ג'ים מקגריווי

פוליטיקאי אמריקאי לשעבר, מושל ניו ג'רזי ה-52

ג'יימס אדוארד מקגריוויאנגלית: James Edward McGreevey; נולד ב-6 באוגוסט 1957) הוא פוליטיקאי אמריקאי וחבר המפלגה הדמוקרטית לשעבר, שכיהן כמושל ניו ג'רזי ה-52 משנת 2002 ועד התפטרותו ב-2004 בעקבות חשיפת פרשת אהבים מחוץ-לנישואין עם פקיד שמינה תחתיו כמושל.

ג'ים מקגריווי
Jim McGreevey
מקגריווי, יוני 2009
מקגריווי, יוני 2009
מקגריווי, יוני 2009
לידה 6 באוגוסט 1957 (בן 66)
ג'רזי סיטי, ניו ג'רזי, ארצות הברית
שם מלא ג'יימס אדוארד מקגריווי
שם לידה James Edward McGreevey עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת הרווארד
אוניברסיטת ג'ורג'טאון
בית הספר לכלכלה של לונדון
אוניברסיטת קולומביה[1]
עיסוק פוליטיקאי, מחבר, כומר
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בן זוג מארק או'דונל (מאז 2005)
בת זוג קארי שוץ (1997-1991)
דינה מאטוס (2008-2000)
מושל ניו ג'רזי ה־52
15 בינואר 200215 בנובמבר 2004
(שנתיים ו־43 שבועות)
→ ריצ'רד קודי (בפועל)
ריצ'רד קודי ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשנים 1990–1992 שירת באספה הכללית של ניו ג'רזי, ולאחר מכן היה ראש עיריית וודברידג' במשך כעשור, בין השנים 1991–2002. במקביל לכהונתו כראש העיר, הוסיף לכהן בסנאט המדינתי מטעם מחוז הבחירה ה-19 בשנים 1994–1998. בבחירות 1997 היה המועמד הדמוקרטי לתפקיד מושל ניו ג'רזי, אך הובס בידי המושלת המכהנת כריסטין טוד וייטמן, מועמדת המפלגה הרפובליקנית. ב-2001 התמודד בשנית על התפקיד, והפעם נבחר ברוב גדול.

בתקופת כהונתו כמושל מינה מקגריווי — שהיה אז נשוי — את מאהבו הסודי, גולן ציפל הישראלי, אל היועץ לביטחון המולדת של המושל חרף היעדר ניסיון או כישורים רלוונטיים מצדו של ציפל. ב-12 באוגוסט 2004, בעקבות איומים בתביעה שעשויה הייתה לתת פומבי לפרשת האהבים, מקגריווי יצא מהארון כהומוסקסואל והודה בקיום הקשר הרומנטי עם ציפל, והודיע באותה נשימה כי יתפטר מתפקידו כמושל החל מ-15 בנובמבר.

בשנת 2006 מקגריווי הוציא לאור ספר זיכרונות בשם "הווידוי", על אודות הפרשה[2]. מאוחר יותר הוא הוסמך לכומר בהכנסייה האפיסקופלית והשלים לימודי תואר שני באלוהות מסמינר לכמרים בניו יורק, אך הכנסייה סירבה להסמיך אותו רשמית לכומר. ביולי 2013 מונה לראש תוכנית התעסוקה וההכשרה של ג'רזי סיטי (JCETP), ומילא תפקיד זה עד שלהי 2019.

ביוגרפיה עריכה

תחילת דרכו עריכה

מקגרי נולד בג'רזי סיטי שבניו ג'רזי, בנם של ורוניקה, אחות, וג'ק מקגריווי, מדריך תרגילים ימיים ששירת במלחמת העולם השנייה ובמלחמת קוריאה. משפחתו הייתה אירית קתולית, והוא גדל בעיר קרטרט (Carteret) הסמוכה. בעיירה זו הוא למד בבית הספר היסודי סנט. ג'וזף ולאחר מכן בתיכון סנט ג'וזף במאטאצ'ון (Metuchen). סיים תואר ראשון באוניברסיטת קולומביה ותואר שני במשפטים מהמרכז למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג'טאון. כעבור שנה קיבל תואר שני נוסף בחינוך מאוניברסיטת הרווארד. כמו כן, הוא בוגר תוכנית דיפלומה במשפטים בבית הספר לכלכלה של לונדון.

