גדליה אייזמן
הרב גדליה אייזמן (י"ד באייר תר"ע, 23 במאי 1910[1] – ג' בתשרי תשע"ב, 1 באוקטובר 2011) היה משגיח בישיבת קול תורה במשך שנים רבות. כונה "זקן המשגיחים".
![]() | |
הרב אייזמן בשנות ה-70 | |
לידה |
23 במאי 1910 י"ד באייר תר"ע ורשה, האימפריה הרוסית ![]() |
---|---|
פטירה |
1 באוקטובר 2011 (בגיל 101) ג' בתשרי תשע"ב ירושלים ![]() |
מקום קבורה |
הר המנוחות ![]() |
מדינה |
ישראל ![]() |
השכלה | |
מקום פעילות | ישיבת קול תורה ירושלים |
תקופת הפעילות |
? – 1 באוקטובר 2011 ![]() |
השתייכות |
מתנגדים ![]() |
תחומי עיסוק | חינוך |
מעסיק |
ישיבת קול תורה ![]() |
![]() ![]() |
ביוגרפיה
עריכהנולד בוורשה למשפחה מחסידות אלכסנדר. גדליה היה אחד משמונה ילדים היה השביעי לגדליה היה אחות צעירה ממנו בשמונה שנים אשר הייתה חילונית וחיה את חיה בתל אביב, יחסיהם היו קרובים לבבים ועקבים, גדילה היה האח היחיד במשפחה אשר נשא והיה חרדי, רבים ממשפחתו הקרובה נרצחה בשואה וקרוביו אשר עלו לפני מלחמת העולם השנייה גרו בתל אביב וחיו חיים חילוניים לחלוטין . בצעירותו למד בישיבת קמניץ אצל הרב ברוך בר ליבוביץ וכן בקלעצק בליטא הפולנית, שבה היה המשגיח הרב יחזקאל לוינשטיין. נישא לחיה ליבא לבית אידלמן מווילנה.
כשהיה חשש שיגויס לצבא הפולני נמלט לארץ ישראל בעזרת סרטיפיקט שהשיג לו הרב צבי יהודה הכהן קוק, שעמו התכתב על תורתו של אביו הראי"ה קוק.[2] למד בישיבת מרכז הרב.[3] בבחרותו שימש כמשגיח בישיבת מקור חיים בירושלים. לאחר נישואיו, המשיך ללמוד בכולל של ישיבת מרכז הרב, עד שבשנת ה'תש"ד החל לכהן כמשגיח בישיבת קול תורה.[4] בתפקידו כמשגיח הרב אייזמן הנהיג משטר קפדני.
בשלהי שנות ה-70, הודיע לפתע הרב אייזמן להנהלת הישיבה על פרישתו מתפקידו לאלתר. לתלמידיו הקרובים הסביר שהוא חש שלפעמים בהקפדתו על הנהגה שלילית של תלמיד מתגנבת עצבנות הנובעת מזקנתו, ועל כן איננו יכול להמשיך בתפקידו. לנוכח ההפצרות הרבות הסכים להמשיך ולשמש כיועץ חינוכי לתלמידי הישיבה. הקדיש שעות רבות מדי יום לשיחות אישיות עם תלמידים במקומו בשולי בית המדרש.
בי"ד באייר תש"ע, יום הולדתו המאה, הכינו לו רבים מתלמידיו הפתעה. הם השכימו להתפלל עמו שחרית בהיכל הישיבה, ואחרי התפילה ליווהו בשירה וריקודים לביתו, כשהם מאחלים לו מזל טוב ואריכות ימים. הרב אייזמן לא הגיב להמולה סביבו.
נפטר בליל שבת ג' תשרי ה'תשע"ב בבית בנו יוסף שבשכונת בית וגן, שם התגורר בשנותיו האחרונות. נקבר בהר המנוחות בירושלים.
מתלמידיו
עריכה- הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לישראל לשעבר[5]
- הרב דוד הקשר מראשי ישיבת קול תורה
- הרב יהודה עדס, ראש ישיבת קול יעקב
- הרב שלמה מחפוד
- הרב אביגדר נבנצל, רב העיר העתיקה בירושלים[6][7]
- חתנו, הרב שלמה ברויאר, משגיח ישיבת בית מתתיהו
ספרו
עריכהשיחותיו יצאו לאור בסדרת הספרים "גידולי מוסר". הכרך הראשון יצא על ידי תלמידיו בחייו (ירושלים תשס"ח) ולאחר פטירתו, יצאו לאור שני כרכים נוספים שנערכו על ידי חתנו, הרב שלמה ברויאר.
לקריאה נוספת
עריכה- בנימין גינצבורג, רבי גדליה, ירושלים: 'מוסר בגדלות', תשפ"ג
קישורים חיצוניים
עריכה- משה ויסברג, זקן משגיחי הדור • הגה"צ רבי גדליה אייזמן זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 1 באוקטובר 2011
- משה אורן, המשגיח הרב גדליה זצ"ל, המעין חנוכה תשע"ב
- שמואל ריינר, בעל שבט המוסר, מקור ראשון, מוסף "שבת", 15 במרץ 2012
- שמואל ברוך גנוט, רבי גדליה אייזמן ב"אתר השבת".
משוחח עם הרב אלחנן משה קונשטט (מימין) - גדליה אייזמן (1910-2011), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ במקור זה כתוב שאייזמן נולד בה' בניסן.
- ^ מכתב לרצי"ה קוק משנת תרצ"ו, המעין, תשרי תשס"ט
- ^ מפי הרב צבי כהן סיפורים מרבו הרב גדליה אייזמן; הרב יוסף ברמסון, מפעל ההצלה של הרצי"ה קוק, הצופה, כ"ו באדר א' תשס"ז, בארכיון האינטרנט.
- ^ ראו: תלמידי ישיבות פליטים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 108
- ^ בספרו "אל תשלח ידך אל הנער" מספר על רבו הרב אייזמן
- ^ הרב נבנצל בשם "מורי ורבי גדליה איזמן".
- ^ תולדות הרב נבנצל