ג'ורג' עובדיה

במאי קולנוע ישראלי

ג'ורג' עובדיה (192027 ביוני 1996[1]) היה במאי קולנוע ישראלי.

ג'ורג' עובדיה
ג'ורג' עובדיה
ג'ורג' עובדיה
לידה 1920
בגדאד, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 ביוני 1996 (בגיל 76 בערך)
חולון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'ורג' עובדיה ואורי זהר בסרט "קוראים לי שמיל" (צילם יוני המנחם)

ביוגרפיה

עריכה

ג'ורג' עובדיה נולד למשפחה אמידה של סוחרי עץ בבגדאד, עיראק. הוא למד בבית הספר האמריקאי בעיר, ולאחר שסיים את לימודיו החל לקנות ולהפיץ סרטים. בכסף שהרוויח קנה שני בתי קולנוע. בעקבות הקמת מדינת ישראל החרים הממשל את רכושם של יהודי המדינה ובכללו גם בתי הקולנוע של עובדיה. בשנת 1949 עלתה משפחתו לישראל, והוא עבר להתגורר באיראן. בשנים 19501964 היה פעיל כבמאי וכשחקן בתעשיית הסרטים האיראנית. בתקופה זו ביים 23 סרטי קולנוע. החל מ-1964 דילג בין איראן לבין ישראל, וב-1967 ביים את הסרט "הנחשקת" כהפקה איראנית-ישראלית משותפת.

ב-1970 השתקע סופית בישראל. בשנות השבעים היה עובדיה אחד מהבמאים הפעילים ביותר בישראל. הוא ביים 13 סרטים שחלקם היו הצלחה קופתית אדירה, כמו הסרט "נורית", בו צפו 750,000 צופים. עם זאת, אהבת הקהל עמדה בניגוד מוחלט לעמדת מבקרי הקולנוע בישראל של שנות ה-70, שקטלו באכזריות את סרטיו (שהיוו חלק מז'אנר שכונה "סרטי בורקס") והאשימו אותו ברדידות תרבותית. "הייתי בטוח שאני נמצא בבגדאד או בדמשק", כתב המבקר אהרון דולב במעריב באוגוסט 1972, "כי 'נורית' הוא תוצר רדוד של מנטאליות מזרחית מפגרת. תוצר של תת-תרבות. עובדיה מאיים לטבע את כולנו במי-אפסיים של אינפנטיליות לבאנטינית".

בין השחקנים הבולטים ששיחקו בסרטיו ניתן למצוא את אורי זוהר, יונה אליאן, דליה פרידלנד, תיקי דיין ופול ל. סמית'. כמו כן, התמיד בשילובם של זמרים פופולרים לאותה התקופה בתפקידים הראשיים, בין הזמרים הבולטים: ששי קשת, ירדנה ארזי, יגאל בשן, עפרה חזה, צביקה פיק, ניסים סרוסי, איתן מסורי ואבי טולדנו. שיריהם של אותם זמרים ששולבו בסרטים, קובצו לאחר מותו בשנת 1996 לכדי אלבום בהוצאת הד ארצי שנקרא: "קרוב ורחוק, השירים היפים מסרטיו של ג'ורג' עובדיה".

בהמשך יצר את "נורית 2" (1983) ו"הדודה מארגנטינה" (1983). סרטים אלו לא הצליחו מבחינה קופתית בקולנוע בשונה משאר סרטיו, שלמרות אי קבלתם על ידי מבקרי הקולנוע הצליחו להביא קהל רב לבתי הקולנוע.

אחיו של ג'ורג' עובדיה, אברהם עובדיה, היה משורר מוכר בשפה הערבית.

ג'ורג' עובדיה נפטר ב-1996 ונטמן בבית העלמין ירקון. הוא הותיר אחריו שתי בנות ובן.

לאחר מותו של עובדיה, כתב מבקר הקולנוע אורי קליין כי הוא לא זכה ביחס הראוי לו, והיה קורבן של מלחמת תרבות בין מזרחים לאשכנזים. במהלך השנים הפכו סרטיו של עובדיה לסרטי פולחן מצליחים, בדומה לרוב סרטי הבורקס, וגם האקדמיה החלה לעסוק בתרומתו לקולנוע הישראלי ובאופן שבו שיקפו סרטיו את המתח העדתי בישראל.

תרומתו של עובדיה לקולנוע האיראני שלפני המהפכה האסלאמית ולקולנוע הישראלי גדולה וקופרודוקציה זו ניכרת בקוסמופוליטיות ומבוססת על פתוס, אמוציונליות, מלודרמטיות ותיאטרליות וביצירותיו יש שילוב הרמוני של תרבות המזרח הקרוב ותרבות היידיש שנחשבו לגלותיות באותה תקופה בארץ. הוא מחשב לרומנטיקן חסר תקנה.

בחלק מסרטיו הישראליים שולבו גם חפצים, פוסטרים (כמו של השחקנית והזמרת גוגוש) וכן טקסטיל (כגון בגדים, מפות, שטיחים) איראניים. [2]

על פי מידע מהאתר ספר נוויס سفرنویس safarnevis בשפה הפרסית בשנת 1955 עובדיה נישא לשחקנית ולזמרת האיראנית היפה ״פרוע׳ סהאמי״ فروغ سهامی Forugh Sahami אותה שילב בסרט אחד בלבד ״שקיעת האהבה״ غروب عشق Ghorub-e-Eshq ; ולאחר מכן כבר לא אפשר לה להשתתף בסרטים נוספים. לא ברור אם נישואין אלה נשאו פרי אך לדברי האתר יש הגורסים כי נולדה לה בת בשם שהריאר קנברי شهیار قنبری שלא ברור אם יש לה בכלל קשר לג׳ורג׳ עובדיה.

הסרט ״נמל האהבה״ بندرگاه عشق Bandargah-e-Eshq שתורגם ל״נחשקת״ היה סרט בינלאומי בשיתוף גם עם איטליה ויוון.

סרטיו שהופקו בישראל

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' עובדיה בוויקישיתוף

https://safarnevis.com/?p=19103 https://safarnevis.com/?p=19101

הערות שוליים

עריכה