טרם כניסתו לפוליטיקה של ארצות הברית, היה מקגריווי עוזר תובע ומנהל בכיר בוועדת השחרורים של מדינת ניו ג'רזי. אחרי חייו הפוליטיים, באוניברסיטת קיין שבעיר יוניון בניו ג'רזי לימד מקגריווי אתיקה, משפטים ומנהיגות[3]. בשנים 1990–1992 היה חבר האספה הכללית של ניו ג'רזי, הבית התחתון בבית המחוקקים של המדינה. במקביל החל לכהן כראש העיר וודברידג', החל מ-1 בינואר 1992. בראשית 1993 החל את כהונתו כחבר הסנאט המדינתי כנציג מחוז הבחירה ה-19 במשך תקופת כהונה בת ארבע שנים, כשבמקביל הוא נבחר מחדש לראשות העיר ב-1995 וב-1999.

מושל ניו ג'רזי עריכה

מקגריווי התמודד לראשונה על תפקיד מושל ניו ג'רזי בשנת 1997, אך הובס במירוץ צמוד (47% מול 46%) על ידי המושלת הרפובליקנית המכהנת כריסטין טוד וייטמן (אנ')[4]. מורי סברין, מועמד המפלגה הליברטריאנית, קיבל מעט יותר מ-5% מקולות הבוחרים. מקגריווי התמודד שוב אל משרד המושל ב-6 בנובמבר 2001 והפעם גרף 56% מקולות הבוחרים, ונהפך אותו למושל הראשון שזכה במרב קולות הבוחרים מאז ג'יימס פלוריו (אנ') ב-1990[5].

לאחר שנהושבע לתפקידו כמושל המדינה בראשית 2002, ירש מקגריווי מקודמתו בתפקיד גירעון תקציבי בסך 5 מיליארד דולר אמריקני[6]. במהלך כהונתו העלה מקגריווי את המס על סיגריות[7] והגדיל את מס ההכנסה של המדינה עבור התושבים האמידים. על אף שגדל על ברכי הנצרות הקתולית, מקגריווי תמך בזכות להפיל והצהיר שממשלו לא יתיר אוכריסטיה בשירותי הכנסייה הציבוריים[8].

בין הישגיו של מקגריווי ניתן למנות את יישום תוכנית מדינתית למחקר בתאי גזע[9], שדלנות רבה למיסוד מעמד "שותפות מקומית" עבור זוגות חד-מיניים, וחתימה על חוק רשמי בסוגיה בראשית 2004[10]. עם זאת, כהונתו של מקגריווי הייתה רצופת מחלוקות ושערוריות, שכללו תהיות ציבוריות על אודות מיומנויותיהם של האישים אותם מינה לתפקידים, שחיתות שלטונית לכאורה[11] ופרשת סחיטה בה היו מעורבים מגייסי תרומות דמוקרטים ואנשי מפתח במדינה, בהם צ'ארלס קושנר[12][13][14].

פרשת גולן ציפל עריכה

מקגריווי ספג ביקורת על מינויו של גולן ציפל לתפקיד היועץ לביטחון המולדת עבור המושל, משום שהיה חסר ניסיון או כישורים לתפקיד. בנוסף, ציפל לא יכול היה לקבל אישור ביטחוני מהממשלה הפדרלית של ארצות הברית, מכיוון שהיה אזרח ישראלי ולא אמריקאי. מקגריווי פגש אותו בישראל במהלך טיול שערך שם בשנת 2000[15]. ציפל היה אז דובר עיריית ראשון לציון, והשניים נפגשו לראשונה במהלך ביקור שערך מקגריווי בראשון לציון[16]. נוסף על כך, מקגריווי ניהל עמו פרשת אהבים בסתר[17].

על פי מקגריווי בספר הזיכרונות שלו, "הווידוי", העיתון "The Record" היה כלי התקשורת הראשון שפרסם את הידיעה על מערכת יחסים אינטימית בינו לבין ציפל. מקגריווי העלה את שמו של ציפל לראשונה ב-14 בפברואר 2002, שישה שבועות לאחר תחילת ממשלו, בראיון עם מועצת העריכה של העיתון במשרדיו ואמר: ”לא נחסוך באבטחה. למעשה הבאנו יועץ ביטחוני מצבא ההגנה לישראל, כנראה הטוב ביותר בעולם[18].”

