גדליה אייזמן

גדליה אייזמן
	הרב אייזמן בשנות ה-70
	הרב אייזמן בשנות ה-70
לידה	23 במאי 1910; י"ד באייר תר"ע; ורשה, האימפריה הרוסית
פטירה	1 באוקטובר 2011 (בגיל 101); ג' בתשרי תשע"ב; ירושלים, מדינת ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת כנסת בית יצחק; ישיבת מרכז הרב ;
מקום פעילות	ישיבת קול תורה ירושלים
תקופת הפעילות	? – 1 באוקטובר 2011
השתייכות	ההתנגדות לחסידות
תחומי עיסוק	חינוך
מעסיק	ישיבת קול תורה

הרב גדליה אייזמן (י"ד באייר תר"ע, 23 במאי 1910^[1] – ג' בתשרי תשע"ב, 1 באוקטובר 2011) היה משגיח בישיבת קול תורה במשך שנים רבות. כונה "זקן המשגיחים".

ביוגרפיה עריכה

נולד בוורשה למשפחה מחסידות אלכסנדר. בצעירותו למד בישיבת קמניץ אצל הרב ברוך בר ליבוביץ וכן בקלעצק בליטא הפולנית, שבה היה המשגיח הרב יחזקאל לוינשטיין. נישא לחיה ליבא לבית אידלמן מווילנה.

כשהיה חשש שיגויס לצבא הפולני נמלט לארץ ישראל בעזרת סרטיפיקט שהשיג לו הרב צבי יהודה קוק, שעמו התכתב על תורתו של אביו הראי"ה קוק.^[2] למד בישיבת מרכז הרב.^[3] בבחרותו שימש כמשגיח בישיבת מקור חיים בירושלים. לאחר נישואיו, המשיך ללמוד בכולל של ישיבת מרכז הרב, עד שבשנת ה'תש"ד החל לכהן כמשגיח בישיבת קול תורה.^[4] בתפקידו כמשגיח הרב אייזמן הנהיג משטר קפדני.

הרב אייזמן עם הרב שלמה זלמן אוירבך ראש ישיבת קול תורה

בשלהי שנות ה-70, הודיע לפתע הרב אייזמן להנהלת הישיבה על פרישתו מתפקידו לאלתר. לתלמידיו הקרובים הסביר שהוא חש שלפעמים בהקפדתו על הנהגה שלילית של תלמיד מתגנבת עצבנות הנובעת מזקנתו, ועל כן איננו יכול להמשיך בתפקידו. לנוכח ההפצרות הרבות הסכים להמשיך ולשמש כיועץ חינוכי לתלמידי הישיבה. הקדיש שעות רבות מדי יום לשיחות אישיות עם תלמידים במקומו בשולי בית המדרש.

בי"ד באייר תש"ע, יום הולדתו המאה, הכינו לו רבים מתלמידיו הפתעה. הם השכימו להתפלל עמו שחרית בהיכל הישיבה, ואחרי התפילה ליווהו בשירה וריקודים לביתו, כשהם מאחלים לו מזל טוב ואריכות ימים. הרב אייזמן לא הגיב להמולה סביבו.

נפטר בליל שבת ג' תשרי ה'תשע"ב בבית בנו יוסף שבשכונת בית וגן, שם התגורר בשנותיו האחרונות. נקבר בהר המנוחות בירושלים.

מתלמידיו עריכה

הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לישראל לשעבר^[5]
הרב דוד הקשר מראשי ישיבת קול תורה
הרב יהודה עדס, ראש ישיבת קול יעקב
הרב שלמה מחפוד
הרב אביגדר נבנצל, רב העיר העתיקה בירושלים^[6]^[7]
חתנו, הרב שלמה ברויאר, משגיח ישיבת בית מתתיהו

ספרו עריכה

שיחותיו יצאו לאור בסדרת הספרים "גידולי מוסר". הכרך הראשון יצא על ידי תלמידיו בחייו (ירושלים תשס"ח) ולאחר פטירתו, יצאו לאור שני כרכים נוספים שנערכו על ידי חתנו, הרב שלמה ברויאר.