ג'רג' קרואו

מוזיקולוג הונגרי-יהודי

ג'רג' קרואוהונגרית: Kroó György;‏ בודפשט, 26 באוגוסט 1926 – בודפשט, 12 בנובמבר 1997) היה יהודי-הונגרי, אחת הדמויות הגדולות ביותר בביקורת המוזיקה ההונגרית ובכתיבת תולדות המוזיקה של המאה ה-20, יחד עם אלאדר טוט ובנצה סאבולצ'י. בעבודתו, יצר השפעה מתמשכת בתחום הפצת הידע המוזיקלי.

ג'רג' קרואו
Kroó György
לידה 26 באוגוסט 1926
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בנובמבר 1997 (בגיל 71)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי פרקשרט, בודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט (1952) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס פרנץ ארקל (1963)
  • פרס סצ'ני (1995)
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה
 
לוח לזכרו ברובע 1 בבודפשט ברחוב וארפוק (Várfok utca 15/B).

ג'רג' קרואו נולד במשפחה יהודית בבודפשט כבנם של מור (מוזס) קרואו ושל שרולטה אנגלנדר, אך הוא חי וגדל בעיר אגר מילדותו, שם ניהלו סבו והוריו חנות ספרים.[1] גם את לימודיו התיכוניים השלים שם בבית הספר התיכון אישטוואן דובו, שם ניגש גם לבחינת הבגרות באפריל 1944.[2] לאחר הכיבוש הגרמני, הוא ומשפחתו נכלאו בגטו. הוריו ואחיו גורשו לאושוויץ ושם קיפחו את חייהם. הוא חווה שחרור כפעול עבודות כפייה במסדרת מחנות שרות העבודה.[3]

קרואו השלים את לימודיו בין השנים 1949 לבין 1952 באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט במחלקה לכינור אצל דז'ה רדוש, ובין 1951 לבין 1956 במחלקה למוזיקולוגיה בפיקוחו של בנצה סאבולצ'י. מ-1957 עבד ברדיו ההונגרי, מ-1958 כמנהל וראש המדור למוזיקת עם (פולקלור), ומ-1991 כעובד בכיר של הרדיו.

שני מלחינים הונגריים גדולים הלחינו יצירות למותו: המלחין היהודי ג'רג' קורטג בשם: "In memoriam György Kroó" ( לצ'לו סולו); והמלחין אנדראש סלשי (Szőllősy András) בשם: Addio לזכרו של György Kroó (להרכב קאמרי סולו לכינור ולכלי קשת, 2002).

ג'רג' קרואו הובא למנוחות בבית הקברות היהודי פרקשרט.

ספריו וכתביו

עריכה
  • פנורמה מוזיקלית - מאמריו שפורסמו בכתב העת "חיים וספרות" (Élet és Irodalom) בין השנים 19641996
  • רוברט שומאן (1958)
  • הקטור ברליוז (1960)
  • יצירות הבמה של בלה ברטוק (1962)
  • תולדות המוזיקה המנגנת 1 (1964)
  • "האופרה המשחררת" (1966)
  • תולדות המוזיקה המנגנת 3 (1966)
  • ריכרד וגנר (1968)
  • מדריך ברטוק (1971)
  • 25 שנים של יצירה הונגרית (1971)
  • 30 שנים של יצירה הונגרית (1975)
  • אלדאר ראץ (1979)
  • ג'רג' קרואו מול המיקרופון (1981, ביקורות מוזיקה מ-19601980 בתוכנית של הרדיו ההונגרי)
  • ג'רג' קרואו מול המיקרופון (1998, ביקורות מוזיקה מ-1981–1997 בתוכנית של הרדיו ההונגרי)
  • Heilawâc או חלום אחר הצהריים על הספה (1983)
  • השנה הראשונה של העלייה לרגל (1986)
  • בנצה סאבולצ'י (1994)
  • ג'רג' קרואו ליד המיקרופון. מגזין מוזיקה חדש, 1991-1981 ; מהדורה שנייה, Syllabux, בודפשט, 2011
  • פנורמה מוזיקלית. כתביו של ג'רג' קרואו בחיים וספרות, 1964-1996 ; בודפשט, 2011 (ספרי גרמופון)

פרסים, תארים, עיטורים

עריכה
  • פרס פרנץ ארקל (1963)
  • תואר שני במוזיקולוגיה (1964)
  • פרס SZOT (1970)
  • מסדר הכבוד של העמל דרג זהב (1976)
  • דוקטור למוזיקולוגיה (1984)
  • הפרס הגדול של הקרן לאמנות (1987)
  • פרס שאנדור פתה (1994)
  • פרס סצ'ני (1995) - על טיפוח איכותי של מוזיקולוגיה וביקורת מוזיקה הונגרית, כמו גם עבור פעילותו הפדגוגית.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ג'רג' קרואו בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése az egri polgári házassági akv. 125/1925. folyószáma alatt".
  2. ^ Iskolai értesítők, Állami Gimnázium, Eger, 1943–1944
  3. ^ „כשבחוץ הסערות משתוללות...” אישטוואן סיגטי משוחח עם ג'רג' קראו