פתיחת התפריט הראשי

בעליס מלך בני עמון

שם פרטי גברי

בעליס מלך בני עמון מלך בזמן חורבן בית המקדש הראשון, על פי המסופר בספר ירמיהו[1].

אחר שנחרבה ממלכת יהודה, נותר בארץ יישוב יהודי קטן, מפוזר ומוכה. נבוכדנאצר מלך בבל, מחריב הארץ, הפקיד על היהודים את גדליה בן אחיקם לנציב מטעמו. יום אחד, ניגש אל גדליה בסתר יוחנן בן קרח, משרי החיילים היהודים ששרדו אחר החורבן, ומסר מידע מודיעיני קריטי: בעליס מלך בני עמון שלח אליו את ישמעאל בן נתניה, יהודי מזרע המלוכה, כדי להורגו. הוא קרא לגדליה להיזהר מפני ההתנקשות ואף הציע לו שהוא עצמו יטפל בישמעאל למענו בלי שאיש ידע על כך. גדליה סירב בתוקף לקבל את הדברים.

כעבור זמן מה, התגשמה אזהרתו של יוחנן. ישמעאל ניצל את הכנסת האורחים של גדליה, רצח אותו וטבח באנשים שאיתו במצפה, יהודים ובבלים כאחד.

אחר הטבח, ישמעאל ואנשיו שבו את הנשים ושאר האנשים שנותרו בחיים במצפה ומיהרו איתם אל ארץ בני עמון. יוחנן בן קרח שמע על הטבח ובלם את ישמעאל בגבעון. הוא הצליח לשחרר את השבויים, אך ישמעאל הצליח לברוח עם שמונה מאנשיו אל מלך בני עמון.

תוצאות הקשר שארגן בעליס היו קשות ביותר. בעקבות הרצח, ברחו רוב יושבי הארץ היהודים מצרימה ונחתם הגולל על היישוב היהודי בארץ מאז כניסתם ארצה בימי יהושע. היישוב היהודי התחיל להתחדש שוב רק עשרות שנים אחר כך בעקבות הצהרת כורש. לזכר אירוע זה, עם ישראל צם במשך אלפי שנים את צום גדליה.

המקרא עצמו אינו מפרש מדוע ארגן בעליס את הקשר ומה ביקש להרוויח מכך. מסתבר שכוונתו הייתה להחליש את היישוב היהודי שהלך והתחדש בארץ אחר החורבן[2] ואף קיווה להיות גורם משפיע בארץ בעזרת בן בריתו ישמעאל בן נתניה.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר ירמיהו, פרק מ'
  2. ^ כך כתב למשל המלבי"ם (יחזקאל כא, לג): "שלח בעליס מלך בני עמון את ישמעאל בן נתניה להרוג את גדליה בן אחיקם כדי שלא תהיה שארית בארץ ישראל, אבל זה עצמו גרם לו שבא נבוכדנצר אחר כך ונקם מהם והחריב את בני עמון".