ג'ימי פייג'

ג'יימס פטריק "ג'ימי" פייג' (באנגלית: James Patrick "Jimmy" Page; נולד ב-9 בינואר 1944) הוא מוזיקאי אנגלי, שהיה הגיטריסט והמפיק של להקת הרוק לד זפלין ואחד מהגיטריסטים המשפיעים ביותר בתולדות הרוקנרול. פייג' דורג במקום השני (אחרי ג'ימי הנדריקס) ברשימת "50 הגיטריסטים הטובים בכל הזמנים" של גיבסון, ושלישי ברשימת "100 הגיטריסטים הטובים ביותר בכל הזמנים" של מגזין הרולינג סטון.

ג'ימי פייג'
James Patrick Page

ג'ימי פייג', 2013
לידה	9 בינואר 1944 (בן 80) הסטון, הממלכה המאוחדת
שם לידה	ג'יימס פטריק פייג'
שם במה	ZoSo
מוקד פעילות	הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	מ-1957
מקום לימודים	Surrey Institute of Art & Design, University College
סוגה	רוק, פולק רוק, רוק מתקדם, בלוז רוק, הארד רוק, בלוז
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	גיטרה, פנדר סטראטוקסטר, פנדר טלקסטר, Gibson EDS-1275, מנדולינה, גיבסון לס פול, ARP 2500
חברת תקליטים	Swan Song, אטלנטיק, גפן, Fontana‏, Mercury
בן או בת זוג	Patricia Ecker (1986–1995) Jimena Gómez Paratcha (1995–2008) סקרלט סאבט (אוגוסט 2014–?) ג'קי דשאנון
פרסים והוקרה	קצין במסדר האימפריה הבריטית פרס מרכז קנדי MOJO Awards
www.jimmypage.com
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

ראשית חייו

פייג' נולד בהסטון, מידלסקס, פרבר צפוני של לונדון, בן יחיד לאב מנהל תעשייתי במקצועו ואם מזכירה רפואית. פייג' התחיל לנגן בגיטרה בגיל 12 לאחר ששמע את אלבומו של אלביס פרסלי "Baby, Let's Play House", ולמרות שלקח מספר שיעורי נגינה הוא נחשב כמי שלימד את עצמו לנגן. פייג' קיבל השראתו מאמני רוקאבילי דוגמת סקוטי מור וג'יימס ברטון אך לאחר זמן נטה יותר לאמני בלוז דוגמת בי בי קינג ואלמור ג'יימס. עם סיום לימודי התיכון החל לנגן פייג' עם משוררי ביט, עד שניל כריסטיאן ביקש ממנו להצטרף ללהקתו, "הקרוסיידרס" (צלבנים). במהלך סיבוב ההופעות חלה פייג' - שהיה שברירי מאוד מבחינה פיזית באותם ימים - במחלת הנשיקה, ונאלץ לפרוש מהלהקה ובמקום זאת בחר להתמקד בלימודי אומנות.

הקלטות האולפן

גם במשך לימודיו המשיך פייג' לנגן במועדון מרקי עם אלכסיס קורנר, אריק קלפטון וג'ף בק. לאחר שמספר אמרגנים הבחינו בנגינתו של פייג' הוא החל לנגן בהקלטות אולפן עבור מספר אמנים, בתחילה עשה זאת כעיסוק משני אך עם הזמן גבר הביקוש עבור נגינתו והוא החל להקליט באופן קבוע. פייג' ניגן עבור להקות רבות דוגמת הקינקס, הרולינג סטונז והמי (The Who, גיטרה מלווה בשיר "I Can't Explain", גיטרת Fuzz בשיר "Bald-Headed Woman"), ועבור זמרות כמו מריאן פייתפול ולולו.

ב-1965, לאחר שאריק קלפטון עזב את להקת היארדבירדס, הוצע התפקיד לפייג' אך הוא סירב: "סירבתי כי לא אהבתי את הדרך שבה הציעו לי...אילולא הייתי מכיר את אריק...אולי הייתי מצטרף...חיבבתי את אריק מאוד ולא רציתי שיחשוב שעשיתי משהו מאחורי גבו". פייג' הציע במקום זאת את חברו הטוב, ג'ף בק, לו נהג לעזור כספית בכך שסידר לו לנגן בהקלטות שבהן לא יכול היה לנגן בעצמו בגלל התחייבויות קודמות. פייג' המשיך להקליט גם עבור אמנים מתחומים שונים מרוקנרול והגיע למצב שבימים מסוימים לא ידע עבור מי הוא אמור לנגן. המפיקים רצו אותו בסביבה למקרה שהכוכבים הגדולים, שלא מנוסים בהקלטות, "לא יספקו את הסחורה".

ב-1966, הקליט פייג', יחד עם ג'ף בק, קית' מון, ג'ון פול ג'ונס וניקי הופקינס את השיר "בק'ס בולרו", הקלטה זו גרמה לפייג' לעזוב את הקלטות האולפן ולהקים להקה. מספר שבועות לאחר מכן, לאחר עזיבת הבסיסט של היארדבירדס החליט פייג' להצטרף ללהקה ולנגן בבס עליו לא ניגן קודם לכן. לאחר זמן מה עבר פייג' לנגן בגיטרה והיארדברידס הפכה ללהקה עם שני גיטריסטים מובילים, פייג' ובק. בק פרש מהלהקה לאחר משבר אישי ופייג' נותר גיטריסט יחידי, עד התפרקות הלהקה ב-1968.

פייג' ניגן גם בשיר הנושא המפורסם של האלבום הראשון של ג'ו קוקר, שיצא ב-1969, גרסת הכיסוי ל-"With a Little Help from my Friends" של הביטלס.

