פתיחת התפריט הראשי

סר ג'אגדיש צ'נדרה בּוֹס (Jagadish Chandra Bose;‏ 30 בנובמבר 185823 בנובמבר 1937) היה פיזיקאי, ביולוג, בוטנאי, איש אשכולות, ארכאולוג וסופר מדע בדיוני בנגאלי.

ג'אגדיש צ'נדרה בּוֹס
जगदीश चंद्र बोस
Jagadish Chandra Bose 1926.jpg
ג'אגדיש צ'נדרה בוס, 1926
לידה 30 בנובמבר 1858
בנגלדש עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בנובמבר 1937 (בגיל 78)
הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביולוגיה, פיזיקה, בוטניקה, ארכאולוגיה, ספרות
ארצות מגורים הודו הבריטית
עיסוק בוטנאי, מרצה באוניברסיטה, פיזיקאי, ארכאולוג, סופר, כימאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ג'ון ויליאם סטראט ריילי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה מסדר האימפריה ההודית
מסדר כוכב הודו
תואר אבירות
בן/בת זוג Abala Bose עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
המצאת הקרסקוגרף
חלוץ השימוש במוליכים למחצה בתחום חקר הרדיו
מחקר בתחום הפיזיולוגיה של הצמח
אבי סוגת המדע בדיוני בספרות הבנגאלית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

בוס היה חלוץ בפיתוח טכנולוגיית הרדיו ואופטיקת מיקרוגל, הרים תרומות משמעותיות לחקר הצומח, והניח את יסודות המדע הניסויי בהודו. ארגון IEEE הכתיר אותו כאחד מאבות חקר הרדיו.[1] המציא את הקרסקוגרף (אנ') (מכשיר למדידת גדילה בצמחים). בוס אף נחשב אבי סוגת המדע הבדיוני בספרות הבנגאלית. מכתש על הירח קרוי על שמו.

בוס נולד בביקראמפור (בימינו במחוז מונשיגאנג' ליד דאקה, בבנגלדש) בתקופת הראג' הבריטי, והתחנך במכללת קסייבייר הקדוש בקולקטה. משם המשיך ללימודי רפואה באוניברסיטת לונדון, אך לא הצליח להשלים את לימודיו, עקב בעיות בריאות. במקום זאת, ערך מחקרים עם זוכה פרס נובל לורד ריילי באוניברסיטת קיימברידג', ואז שב להודו. שם הצטרף לסגל מכללת פרזידנסי באוניברסיטת קולקטה כפרופסור לפיזיקה. באותו מוסד, על אף אפליה גזעית והיעדר מימון מתאים, המשיך בוס במחקריו המדעיים, והגיע להישגים בחקר איתות אלחוטי, ואף היה הראשון להשתמש במוליכים למחצה לקליטת אותות רדיו. בוס לא ניסה להפיק רווח מסחרי מתגליותיו, אלא נתן להן פומבי כדי שאחרים יוכלו להמשיך את מחקריו.

בהמשך, חקר בוס בתחום הפיזיולוגיה של הצמח. הוא השתמש במכשיר הקרסקוגרף שהמציא, כדי למדוד תגובת צמחים לגירויים שונים, וכך הוכיח מדעית הקבלה בין רקמות צמחים ובעלי חיים. בוס התנגד לשיטת הפטנטים, אף שבלחץ עמיתיו הגיש בקשה לפטנט על אחת מהמצאותיו. מכשירי הרישום המדויקים שהמציא אפשרו לו להדגים יכולת חישה בצמחים, כשהראה רעידות בצמחים פגועים.

בין ספריו: "תגובה בחי ובלא-חי" (1902) ו"המנגנון העצבי בצומח" (1926).

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'אגדיש צ'נדרה בוס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Sen, A.K., Sir J.C. Bose and radio science, Microwave Symposium Digest, vol 2, issue 8-13, 1997.