ג'בל בארוכ
ג'בל בארוכּ (בערבית: جبال الباروك; בעברית נקרא גם ג'בל ברוך) הוא הר בלבנון המתנשא לגובה 1,943 מטרים. ההר הוא חלק מרכס הר הלבנון והפסגה השנייה בגובהה בהרי השוף.
 | |
| נוף ג'בל בארוכ | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 1,943 מטרים |
| מדינה |
 לבנון |
| מיקום | ליד זחלה |
| רכס הרים | הר הלבנון |
| קואורדינטות | 33°43′00″N 35°44′04″E / 33.716666666667°N 35.734444444444°E |
  | |
ג'בל בארוכ הוא אחד המקומות הבודדים בלבנון בהם שרדו עדיין יערות הארזים שלא נכרתו. בשל עובדה זו הוכרז ההר כחלק משמורת הטבע הגדולה בלבנון המשמרת את היערות.
במהלך מלחמת לבנון הראשונה התחוללו סביב ההר מספר קרבות. הכוח הראשון שהשתלט על המקום היה כוח מחטיבת גולני בפיקוד הסמח"ט, גבי אשכנזי.[1] לאחר המלחמה השתלט צה"ל על מבנה שהיה מיועד להיות בית מלון אך בנייתו הופסקה עקב מלחמת האזרחים ומיקם בו את מפקדת החטיבה המרחבית, שכונתה חטיבת ארזים.33°38′42.6″N 35°41′13.8″E / 33.645167°N 35.687167°E במפקדת החטיבה המרחבית שכנה גם מפקדת הגיס הצפוני.
כ-4 קילומטרים צפונית למפקדת החטיבה שכן מוצב נוסף, שמוקם במבנה שנבנה כתחנת ממסר לתקשורת אלחוטית. גם מבנה זה ניטש עקב מלחמת האזרחים. המבנה כונה על ידי חיילי צה"ל "האנטנה", על שם האנטנה הגבוהה שבו.33°40′34.9″N 35°41′57.3″E / 33.676361°N 35.699250°E המוצב הצפוני ביותר על ההר, שהיה גם הוא באחריות החטיבה המרחבית היה מוצב חבצלת.
בתחילת אפריל 1985 ניטש המוצב ששימש את מפקדת החטיבה ורוב חייליה עבור למוצב האנטנה. כשלושה שבועות לאחר מכן, ב-24 באפריל 1985, ניטש גם מוצב האנטנה וכל החיילים שאיישו אותו יצאו באותו יום מלבנון. רובם ירדו מההר בכלי רכב (משוריינים, משאיות וג'יפים), וקבוצה קטנה עשתה את הדרך ברגל, ועלתה על כלי הרכב בתחתית ההר.
כיום נמצאת בפסגת ההר עמדה של החזבאללה.[דרוש מקור]
בשנת 2010 חשף צבא לבנון כי גילה מתקני ריגול ישראליים על ההר.[2]
הערות שוליים עריכה
- ^ יוסי פלד, זיכרונות ולקחים ממלחמת שלום הגליל, מערכות 413, יולי 2007, עמ' 53.
- ^ רון בן ישי, לבנון בחרדת בית הדין: נזק מודיעיני לישראל, באתר ynet, 16 בדצמבר 2010