לד זפלין

ג'ימי פייג' עם לד זפלין במדיסון סקוור גרדן

ערך מורחב – לד זפלין

פייג', יחד עם מנהל היארדבירדס פיטר גראנט, החזיקו בזכויות לשם והחליטו להמשיך לפעול תחת השם ה"יארדבירדס החדשים" עד תום התחייבויותיהם. פייג' גייס ללהקה את ג'ון פול ג'ונס, שהכיר אותו מימי הקלטות האולפן, בתור בסיסט, ושני צעירים אלמוניים, רוברט פלאנט כזמר וג'ון בונהם כמתופף.

הלהקה שינתה שמה ללד זפלין וההצלחה מיהרה לבוא. פייג' שימש כמלחין, כנגן וכמפיק המוזיקלי של הלהקה ונחשב לגורם העיקרי להצלחתה. הסולו שלו לשיר "מדרגות לגן-עדן" ("Stairway to Heaven") נבחר לסולו הטוב ביותר בתולדות הרוק על ידי קוראי מגזין "Guitar World".

פייג' יצר את הסמל "זוסו" באלבום הרביעי חסר השם של לד זפלין, כיוון שזהו שילוב של "OSO" [כיתוב על הגיטרה] עם "Z" [צורת ידיים]. יש האומרים שזה גם מפני שהוא מזל גדי עם כוכב שבתאי השומר עליו, וזה הוא הסמל המייצג אותו.

ב-1976 החל פייג' להשתמש בהרואין וכתוצאה מכך נגינתו הדרדרה והוא לעיתים נעדר מהקלטות הלהקה, מה שגרם לעליית הדומיננטיות של ג'ונס ופלנט בכתיבת השירים.

אחרי לד זפלין

לאחר מות ג'ון בונהם ב-1980, התפרקה לד זפלין, ופייג' לא ניגן במשך שנתיים, בהן נאבק בהתמכרותו בהרואין. ב-1982 הקליט את פסקול הסרט משאלת מוות 2, פייג' ניגן עבור להקתו החדשה של פלנט, ויחד עם פול רוג'רס בלהקה חדשה בשם "The Firm", שלא האריכה ימים.

ב-1985 התאחדה לד זפלין לכבוד הלייב אייד כשפיל קולינס על התופים במקום בונהם המנוח אך הופעה זו לא הייתה מוצלחת במיוחד. פייג' המשיך לשתף פעולה עם דייב קוברדייל, יריב של רוברט פלנט.

פלאנט ופייג' חזרו להופיע ביחד ב-1994. מסע הופעות זה כלל ליווי של אנסמבל מצרי, נגנים ממרקש ותזמורת המטרופוליטן של לונדון. האלבום וה-DVD שהוקלטו במרוקו, ווילס ולונדון זכו להצלחה רבה והאלבום אף הגיע למקום הרביעי במצעד מכירות האלבומים של הבילבורד. הבולט מבין שירי האלבום הוא הביצוע ל"קשמיר", שזכה לעיבוד בסגנון מזרחי מלא. ארבעה שירים מזרחיים הוקלטו על ידי השניים, וכן מספר משירי לד זפלין בגרסאות מזרחיות.

השניים המשיכו את שיתוף הפעולה והוציאו אלבום עם חומר מקורי ב-1998, לאחר מכן נפרדה שוב דרכם של השניים. פייג' הופיע ביחד עם שון "פי דידי" קומבס בפסקול הסרט "גודזילה" בשיר שמנגינתו נדגמה מהשיר "קשמיר" של לד זפלין. לאחר מכן פייג' הופיע יחד עם להקת ה"Black Crowes" ("העורבים השחורים") אך פרש במהלך סיבוב ההופעות בשל פציעה בגב.

בשנים האחרונות מקדיש פייג' את מירב זמנו בקרן לסיוע לילדים נזקקים מברזיל ביחד עם אשתו הברזילאית, עבור תרומה זו קיבל פייג' ב-2005 את תואר ה-OBE (Order of the British Empire) המכובד מאליזבת השנייה מלכת בריטניה.

ב-10 בדצמבר 2007 פייג' השתתף בהופעת האיחוד של לד זפלין בלונדון. ב-2008 הופיע פייג' באולימפיאדה בבייג'ינג (לצד שחקן הכדורגל דייוויד בקהאם) בטקס הקבלה של האולימפיאדה הבאה בלונדון, עיר הולדתו.

לקריאה נוספת

• ריצ'י יורק, לד זפלין: סיפורה של להקת הרוק הטובה בעולם, מאנגלית: מתן קמינר, הוצאת רסלינג, 2011 (1994).
• Stephen Davis, Hammer of the Gods: The Led Zeppelin Saga; Harper Entertainment, 1985

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ימי פייג' בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ג'ימי פייג'

• ג'ימי פייג', ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ג'ימי פייג', ברשת החברתית אינסטגרם
• ג'ימי פייג', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ג'ימי פייג', באתר ספוטיפיי
• ג'ימי פייג', באתר AllMusic (באנגלית)
• ג'ימי פייג', באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ג'ימי פייג', באתר דיזר
• ג'ימי פייג', באתר Discogs (באנגלית)
• ג'ימי פייג', באתר Songkick (באנגלית)
• ג'ימי פייג', באתר SecondHandSongs
• ג'ימי פייג', באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• ג'ימי פייג', באתר טיידל (באנגלית)
• ג'ימי פייג', האתר הרשמי
• שרון מולדאבי, מזל טוב, ג'ימי, באתר ynet, 9 בינואר 2010
• אמיר שוורץ, לא רק גיטריסט-על: ג'ימי פייג' היה אדריכל הסאונד המושלם של הזפלינים, באתר ynet, 9 בינואר 2024