פתיחת התפריט הראשי

הרב ברוך מרדכי רקובר (תרע"ז, 1917 - כ"ג בתשרי תשס"ג, 29 בספטמבר[1] 2002) היה אב"ד בחיפה, חוקר ומפרש "ביאור הגר"א" על השולחן ערוך.

ברוך רקובר
אין תמונה חופשית
לידה 1917
תרע"ז
ירושלים, מנהלת שטחי האויב הכבושים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בספטמבר 2002 (בגיל 85 בערך)
כ"ג בתשרי תשס"ג
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים אב"ד בחיפה, חוקר
חיבוריו "ביאור הגר"א" על השולחן ערוך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

קורות חייועריכה

נולד בירושלים, בן לרב חיים רקובר ולחנה מלכה, בתו של שמחה מנדלבאום. למד בישיבת עץ חיים[2] אצל הרב איסר זלמן מלצר. לאחר נישואיו למד במכון הרי פישל והוסמך לדיינות. באפריל 1956 התמנה לדיין בחיפה[3][4][5]. בשנת 1979 התמנה לאב"ד וכיהן בתפקידו שנים רבות. במקביל עסק בצרכי ציבור בעיר[6].

בצד תפקידו בעולם הדיינות הקדיש את עיקר זמנו לחקר, פענוח וביאור שיטתי של "ביאור הגר"א" על השולחן ערוך[7]. את מפעלו החל בשנת תשי"ח (1957)[8] והוא התמיד בו למעלה מארבעים שנה, עד סמוך לפטירתו. בשלב ראשון הוציא בשנת 1968 ביאור על אבן העזר[9]. לאורך השנים הוא הוציא כרכים רבים בסדרת "ברכת אליהו" על ביאור הגר"א, אך לא הספיק להשלים את ביאורו על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך. הוא הותיר אחריו מספר כרכים שעדיין לא הודפסו וצוות תלמידי חכמים של מכון הרי פישל נטל על עצמו את העיסוק בכתביו ובהוצאתם לאור. כמו כן שוקד הצוות על המשך המפעל של ביאור הגר"א עד להשלמתו הסופית. על סדרה זו זכה בפרס ירושלים לספרות תורנית לשנת תשכ"ט[10] ובפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תשמ"ג.

בסוף ימיו התגורר בשכונת בית וגן בירושלים.

משפחתועריכה

אחיו הם: פרופ' נחום רקובר והסופר שמחה רז. גיסיו הם: פרופ' משה ימר, הרב ישעיהו הדרי ראש ישיבת הכותל והרב דב כהן שהיה רב חיל האויר.

בתו נורית פריד, אשת הרב יוחנן פריד, היא מייסדת מכון להכשרת טוענות רבניות. בנו הרב אלחנן רקובר, הנשוי לנינת הרב חיים יהודה לייב אוירבך, הוא מחסידיו של האדמו"ר מאמשינוב ומכהן כראש כולל לדיינות בירושלים, וכראש כולל לסמיכה בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון.

ספריועריכה

  • סדרת ברכת אליהו על ביאור הגר"א לשולחן ערוך

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ כינוס חבר תלמידי עץ חיים, הצופה, 6 באפריל 1945
  3. ^ הנשיא מינה דיינים, דבר, 18 באפריל 1956
  4. ^ שינויים בבהרכב בתי הדין הרבניים, הצופה, 6 במאי 1956
  5. ^ הודעה על מינוי דיינים, ילקוט הפרסומים תשט"ז, עמ' 849.
  6. ^ אולפן לנערות דתיות בחיפה, הצופה, 5 בפברואר 1964, עמ' 3; הנוער הדתי בחיפה מוחה נגד חילולי שבת בעיר, שם, 21 במרץ 1965, עמ' 4; כנס 'למען שלמות המשפחה' בחיפה, שם, 1 ביוני 1965, עמ' 3; רבני חיפה מבקשים לערער על פס"ד בעניין הקרנת סרטים בשבת, מעריב, 25 באוגוסט 1987, עמ' 6; ועוד
  7. ^ בהקדמתו לכרך הראשון שיצא, הוא מציין את דברי הרב קוק ב"הרצאת הרב" שקרא לחבר חיבור כזה: "וְאֶחָד מִמִּצְעָדָיו (שֶׁל הַגְּרָ"א) שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לְמַלֹּאות אַחֲרָיו עַל שְׂדֵה הַהֲלָכָה הִיא הַשְׁלָמַת בֵּאוּרָיו לְחֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ; כְּבָר אָמַרְתִּי שֶׁהַשִּׁמּוּשׁ בְּבֵאוּר הַגְּרָ"א בְּחוּג הַלּוֹמְדִים הוּא כָּל כָּךְ מְמֻעָט מִפְּנֵי קִצּוּרוֹ הַגָּדוֹל, וְהִנֵּה חַיָּבִים אֲנַחְנוּ לְהַרְחִיבוֹ לְפָרְשׁוֹ וּלְבָאֲרוֹ בְּשָׂפָה בְּרוּרָה עַד שֶׁיּוּכַל גַּם תַּלְמִיד חָכָם בֵּינוֹנִי לַעֲסֹק בְּלִמּוּד חֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ עִם בֵּאוּרֵי הַגְּרָ"א מִבְּלִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהִתְיַגֵּעַ הַרְבֵּה וּלְקַבֵּץ הֲמוֹן סְפָרִים".
  8. ^ סיני - ספר יובל, הצופה, 13 בדצמבר 1957
  9. ^ ד"ר שילם ורהפטיג, ספר יסוד בפסיקה התורנית (על סדרת ברכת אליהו), מעריב, 16 באוגוסט 1968, עמ' 26
  10. ^ חתני פרס הרב קוק בירושלים - ברוך רקובר: ברכת אליהו, הצופה, 24 באוקטובר 1969, עמ' 4