ג'ק מקמהון
ג'ון ג'וזף "ג'ק" מקמהון (באנגלית: John Joseph "Jack" McMahon; 3 בדצמבר 1928 – 11 ביוני 1989) היה כדורסלן ומאמן כדורסל אמריקאי. שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1952–1960, ושימש בה כמאמן ראשי וכעוזר מאמן בין השנים 1962–1987.
| לידה |
3 בדצמבר 1928 ניו יורק, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
11 ביוני 1989 (בגיל 60) שיקגו, אילינוי, ארצות הברית |
| עמדה | רכז, קלע |
| גובה | 1.85 מטרים |
| מספר | 3, 21, 24 |
| מכללה | אוניברסיטת סנט ג'ון |
| דראפט |
בחירה מספר 19, 1952 רוצ'סטר רויאלס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1952–1956 1956–1960 |
רוצ'סטר רויאלס סנט לואיס הוקס |
| הישגים כשחקן | |
| זכייה באליפות ה-NBA (1958) | |
| קבוצות כמאמן | |
|
1962–1963 1963–1967 1967–1969 1970–1971 1974–1986 1986–1987 |
שיקגו זפרס סינסינטי רויאלס סן דייגו רוקטס פיטסבורג קונדורס פילדלפיה 76' (עוזר) גולדן סטייט ווריורס (עוזר) |
| קבוצות כג'נרל מנג'ר | |
|
1967–1968 1986–1987 |
סן דייגו רוקטס גולדן סטייט ווריורס |
בעונת 1957/1958 זכה באליפות ה-NBA כשחקן סנט לואיס הוקס, וממוצעיו הכוללים לאורך 8 עונותיו בליגה הם 8.1 נקודות, 3.7 אסיסטים ו-2.7 ריבאונדים למשחק.[1] לאורך קריירת האימון היה המאמן הראשי של הקבוצות שיקגו זפרס, סינסינטי רויאלס וסן דייגו רוקטס מה-NBA, וכן של פיטסבורג קונדורס מליגת ה-ABA.[2]
קריירת משחק
עריכהמקמהון נולד וגדל בברוקלין שבניו יורק, ובין השנים 1948–1952 למד באוניברסיטת סנט ג'ון בניו יורק. לאורך 3 עונותיו בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה קלע 12.8 נקודות בממוצע למשחק, ושיתף פעולה עם שני חברי היכל התהילה של הכדורסל לעתיד – השחקן אל מקגווייר והמאמן פרנק מקגווייר (אין קשר משפחתי). בעונת 1951/1952 העפיל עם סנט ג'ון לגמר טורניר אליפות המכללות, לראשונה בתולדותיה, אולם במשחק הגמר הפסידה הקבוצה מול אוניברסיטת קנזס, בה שיחקו קלייד לאבלט ודין סמית'.[3]
בדראפט ה-NBA 1952 נבחר מקמהון בבחירה ה-19, על ידי רוצ'סטר רויאלס.[4] לאורך 3 וחצי עונותיו בקבוצה קלע 8.6 נקודות ומסר 3.2 אסיסטים בממוצע למשחק, כמחליפם מהספסל של בובי וונזר ובוב דייוויס. מלבד וונזר ודייוויס, שיחקו בקבוצה שלושה חברי היכל התהילה נוספים – רד הולצמן, אלכס האנום וארני רייזן – תחת המאמן חבר היכל התהילה לס האריסון.
במהלך עונת 1955/1956 הועבר מקמהון בטרייד לסנט לואיס הוקס, אותה אימן הולצמן. בעונת 1956/1957 הפסידה הקבוצה בגמר הליגה מול בוסטון סלטיקס, ובעונה העוקבת "נקמה" בה סנט לואיס באותו מעמד, בדרך לזכייתה היחידה באליפות ה-NBA. באותה עונה שימש כשחקן חמישייה קבוע, לצדם של בוב פטיט, סלייטר מרטין, קליף הייגן וג'ק קולמן, ורשם ממוצעים של 7.9 נקודות ו-4.6 אסיסטים למשחק. בפלייאוף 1960 העפיל עם ההוקס פעם נוספת לגמר ה-NBA, בו הפסידה מול הסלטיקס. בסיום אותה עונה פרש מקמהון ממשחק, בגיל 31.
קריירת אימון
עריכהלקראת עונת 1962/1963 מונה למאמן הראשי של קבוצת שיקגו זפרס, במקומו של ג'ים פולארד. לאחר 38 משחקים בלבד, מתוכם ניצחה הקבוצה ב-12, פוטר מתפקידו והוחלף על ידי בובי לאונרד.
בקיץ 1963 מונה למאמן סינסינטי רויאלס. בעונתו הראשונה השיגו הרויאלס מאזן חיובי 55–25, והעפילו לגמר האזור המזרחי בהובלתם של אוסקר רוברטסון, ג'רי לוקאס, ויין אמברי וג'ק טוויימן. ב-3 העונות הבאות רשמה הקבוצה מאזן כולל של 132 ניצחונות ו-109 הפסדים (54.8%), ובשלושתן הודחה מהפלייאוף בחצי גמר המזרח.
בשנת 1967 עזב מקמהון את הרויאלס, ועבר לאמן את סן דייגו רוקטס לקראת עונתה הראשונה ב-NBA. בשתיים וחצי עונותיו בתפקיד רשמה הקבוצה מאזן שלילי 61–129, והשתתפה בסדרת פלייאוף אחת. בדצמבר 1969 פוטר והוחלף על ידי אלכס האנום, לצדו שיחק בעבר ברוצ'סטר רויאלס.
בין השנים 1970–1971 היה המאמן הראשי של קבוצת פיטסבורג קונדורס מליגת ה-ABA.
בין השנים 1974–1986 שימש כעוזר מאמן בפילדלפיה 76', תחת המאמנים הראשיים ג'ין שו, בילי קנינגהם ומאט גוקאס. בעונת 1982/1983 זכתה הקבוצה באליפות ה-NBA, בהובלתם של מוזס מלון וג'וליוס ארווינג.
בעונת 1986/1987 שימש כעוזרו של ג'ורג' קארל, מאמן גולדן סטייט ווריורס. בסיום אותה עונה עזב מקמהון את הקבוצה ופרש מאימון, בגיל 58.
קישורים חיצוניים
עריכה- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- ג'ק מקמהון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ סטטיסטיקות המשחק של מקמהון בליגת ה-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות האימון של מקמהון ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ הסטטיסטיקות של מקמהון בליגת המכללות, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1952, באתר realgm.com