הרצאת הרב

שער החוברת במהדורתה הראשונה

הרצאת הרב היא הרצאה שמסר הראי"ה קוק בכ' בטבת ה'תרפ"א לרגל יום פטירת הרמב"ם, בפני "חכמי מרכז הרב". בהרצאה קרא הרב ל"חיים של יצירה", וקרא ליצירתם של כמה מפעלים של ספרות תורנית: אנציקלופדיה לתורה שבעל-פה, סיכום פרשנות התלמוד, הלכה ברורה ובירור הלכה, פירוש לביאור הגר"א על השולחן ערוך[1], ועוד.

לדבריו מפעלים אלה יתנו "הוד והדר על תופשי התורה בארץ ישראל".

במהלך השנים שחלפו מאז נמסרה ההרצאה בוצעו חלק ממפעלים ספרותיים אלה. חלקם בוצע על ידי תלמידי הרב קוק ואחרים שהושפעו מדרכו, בין היתר בהשפעת הרצאה זו[2].

המאמר הודפס במהדורות רבות, וכיום מצורף לחלק ממהדורות הספר אורות התורה.

אנציקלופדיה לתורה שבעל-פהעריכה

"לא מְאַסֵּף לְדִבְרֵי אַחֲרוֹנִים כְּמוֹ הַשְּׂדֵי חֶמֶד וְשֶׁלְּפָנָיו, כִּי אִם אוֹצָר גָּדוֹל שֶׁיֵּלֵךְ עַל פְּנֵי כָּל הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה בְּיִחוּד, וּבִפְרָט עַל פְּנֵי הַתַּלְמוּדִים וְדִבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים, וְיַצִּיעַ בְּשָׂפָה בְּרוּרָה אֶת כָּל הַכְּלָלִים הַיְסוֹדִיִּים שֶׁל הַסֻּגְיוֹת הָעִקָּרִיוֹת, הַתַּמְצִית הַבְּרוּרָה שֶׁל הַתַּלְמוּדִים וְהַשִּׁיטוֹת, בֵּאוּרֵי גִדְרֵיהֶן וּגְבוּלֵיהֶן בְּדֶרֶךְ פְּשׁוּטָה וִישָׁרָה וּבְאֹפֶן הַמֵּפִיץ אוֹרָה עַל כְּלָלוּת הָעִנְיָן בְּהַסְבָּרָה מוּבֶנֶת לַמְדָנִית וּמַדָּעִית, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אִישׁ יוֹדֵעַ סֵפֶר וּבַעַל שֵׂכֶל יָשָׁר לָדַעַת אֶת הַתֹּכֶן הָאֲמִתִּי שֶׁל יְסוֹדוֹת הַשִּׁיטוֹת הַתַּלְמוּדִיּוֹת וְעֶרְכֵיהֶן מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר הַמְאַסֵּף הַזֶּה."

לדבריו על האנציקלופדיה לעסוק גם באגדה:

"בָּעֲרָכִים הַלָּלוּ יוּכְלוּ לְהִכָּנֵס גַּם עֶרְכֵי הָאַגָּדָה בְּדֵעוֹת עִיּוּנִיּוֹת וּמוּסָרִיּוֹת וְשִׁיטוֹתֵיהֶן הַשּׁוֹנוֹת בְּבֵרוּר וְהַסְבָּרָה, לֹא בְּצוּרָה שִׁטְחִית כִּי אִם בְּצוּרָה מְבֹרֶרֶת מְכֻוֶּנֶת עַל פִּי עֹמֶק הָעִנְיָן, וְעִם זֶה מֻצָּעָה בְּשָׂפָה בְּרוּרָה וְהַסְבָּרָה פְּשׁוּטָה, הַמַּעֲמֶדֶת אֶת הַקּוֹרֵא עַל עֹמֶק הָעִנְיָן וְשָׁרְשׁוֹ, מַרְחִיבָה אֶת דַּעְתּוֹ וּמַעֲשִׁירָה אֶת יְדִיעוֹתָיו."

סיכום הפרשנות לתלמודעריכה

"רָאוּי הָיָה לַעֲסֹק בַּעֲרִיכַת שִׁיטָה מְקֻבֶּצֶת חָדָשׁ עַל כָּל הַשַּׁ"ס, הַבַּבְלִי וְהַיְרוּשַׁלְמִי, מִבְּהִירֵי הַפְּנִינִים שֶׁבְּדִבְרֵי הָאַחֲרוֹנִים הַמְפֻזָּרִים בַּהֲמוֹן הַסְּפָרִים הָרַבִּים, וּלְהַעֲרִיכָם עַל סִדְרֵי הַמַּסֶּכְתּוֹת דַּף עַל דַּף, בִּבְחִירָה הֲגוּנָה וּבְסֵדֶר נָכוֹן. זֹאת תִּהְיֶה עֲבוֹדָה מוֹעֶלֶת וּרְצוּיָה."

השפעת ההרצאהעריכה

הרב משה צבי נריה כותב על השפעת הרצאת הרב והרעיונות הגלומים בה[3]: "...כמה מבחירי ישיבתו... אע"פ שלכאורה... דיבורי הרב על הלכה ברורה ובירור הלכה כאילו לא שינו דבר במהלכי עיונם, הרי מתברר שבהמשך הזמן המסר נקלט יפה יפה, ובהמשך הזמן הללו נהיו לעמודי תוך של המפעלים התורניים הגדולים... ביצירותיהם של תלמידים מעולים אלו קולטים אנו את הד קולו של הרב, אם בפירוש ואם מכללא."

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בהקדמתו של הרב ברוך רקובר לכרך הראשון של ספרו "ברכת אליהו", המבאר את ביאורי הגר"א הוא מציין את דברי הרב קוק ב"הרצאת הרב" שקרא לחבר חיבור כזה: "וְאֶחָד מִמִּצְעָדָיו (שֶׁל הַגְּרָ"א) שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לְמַלֹּאות אַחֲרָיו עַל שְׂדֵה הַהֲלָכָה הִיא הַשְׁלָמַת בֵּאוּרָיו לְחֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ; כְּבָר אָמַרְתִּי שֶׁהַשִּׁמּוּשׁ בְּבֵאוּר הַגְּרָ"א בְּחוּג הַלּוֹמְדִים הוּא כָּל כָּךְ מְמֻעָט מִפְּנֵי קִצּוּרוֹ הַגָּדוֹל, וְהִנֵּה חַיָּבִים אֲנַחְנוּ לְהַרְחִיבוֹ לְפָרְשׁוֹ וּלְבָאֲרוֹ בְּשָׂפָה בְּרוּרָה עַד שֶׁיּוּכַל גַּם תַּלְמִיד חָכָם בֵּינוֹנִי לַעֲסֹק בְּלִמּוּד חֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ עִם בֵּאוּרֵי הַגְּרָ"א מִבְּלִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהִתְיַגֵּעַ הַרְבֵּה וּלְקַבֵּץ הֲמוֹן סְפָרִים".
  2. ^ בכתיבת הלכה ברורה ובירור הלכה למסכת ביצה השתתפו אחיו, הרב דב הכהן קוק, וכן תלמידים של הראי"ה. לימים נוסד מכון הלכה ברורה על יד ישיבת מרכז הרב.
  3. ^ בשדה הראי"ה, "על תלמי השדה".