ג'רג' קרואו
ג'רג' קרואו (בהונגרית: Kroó György; בודפשט, 26 באוגוסט 1926 – בודפשט, 12 בנובמבר 1997) היה יהודי-הונגרי, אחת הדמויות הגדולות ביותר בביקורת המוזיקה ההונגרית ובכתיבת תולדות המוזיקה של המאה ה-20, יחד עם אלאדר טוט ובנצה סאבולצ'י. בעבודתו, יצר השפעה מתמשכת בתחום הפצת הידע המוזיקלי.
לידה |
26 באוגוסט 1926 בודפשט, ממלכת הונגריה |
---|---|
פטירה |
12 בנובמבר 1997 (בגיל 71) בודפשט, הונגריה |
מדינה | הונגריה |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי פרקשרט, בודפשט |
השכלה | האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט (1952) |
פרסים והוקרה |
|
ביוגרפיה
עריכהג'רג' קרואו נולד במשפחה יהודית בבודפשט כבנם של מור (מוזס) קרואו ושל שרולטה אנגלנדר, אך הוא חי וגדל בעיר אגר מילדותו, שם ניהלו סבו והוריו חנות ספרים.[1] גם את לימודיו התיכוניים השלים שם בבית הספר התיכון אישטוואן דובו, שם ניגש גם לבחינת הבגרות באפריל 1944.[2] לאחר הכיבוש הגרמני, הוא ומשפחתו נכלאו בגטו. הוריו ואחיו גורשו לאושוויץ ושם קיפחו את חייהם. הוא חווה שחרור כפעול עבודות כפייה במסדרת מחנות שרות העבודה.[3]
קרואו השלים את לימודיו בין השנים 1949 לבין 1952 באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט במחלקה לכינור אצל דז'ה רדוש, ובין 1951 לבין 1956 במחלקה למוזיקולוגיה בפיקוחו של בנצה סאבולצ'י. מ-1957 עבד ברדיו ההונגרי, מ-1958 כמנהל וראש המדור למוזיקת עם (פולקלור), ומ-1991 כעובד בכיר של הרדיו.
שני מלחינים הונגריים גדולים הלחינו יצירות למותו: המלחין היהודי ג'רג' קורטג בשם: "In memoriam György Kroó" ( לצ'לו סולו); והמלחין אנדראש סלשי (Szőllősy András) בשם: Addio לזכרו של György Kroó (להרכב קאמרי סולו לכינור ולכלי קשת, 2002).
ג'רג' קרואו הובא למנוחות בבית הקברות היהודי פרקשרט.
ספריו וכתביו
עריכה- פנורמה מוזיקלית - מאמריו שפורסמו בכתב העת "חיים וספרות" (Élet és Irodalom) בין השנים 1964–1996
- רוברט שומאן (1958)
- הקטור ברליוז (1960)
- יצירות הבמה של בלה ברטוק (1962)
- תולדות המוזיקה המנגנת 1 (1964)
- "האופרה המשחררת" (1966)
- תולדות המוזיקה המנגנת 3 (1966)
- ריכרד וגנר (1968)
- מדריך ברטוק (1971)
- 25 שנים של יצירה הונגרית (1971)
- 30 שנים של יצירה הונגרית (1975)
- אלדאר ראץ (1979)
- ג'רג' קרואו מול המיקרופון (1981, ביקורות מוזיקה מ-1960–1980 בתוכנית של הרדיו ההונגרי)
- ג'רג' קרואו מול המיקרופון (1998, ביקורות מוזיקה מ-1981–1997 בתוכנית של הרדיו ההונגרי)
- Heilawâc או חלום אחר הצהריים על הספה (1983)
- השנה הראשונה של העלייה לרגל (1986)
- בנצה סאבולצ'י (1994)
- ג'רג' קרואו ליד המיקרופון. מגזין מוזיקה חדש, 1991-1981 ; מהדורה שנייה, Syllabux, בודפשט, 2011
- פנורמה מוזיקלית. כתביו של ג'רג' קרואו בחיים וספרות, 1964-1996 ; בודפשט, 2011 (ספרי גרמופון)
פרסים, תארים, עיטורים
עריכה- פרס פרנץ ארקל (1963)
- תואר שני במוזיקולוגיה (1964)
- פרס SZOT (1970)
- מסדר הכבוד של העמל דרג זהב (1976)
- דוקטור למוזיקולוגיה (1984)
- הפרס הגדול של הקרן לאמנות (1987)
- פרס שאנדור פתה (1994)
- פרס סצ'ני (1995) - על טיפוח איכותי של מוזיקולוגיה וביקורת מוזיקה הונגרית, כמו גם עבור פעילותו הפדגוגית.
ראו גם
עריכה- החיבור של ג'רג' קרואו על ברהמס - חלק 1 (מוזיקה, נובמבר 1997)
- כתיבתו של ג'רג' קרואו על ברהמס - חלק 2 (מוזיקה, דצמבר 1997)
- הספד להיסטוריון המוזיקה לאסלו שומפאי (מוזיקה, דצמבר 1997)
- מודעת האבל על המלחין אנדראש סלשי (מוזיקה, ינואר 1998)
- מחקרי מוזיקולוגיה. לכבודו של ג'רג' קרואו. מרתה פאפ; החברה ההונגרית למוזיקולוגיה וביקורת מוזיקה, בודפשט, 1996
קישורים חיצוניים
עריכה- ג'רג' קרואו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése az egri polgári házassági akv. 125/1925. folyószáma alatt".
- ^ Iskolai értesítők, Állami Gimnázium, Eger, 1943–1944
- ^ „כשבחוץ הסערות משתוללות...” אישטוואן סיגטי משוחח עם ג'רג' קראו