ג'רג' קורטג

מלחין הונגרי-יהודי

גֱ'רג' קוּרְטָג או גיירג' קורטגהונגרית: Kurtág György;‏ 19 בפברואר 1926) הוא מלחין יהודי-הונגרי.

ג'רג' קורטג
Kurtág György
לידה 19 בפברואר 1926 (בן 98)
לוגוז', רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הונגריההונגריה הונגריה
רומניהרומניה רומניה
צרפתצרפת צרפת
תקופת הפעילות מ-1954 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט, התיכון הפיאריסטי בטימישוארה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים ECM עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מרתה קורטג (194717 באוקטובר 2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ג'רג' קורטג הבן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'רג' קורטג

קורות חייו

עריכה

ג'רג' קורטג נולד להורים יהודים-הונגרים בלוגוז' במחוז באנאט ברומניה. מגיל חמש למד פסנתר אצל אמו ומשנת 1940 למד פסנתר אצל מגדה קרדוש והלחנה אצל מקס אייזיקוביץ' בטימישוארה. בשנת 1946 החל את לימודיו באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט, שם פגש את הפסנתרנית מרטה קינסקר שהייתה לאשתו, ואת ג'ורג' ליגטי שהיה לידידו הקרוב. מורו לפסנתר באקדמיה היה פאל קדושה. קורטג למד הלחנה אצל שאנדור ורש ופרנץ פרקש, מוזיקה קאמרית אצל לאו ויינר, ותאוריית המוזיקה אצל לאיוש ברדוש. בשנת 1948 קיבל אזרחות הונגרית. בשנת 1951 סיים את לימודיו בפסנתר ובמוזיקה קאמרית ובשנת 1955 קיבל גם תואר בהלחנה. בתקופה זו היה קורטג פעיל כפסנתרן יותר מאשר כמלחין. כתיבתו המוזיקלית הושפעה מהמבנים הריתמיים ומהמצלולים בנוסח שירי עם של בלה בארטוק.[1]

החשיפה למוזיקה מערבית הייתה מוגבלת תחת השלטון הקומוניסטי בהונגריה, וקורטג התוודע רק לפרטיטורות בודדות של סטרווינסקי, שנברג ווברן. יצירות כאלה כמעט שלא הושמעו בהונגריה, אך למזלו של קורטג, לחברו ליגטי היה אוסף תקליטים ובהם כמה מיצירות סטרווינסקי.[1]

לאחר המרד ההונגרי של 1956 יצא קורטג לפריז, שם שהה בשנים 1957–1958. שנים אלה היו קריטיות עבורו. הוא למד אצל אוליבייה מסייאן ודריוס מיו, אולם סבל מדיכאון חמור: "הייתי נואש כיוון שהבנתי, שדבר מכל מה שהאמנתי בו לגבי העולם איננו נכון...". טיפול פסיכולוגי שקיבל ממריאן שטיין עורר מחדש את חיוניותו וזירז את התפתחותו האמנותית. בתקופה זו גילה את יצירותיו של אנטון וברן ואת מחזותיו של סמואל בקט. רביעיית המיתרים שחיבר בשנת 1959, לאחר שובו לבודפשט, מציינת נקודת מפנה מכרעת בהתפתחותו. שש התמונות המיניאטוריות המרכיבות אותה אינן ניתנות להגדרה, אך אוצר הדימויים שלהן מלא חיים וצבעוני.[2] קורטג ראה ביצירה זו את אופוס 1 שלו והקדיש אותה לד"ר מריאן שטיין.[1]

בשנים 1958–1963 שימש כפסנתרן חזרות בבית הספר למוזיקה ע"ש בארטוק, ובשנים 1960 ל-1968 בפילהרמוניה הלאומית של הונגריה בבודפשט. ב-1967 התמנה לפרופסור לפסנתר ובהמשך גם לפרופסור למוזיקה קאמרית באקדמיה ע"ש פרנץ ליסט, שם לימד עד שנת 1993.[1] בין תלמידיו היו גם זולטן קוצ'יץ' ואנדראש שיף.

