בנימין שחור

פוליטיקאי ישראלי

בנימין נטע שחור (28 במאי 1916 - 26 בנובמבר 1979), היה איש ציבור ישראלי ממייסדי תנועת בני עקיבא ומראשי הפועל המזרחי[1], כיהן כחבר הכנסת וכסגן שר הדתות מטעם מפד"ל.

בנימין שחור
לידה 28 במאי 1916
כ"ד באייר ה'תרע"ו
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בנובמבר 1979 (בגיל 63)
ו' בכסלו ה'תש"ם
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפד"ל עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
30 בנובמבר 195921 בינואר 1974
(14 שנים)
כנסות 4 - 7
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

שחור נולד בירושלים בשנת 1916 לרב משה לייב שחור ולשרה, בתו של דב ימיני ממייסדי פתח תקווה.

בצעירותו למד בישיבת עץ חיים, ואחר כך היה פעיל בייסוד תנועת בני עקיבא, ובשנת תרצ"ה התמנה לחבר ההנהלה הארצית של התנועה, בה פעל בתפקיד מרכזי במשך כעשר שנים.[2] בשנת 1939 היה בין מייסדי ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה יחד עם הרב משה צבי נריה.

שנים רבות ניהל את עיתון "הצופה", מייסודה של תנועת המזרחי, ארגן את המיזוג בין "המזרחי" ל"הפועל המזרחי" ל"חזית דתית לאומית מאוחדת" שהפכה בהמשך למפד"ל[3], ולאחר מכן מונה למזכ"ל המפד"ל וכונה "האיש החזק"[4] במפד"ל וב"סיעה המרכזית" שבה (סיעתו של השר משה חיים שפירא). היה יושב ראש מטה הבחירות של המפד"ל[5] מהבחירות לכנסת ה3[6] ועד הבחירות לכנסת ה6, במשך תקופה זו זכתה המפלגה ב11–12 מנדטים.

בשנים 19591974 כיהן כחבר הכנסת מטעם מפד"ל והיה חבר בוועדת הכלכלה, ועדת הפנים, ועדת הכנסת וועדת החינוך והתרבות. כיהן כסגנו של שר הדתות הרב זרח ורהפטיג בממשלה ה-13 וה-14 (19661969).

היה מעורב בחיזוק שירותי הדת[7] והרבנות המקומית בארץ[8] ובפרט ברבנות הראשית לישראל[9]. ב-1960 לאחר פטירתו של הרב הרצוג נאבק[10] בניסיונות מפא"י ובן-גוריון לבטל את מעמדה הרשמי של הרבנות הראשית[11], מאוחר יותר היה בין הדוחפים להתמנותו של הרב שלמה גורן לרב ראשי[12]. ובין האחראים על שיקום המקומות הקדושים בירושלים, יהודה ושומרון אחרי מלחמת ששת הימים[13].

חיים אישיים

עריכה

בנו הבכור היה הרב אפרים יונה שהיה מראשוני הר"מים בישיבת הר עציון[14] שימש כראש ישיבה בישיבת ההסדר קריית שמונה[15], והיה ר"מ במכון מאיר[16].

בנו השני היה ד"ר דב שחור. בנו של דב, אורי[17], נרצח על ידי מחבלים בשנת 1995 בעת טיול בוואדי קלט.

בנו השלישי, הרב זאב, היה ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים.

הנצחה

עריכה

בית הכנסת הראשון שהוקם לאחר האכלוס ביישוב העירוני אפרת שבגוש עציון נקרא "נטע בנימין" על שמו.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "מת בנימין שחור", מעריב 27.11.79
  2. ^ יוסי בהרב ויוסי כץ, בני עקיבא - הקמת קבוצת בני עקביא עלומים (סעד), ציונות דתית : היסטוריה, רעיון, חברה - ציונות דתית : היסטוריה, רעיון, חברה ז, 2021, עמ' 14
  3. ^ "דרכו של בנימין שחור מבני עקיבא למשרד הדתות", הצופה 4.2.66
  4. ^ "הסיעה החדשה במפד"ל זכתה בניצחון ראשון", על המשמר 17.5.1965
  5. ^ בבחירות לכנסת השלשית כונתה המפלגה "חזית דתית לאומית".
  6. ^ ב. שחור: רוב הציבור הדתי התרכז סביב החזית הדתית הלאומית
  7. ^ נחנך בניין המועצה הדתית באור יהודה
  8. ^ "רבנים חדשים החלו בכהונתם בערי ישראל" הצופה, 29.10.69
  9. ^ ביום ג' הבא ד' ניסן - הבחירות למועצת הרבנות הראשית ; חוק בחירות הרבנות הראשית לקריאה ראשונה בכנסת
  10. ^ "ב. שחור: מאבקנו לעצמאותה של הרבנות הראשית", הצופה 16.11.60
  11. ^ "נטייה בממשלה לשנות תקנות הבחירות לרבנות הראשית", למרחב 21.11.60
  12. ^ הרב אונטרמן הסכים לוותר על משרת הרב הראשי
  13. ^ שבח לפעולות משרד הדתות
  14. ^ ישיבה בכפר עציון
  15. ^ ישיבת קרית שמונה - אודותינו (ארכיון)
  16. ^ מכון מאיר שלנו
  17. ^ דף לזכר אורי שחור, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה