ברוך רקובר

אב"ד בחיפה, חוקר ומפרש "ביאור הגר"א" על השולחן ערוך

הרב ברוך מרדכי רקובר (ה'תרע"ז, 24 במרץ 1917 - כ"ג בתשרי ה'תשס"ג, 29 בספטמבר[1] 2002) היה אב"ד בחיפה, חוקר ומפרש "ביאור הגר"א" על השולחן ערוך.

ברוך רקובר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 24 במרץ 1917
ה'תרע"ז
ירושלים, מִנְהֶלֶת שטחי האויב הכבושים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בספטמבר 2002 (בגיל 85)
כ"ג בתשרי ה'תשס"ג
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 29 בספטמבר 2002 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו "ברכת אליהו" פירוש ל"ביאור הגר"א" על השולחן ערוך
תפקידים נוספים אב"ד בחיפה, חוקר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

נולד בירושלים, בן לרב חיים רקובר ולחנה מלכה, בתו של שמחה מנדלבאום. למד בישיבת עץ חיים[2] אצל הרב איסר זלמן מלצר. לאחר נישואיו למד במכון הרי פישל והוסמך לדיינות. באפריל 1956 התמנה לדיין בחיפה[3]. בשנת 1979 התמנה לאב"ד וכיהן בתפקידו שנים רבות. במקביל עסק בצרכי ציבור בעיר[4].

בצד תפקידו בעולם הדיינות הקדיש את עיקר זמנו לחקר, פענוח וביאור שיטתי של "ביאור הגר"א" על השולחן ערוך[5]. את מפעלו החל בשנת תשי"ח (1957)[6] בעקבות עבודתו הדומה של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ״באר אליהו״.[7] והוא התמיד בו למעלה מארבעים שנה, עד סמוך לפטירתו. בשלב ראשון הוציא בשנת 1968 ביאור על אבן העזר[8]. לאורך השנים הוא הוציא כרכים רבים בסדרת "ברכת אליהו" על ביאור הגר"א, אך לא הספיק להשלים את ביאורו על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך. הוא הותיר אחריו מספר כרכים שעדיין לא הודפסו וצוות תלמידי חכמים של מכון הרי פישל נטל על עצמו את העיסוק בכתביו ובהוצאתם לאור. כמו כן שוקד הצוות על המשך המפעל של ביאור הגר"א עד להשלמתו הסופית. על סדרה זו זכה בפרס ירושלים לספרות תורנית לשנת תשכ"ט[9] ובפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תשמ"ג.

בסוף ימיו התגורר בשכונת בית וגן בירושלים וקבע לעצמו לתפילה יום יום בישיבת קול יעקב ברחוב דברי ירוחם בשכונת בית וגן.

משפחתו

עריכה

אחיו היו הרב פרופ' נחום רקובר והסופר הרב שמחה רז. גיסיו היו פרופ' משה ימר, הרב ישעיהו הדרי שהיה ראש ישיבת הכותל והרב דב כהן שהיה רב חיל האוויר.

בתו נורית פריד, אשת הרב יוחנן פריד, היא מייסדת מכון להכשרת טוענות רבניות. בנו הרב אלחנן רקובר, הנשוי לנינת הרב חיים יהודה לייב אוירבך, הוא מחסידיו של האדמו"ר מאמשינוב ומכהן כראש כולל לדיינות בירושלים, וכראש כולל לסמיכה בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון[דרוש מקור]. נכדו הוא אחיה פריד שהיה בעבר הסמנכ"ל המסחרי של קבוצת "הארץ" וכיום מכהן כסגן נשיא בחברת "כאל".