קורטג זכה למוניטין בינלאומיים בזכות יצירתו "מסרים מאת מיס ר"ו טרוסובה המנוחה" לסופרן והרכב קאמרי, שהשמעת הבכורה שלה הייתה בפריז בשנת 1981. מאז ראשית שנות התשעים עבד קורטג בתדירות גדלה והולכת ברחבי אירופה. הוא היה מלחין הבית של הפילהרמונית של ברלין בשנים 1993–1995 ושל הקונצרטהאוס של וינה בשנת 1995. משנת 1996 עד 1998 חי בהולנד. הוא חזר לברלין לעונת 1998–1999 ובהזמנת אנסמבל אינטרקונטמפוריין, סיטה דה לה מוזיק ופסטיבל ד'אוטום, חזר לפריז בשנים 1999–2001. מאז 2002 חי קורטג סמוך לבורדו.

קורטג היה נשוי למרתה קורטג, פסנתרנית ילידת אסטרגום, עד למותה ב-2019.

יצירתו

עריכה

שהותו של קורטג בפריז אפשרה לו להתוודע לפרטיטורות של מלחינים מערביים, והשפעתם של סטרווינסקי ווברן ניכרת ביצירתו. קורטג התנסה בדודקפוניה, אבל לא דבק בכללי השיטה. ואף שהושפע ממלחינים מערביים, ההשפעה העיקרית על יצירתו באה מבארטוק.[1]

היצירות שקדמו לאופוס 33 – היצירה התזמורתית Stele שהוקדשה לקלאודיו אבאדו ולפילהרמונית של ברלין – כוללות בעיקר מוזיקה לקול סולו ולמקהלה ומוזיקה אינסטרומנטלית, מיצירות סולו עד יצירות להרכבים גדלים והולכים. "אמרות פטר בּוֹרְנֶמיסָה" ("Bornemisza Péter mondásai") אופוס 7, שנכתב בשנים 1963 עד 1968, הוא מחזור שירים בן 40 דקות לסופרן ופסנתר המבוסס על דרשות של מטיף רפורמי בן המאה ה-16. היצירה היא מסע לאורך החיים, מלידה עד מוות. זו יצירתו הווקאלית הראשונה של קורטג מאז 1956, והיא גולת הכותרת של שלב היצירה הבוגר הראשון שלו. המבנה הסימפוני בן ארבעת החלקים של יצירה זו בולט בייחודו במכלול יצירתו של קורטג.[1]

באחדות מיצירותיו של קורטג יש תפקיד חשוב לחלל האופף את המאזין. " - קואזי אונה פנטזיה...", שהשמעת הבכורה שלה הייתה ב-1988 בפסטיבל ברלין, היא היצירה הראשונה שבה בוחן קורטג את הרעיון של מוזיקה האופפת את הקהל במרחב. מאז אופוס 33 זכו כמה יצירות גדולות של קורטג לביצועי בכורה – "מסרים" אופוס 34 ו"מסרים חדשים" אופוס 34a לתזמורת, המוזיקה למחזה של בקט pas a pas – nulle part אופוס 35, הקונצ'רטו הכפול "...קונצ'רטנטה..." אופוס 42 ו-"6 מומנטים מוזיקליים" אופוס 44 לרביעיית מיתרים.

פרסים ואותות הוקרה

עריכה

קורטג הוא חבר האקדמיה הבווארית לאמנויות במינכן והאוניברסיטה לאמנויות של ברלין (שניהם מאז 1987).

האקדמיה האמריקנית לאמנויות ולספרות העניקה לו תואר חבר כבוד בשנת 2001.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ג'רג' קורטג בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 רייצ'ל ב. וילסון, "ג'רג' קורטג" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ נורמן לברכט, "אנציקלופדיה למוזיקה של המאה העשרים", עמ' 705