ריאיון עיתונאי זה עורר חקירה של העיתונות על אודותיו של ציפל. ב-21 בפברואר פרסם העיתון "The Record" פרופיל של ציפל, בו תויג כ"מלח" ו"משורר". במאמר נכתב: "דמוקרטים המקורבים לממשל טוענים כי מקגריווי וציפל התקשרו זה בזה תוך ידידות קרובה ופעמים תכופות נסעו יחד, מה שגרם לאמו של מקגריווי עצמו להתעמת עמו על נטייתו המינית". יתר על כן, ארגוני תקשורת שונים שלחו עיתונאים לישראל על מנת לתהות על קנקנו של ציפל. באוגוסט 2002, לבקשתו של מקגריווי, פרש ציפל מתפקידו כיועץ לביטחון המולדת.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'ים מקגריווי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ FEATURES, באתר קולומביה קולג' טודיי (באנגלית)
  2. ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, המושל בספר: הסקס עם גולן ציפל היה חלומי, באתר ynet, 18 בספטמבר 2006
  3. ^ N.J. ex-governor teaches ethics after sex scandal, באתר רויטרס, 19 באפריל 2007 (באנגלית)
  4. ^ ג'ניפר פרסטון, THE 1997 ELECTIONS: THE GOVERNOR; GIULIANI SWEEPS TO SECOND TERM AS MAYOR; WHITMAN HOLDS ON BY A RAZOR-THIN MARGIN, באתר הניו יורק טיימס, 5 בנובמבר 1997 (באנגלית)
  5. ^ איבר פטרסון, [nytimes.com/2004/02/29/nyregion/on-politics-is-mcgreevey-following-in-florio-s-footsteps.html ON POLITICS; Is McGreevey Following In Florio's Footsteps?], באתר הניו יורק טיימס, 9 בפברואר 2004 (באנגלית)
  6. ^ McGreevey Says Republicans Enacted 'Fraudulent' Budget, באתר הניו יורק טיימס, 1 בפברואר 2002 (באנגלית)
  7. ^ N.J. Tax Up in Smoke, באתר Convenience Store News‏, 25 במאי 2002 (באנגלית)
  8. ^ McGreevey Won't Receive Communion, באתר הניו יורק טיימס, 6 במאי 2004 (באנגלית)
  9. ^ McGreevey Signs Bill Creating Stem Cell Research Center, באתר הניו יורק טיימס, 13 במאי 2004 (באנגלית)
  10. ^ לורה מנסנרוס, New Jersey To Recognize Gay Couples, באתר הניו יורק טיימס, 9 בינואר 2004 (באנגלית)
  11. ^ לורה מנסנרוס, McGreevey Bars Contracts for Political Donors, באתר הניו יורק טיימס, 23 בספטמבר 2004 (באנגלית)
  12. ^ קרייג הורוביץ, Jim McGreevey and His Main Man, באתר New York Magazine‏, 10 בספטמבר 2004 (באנגלית)
  13. ^ רונלד סמות'רס, BRIEFINGS: POLITICS; FUND-RAISER ADMITS FRAUD, באתר הניו יורק טיימס, 19 בספטמבר 2004 (באנגלית)
  14. ^ איבר פיטרסון, ON POLITICS; When a Campaign Ledger Becomes a Target List, באתר הניו יורק טיימס, 18 ביולי 2004 (באנגלית)
  15. ^ New Jersey Republicans See Shortsighted Cronyism in McGreevey's Appointments, באתר הניו יורק טיימס, 4 במרץ 2002 (באנגלית)
  16. ^ נוה יוסף ויפעת קונפינו, ציפל, ציפל בנג בנג!, באתר מעריב nrg‏, 8 באוגוסט 2002
  17. ^ אנני קרני, Jim McGreevey 10 years after resigning: 'It's been a messy journey, but I believe this is where I was always meant to be', באתר ניו יורק דיילי ניוז, 9 באוגוסט 2014 (באנגלית)
  18. ^ ג'ים מקגריווי, The Making of a Gay American, באתר ניו יורק מגזין, 14 בספטמבר 2006 (באנגלית)