עץ משפחת מנדלבוים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חנה עלקא סגל
חנה עלקא סגל


 
חיה טייטלבוים
חיה טייטלבוים


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חנה מלכה רקובר
חנה מלכה רקובר


 
 
אלתר נפתלי
אלתר נפתלי


ביילא רחל
ביילא רחל


 
יחיאל מנדלבוים
יחיאל מנדלבוים


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דבורה נשר
דבורה נשר


 
זהבה כהן
זהבה כהן


 
רחל ימר
רחל ימר


 
 
 
 
נעמי הדרי
נעמי הדרי


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביילא רחל עדס
ביילא רחל עדס


שלומית אדלר
שלומית אדלר


 
 
חסידה
חסידה


 
 
רחל שפירא
רחל שפירא


 
 
חנה הנדלר
חנה הנדלר


 
 
 
 
 
לאה קוק
לאה קוק


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אורית
אורית


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יהודה הנדלר
יהודה הנדלר


 
 
 
 
 


ספריו

עריכה
  • סדרת ברכת אליהו על ביאור הגר"א לשולחן ערוך

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ כינוס חבר תלמידי עץ חיים, הצופה, 6 באפריל 1945.ובגשר החיים ח"ב סימן יט הביא הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי ש"נשאלתי מאחד מחכמי ישיבתנו הרה"ג ר' ברוך רקובר..."
  3. ^ הנשיא מינה דיינים, דבר, 18 באפריל 1956; שינויים בבהרכב בתי הדין הרבניים, הצופה, 6 במאי 1956; הודעה על מינוי דיינים, ילקוט הפרסומים תשט"ז, עמ' 849; כתבי מינוי לדיינים בבתי-הדין הרבניים (העתקים), באתר ארכיון המדינה, עמ' 18
  4. ^ אולפן לנערות דתיות בחיפה, הצופה, 5 בפברואר 1964, עמ' 3; הנוער הדתי בחיפה מוחה נגד חילולי שבת בעיר, שם, 21 במרץ 1965, עמ' 4; כנס 'למען שלמות המשפחה' בחיפה, שם, 1 ביוני 1965, עמ' 3; רבני חיפה מבקשים לערער על פס"ד בעניין הקרנת סרטים בשבת, מעריב, 25 באוגוסט 1987, עמ' 6; ועוד
  5. ^ בהקדמתו לכרך הראשון שיצא, הוא מציין את דברי הרב קוק ב"הרצאת הרב" שקרא לחבר חיבור כזה: "וְאֶחָד מִמִּצְעָדָיו (שֶׁל הַגְּרָ"א) שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לְמַלֹּאות אַחֲרָיו עַל שְׂדֵה הַהֲלָכָה הִיא הַשְׁלָמַת בֵּאוּרָיו לְחֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ; כְּבָר אָמַרְתִּי שֶׁהַשִּׁמּוּשׁ בְּבֵאוּר הַגְּרָ"א בְּחוּג הַלּוֹמְדִים הוּא כָּל כָּךְ מְמֻעָט מִפְּנֵי קִצּוּרוֹ הַגָּדוֹל, וְהִנֵּה חַיָּבִים אֲנַחְנוּ לְהַרְחִיבוֹ לְפָרְשׁוֹ וּלְבָאֲרוֹ בְּשָׂפָה בְּרוּרָה עַד שֶׁיּוּכַל גַּם תַּלְמִיד חָכָם בֵּינוֹנִי לַעֲסֹק בְּלִמּוּד חֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ עִם בֵּאוּרֵי הַגְּרָ"א מִבְּלִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהִתְיַגֵּעַ הַרְבֵּה וּלְקַבֵּץ הֲמוֹן סְפָרִים".
  6. ^ סיני - ספר יובל, הצופה, 13 בדצמבר 1957
  7. ^ דקה 39-41 בשיעור, באתר מכון מאיר
  8. ^ ד"ר שילם ורהפטיג, ספר יסוד בפסיקה התורנית (על סדרת ברכת אליהו), מעריב, 16 באוגוסט 1968, עמ' 26
  9. ^ חתני פרס הרב קוק בירושלים - ברוך רקובר: ברכת אליהו, הצופה, 24 באוקטובר 1969, עמ' 4