור צפון-מזרח אפריקה (בעיקר אתיופיה של ימינו) ומוצאו שם.

שמות הבמיהעריכה

במשך שנים רבות הבַּמְיָה  (okra) שויכה לסוג היביסקוס ושמה המדעי היה Hibiscus esculentus והייתה שם נרדף לשם המדעי:  Abelmoschus esculentus. השם הופיע כך הן במילון צמחי ארץ ישראל משנת 1930 והן במילון מטבח (כלכלת בית) משנת 1946.

יתר על כן, באנציקלופדיה העברית השם במיה ניתן לסוג היביסקוס במילים אלה: "במיה (Hibiscus), סוג צמחים משבט הבַּמִיִים שבמשפחת החלמיתיים; סוג אחר משבט זה היא הכותנה. הבמיה מונה 200 מינים טרופיים שבהם הבמיה הנאכלת (Hibiscus esculentus), צמח תועלת שמוצאו מחבש[3]. שיוכה של הבמיה לסוג היביסקוס ממשיך גם מגדיר לצמחי התרבות בישראל[4] וגם בכרך 12 באנציקלופדיה "החי והצומח של ארץ ישראל[5].

שם הסוג המדעי של הבמיה Abelmoschus הוא מן הערבית أَبُو المِسْك (ʾabū l-misk, “father of musk”) "אבי המושק". השם נלקח משמו של הצמח Abelmoschus moschatus (אבלמוסקוס המושק), שזרעיו משמשים בתעשיית הבשמים משום ניחוח המושק שלהם. שם המין esculentus הוא מלטינית ומשמעותו: טעים מאוד, ראוי למאכל, נאכל.

ערך תזונתיעריכה

במיה (טרייה)
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 89.58 ג'
קלוריות 33 קק"ל
חלבונים 1.93 ג'
פחמימות 7.45 ג'
שומן 0.19 ג'
ויטמינים
 ‑ ויטמין A 36 מק"ג
 ‑ ויטמין B1 0.2 מ"ג
 ‑ ויטמין B2 0.06 מ"ג
 ‑ ויטמין B3 1 מ"ג
 ‑ ויטמין B6 0.215 מ"ג
 ‑ ויטמין B9 87.8 מק"ג
 ‑ ויטמין C 23 מ"ג
ברזל 0.62 מ"ג
סידן 82 מ"ג
מגנזיום 57 מ"ג
אשלגן 299 מ"ג
נתרן 7 מ"ג
סיבים תזונתיים 3.2 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Abelmoschus esculentus (L.) Moench, באתר WFO (2022): Abelmoschus esculentus Moench. Published on the Internet;
  2. ^ Abelmoschus Medik., באתר World Flora Online, WFO (2022): Published on th Internet
  3. ^ אנציקלופדיה עברית, כרך ט, תשכ"ה, עמ' 34-35
  4. ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, הדפסה שלישית 2002, עמ' 259
  5. ^ החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 12, משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע, עמ' 63
  ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.