ברוס דיקינסון

**ברוס דיקינסון**
**Bruce Dickinson**
	ברוס דיקינסון בהופעה, 2006
	ברוס דיקינסון בהופעה, 2006
לידה	7 באוגוסט 1958 (בן 65); נוטינגהאמשייר, אנגליה
שם לידה	ברוס דיקינסון
שם במה	Air Raid Siren
מוקד פעילות	1976- היום
תקופת הפעילות	מ-1976
מקום לימודים	אוניברסיטת קווין מרי בלונדון, בית הספר אדוארד השביעי, Birkdale School
עיסוק	זמר
סוגה	מטאל קלאסי, רוק כבד
סוג קול	טנור
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	שירה
חברת תקליטים	EMI, Sanctuary
פרסים והוקרה	פרס פטל הזהב לשיר המקורי הגרוע ביותר (1989)
	http://www.screamforme.com/
	פרופיל ב-IMDb

ברוס דיקינסון (באנגלית: Bruce Dickinson, נולד ב־7 באוגוסט 1958) הוא זמר מטאל אנגלי, סולנה של להקת ההבי מטאל הבריטית איירון מיידן. דיקינסון ידוע בקול ה"רוק-אופראי" הגבוה והעמוק שלו, בצרחותיו הגבוהות הדקות המתגלגלות, בדגשים הליריים שלו ובמגוון מאסיבי של טונים ווקאליים. דיקינסון נחשב לאחד מגדולי זמרי המטאל בעולם, ולאחד ממעצבי סגנון ההבי מטאל הקלאסי.

ביוגרפיה מוזיקלית עריכה

לפני איירון מיידן עריכה

ברוס דיקינסון נולד בנוטינגהמשייר, אנגליה. בנעוריו העריץ דיקינסון את להקת הרוק הקלאסית האנגלית דיפ פרפל, ובמיוחד את סולנה. בשנים 1976–1979 היה הסולן של להקה בשם סטיקס, ובשנים 1980 ו-1981 הוציא שני אלבומים כסולן להקה בשם סאמסון.

דיקינסון באיירון מיידן עריכה

דיקינסון בהופעה, 1982

בשנת 1982 התקבל דיקינסון ללהקת ההבי מטאל האנגלית המצליחה איירון מיידן כזמר במקומו של פול דיאנו, אשר פוטר. דבר זה היה הישג עצום מבחינתו של דיקינסון, אשר ראה באיירון מיידן את דיפ פרפל המודרנית.

דיקינסון הביא לאיירון מיידן רוח חדשה. עד להצטרפותו, איירון מיידן הייתה להקת רוק קלאסי-כבד, אשר יצרה בעיקר שירים קלים, קצרים וקופצניים. דיקנסון אמנם אהב את איירון מיידן של דיאנו, בשל דמיונה לדיפ פרפל, אך כשהצטרף בעצמו ללהקה, שינה אותה באופן משמעותי. דיקנסון, עם קולו הדק, הגבוה, המהדהד והסוחף ועם שירתו העצובה והרצינית הפך את איירון מיידן ללהקת הבי מטאל כבדה, אשר הלחינה יצירות ארוכות, כבדות, מלנכוליות ורבות עוצמה. איירון מיידן ויתרה על התדמית השמחה והעבריינית של דיאנו, ואימצה במקומה תדמית של להקה כבדה ושטנית. למעשה, יהיה זה נכון לומר, כי איירון מיידן של דיאנו ואיירון מיידן של דיקינסון הן שתי להקות שונות לגמרי, בעלות שם זהה.

במהלך עשור, ביחד עם דיקינסון, הוציאה איירון מיידן את מיטב אלבומיה, החל ב-The Number of the Beast בשנת 1983 וכלה ב-Fear of the Dark בשנת 1992. בנוסף לעבודתו כזמר, דיקינסון גם כתב והלחין מספר שירים, בהם כאלה שהתפרסמו והביאו תהילה לאיירון: Revalations, Powerslave ו-Bring Your Daughter...to the Slaghter. כמו כן כתב דיקינסון שירים רבים ביחד עם הגיטריסט אדריאן סמית', ויותר מאוחר ביחד עם הגיטריסט יאניק גרס, אשר החליף את סמית'. במהלך עשור זה, איירון מיידן זכתה להצלחה אדירה (בין היתר, בשל קולו ושירתו רבת העוצמה של דיקינסון), אשר הגיעה לשיאה בהופעת הענק ליד טירת דונינגטון באנגליה.

קריירת הסולו עריכה

בשנת 1990 הוציא לראשונה דיקינסון אלבום סולו בשם Tattooed Millionaire. שיר הנושא של האלבום הוא אחד השירים המפורסמים ביותר של דיקינסון כסולן. מבחינת סגנונו, מהווה Tattooed Millionaire קריצה לשורשיה של איירון- סגנון ההארד רוק.

בשנת 1994 החליט דיקינסון לעזוב את איירון מיידן ולהתמקד בקריירת סולו. באלבומים הבאים של דיקינסון כזמר סולו, מטבע הדברים הוא שאב הרבה מסגנון ההבי מטאל הקלאסי הכבד של איירון, אך גם שינה אותו ונתן לו נופך הרבה יותר קודר, עצוב ומאופק (בניגוד ל- Tattooed Millionaire). באותה שנה השתתף דיקינסון באלבום המחווה "Nativity in Black" שנעשה ללהקת ההבי מטאל בלאק סבאת' בשיר "Sabbath Bloody Sabbath" יחד עם להקת "גודספיד".

את קריירת הסולו שלו ניהל דיקינסון ביחד עם הגיטריסט והמלחין רוי זי, אשר עזר לו בהלחנה, בכתיבה ובהפקה וגם ניגן בגיטרה. גיטריסטים נוספים אשר השתתפו בכתיבה ובביצוע של חלק משירי דיקינסון הם יאניק גרס, אשר השתתף ב-Tattooed Millionaire, ואדריאן סמית', אשר השתתף באלבומים Accident of Birth ו-Chemical Wedding.

בשנים 1994–1999 הוציא דיקינסון 6 אלבומים (אלבום כל שנה) במסגרת קריירת הסולו שלו, אשר זכו להצלחה פחותה בהרבה מהאלבומים שהוציא במסגרת איירון מיידן. למעשה, דיקינסון כמעט ולא התפרסם כסולואיסט. מצד שני, באותו הזמן גם איירון נחלה כישלון באלבומים שהוציאה בלעדיו. השיר המפורסם ביותר של דיקינסון מקריירת הסולו שלו הוא בלדת הרוק המרגשת Tears of a Dragon, אשר מיוחסת לפרידה מאיירון מיידן.

בחזרה לאיירון מיידן עריכה

דיקינסון בהופעה, 2008

בשנת 1999 חזר דיקינסון לאיירון מיידן ביחד עם סמית', ובהרכב החדש-ישן הוציאה איירון מיידן את Brave New World, המזכיר במידה רבה את סגנונו העצוב-קודר של דיקינסון בקריירת הסולו שלו. מאז ממשיך דיקינסון להקליט ולהוציא אלבומים הן במסגרת איירון והן במסגרת קריירת הסולו.

בסוף שנת 2014 נתגלה אצלו גידול סרטני בשלבים מוקדמים בלשון, בעקבות זאת עצרה הלהקה את ההקלטות והמופעים. במאי 2015, לאחר טיפולים, הודיע הצוות הרפואי על החלמתו המלאה.

ב-3 בדצמבר 2018 דיקינסון הגיע לראשונה להופעה בישראל^[1].

עיסוקיו הנוספים של דיקינסון עריכה

מלבד עבודתו כזמר, דיקינסון עוסק במגוון רחב של תחומים, מהם חלקם באופן מקצועי. הוא למד היסטוריה בקולג' Queen Mary and Westfield ובאוניברסיטת לונדון, והיה פעיל במפלגה השמרנית הבריטית.

דיקינסון עוסק בספרות וכתיבה, בסיף, בבישול בירה מסחרית, בנגינה על גיטרה, בהנחיית תוכנית הרדיו השבועית "Rock Show", ובטייס. דיקינסון הוא בעל רשיון להטסת טיסות מסחריות, והטיס דרך קבע מטוס בואינג 757 עבור חברת התעופה הבריטית אסטראוס, בה הוא הועסק כקצין ראשון, ולאחר מכן כמנהל שיווק. לאחר סגירתה של אסטראוס ב-2011 ייסד דיקינסון את "קרדיף תעופה", חברה לאחזקת מטוסים המבוססת בוויילס. בעבר הוא הנחה תוכנית טלוויזיה על תולדות הטיס בשם "Flying Heavy Metal". ב-12 בפברואר 2007, דיקינסון קיבל אישור להטיס את שחקני קבוצת הכדורגל הסקוטית גלאזגו ריינג'רס לישראל, למשחקם נגד הפועל תל אביב באצטדיון בלומפילד.

דיקינסון נוהג להטיס מדי פעם גם את קבוצת הכדורגל האהודה עליו, ליברפול, למשחקי חוץ שלה במסגרות אירופאיות.

כמו כן, הסרט "חתונה כימית" (Chemical Wedding) מ-2008, המספר על פרופסור שמגלה שהוא גלגול נשמות של המיסטיקן האנגלי אליסטר קראולי, נכתב על ידי דיקינסון. פסקול הסרט מכיל מספר שירים שלו ושל איירון מיידן.