אביגדר נבנצל

רב ישראלי

הרב אביגדֹר יחזקאל הלוי נֶבֶּנְצָל (נולד בט"ו בניסן תרצ"ה, 18 באפריל 1935) הוא רב, דרשן ופוסק הלכה ישראלי. רב הרובע היהודי בירושלים בשנים ה'תשל"ג-ה'תשס"ח (2008-1973).

הרב אביגדֹר יחזקאל הלוי נבנצל
הרב אביגדֹר נבנצל
הרב אביגדֹר נבנצל
לידה 18 באפריל 1935 (בן 88)
ט"ו בניסן ה'תרצ"ה
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות הרובע היהודי, ירושלים
השתייכות יהדות חרדית
תחומי עיסוק מוסר, פרשת שבוע, הלכה
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב נחום פרצוביץ, הרב גדליה אייזמן
תלמידיו הרב חזקיה נבנצל
חיבוריו
  • שיחות הרב נבנצל
  • ביצחק יקרא
  • ירושלים במועדיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב נבנצל, עטור תפילין, מעביר שיעור בישיבת הכותל
הרב נבנצל במסיבת פורים (משמאל) (מימין הרב חיים סבתו)

תולדות חייו עריכה

נולד בישראל לד"ר יצחק נבנצל, מבקר המדינה השני והלדה (לבית הולנדר). למד בישיבת חורב, בישיבת קול תורה שם היה תלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך ובהמשך היה לתלמידו המובהק, ושם גם שמע שיעורי מוסר מהמשגיח, הרב גדליה אייזמן, בישיבת פוניבז' ובישיבת מיר[1]. נישא לשפרה, בתו של הרב חיים זאב פינקל, המשגיח בישיבת מיר.

שירת בצה"ל ביחידת זיהוי וקבורה של הרבנות הצבאית, ובמסגרת זו שירת במלחמת יום כיפור. לאחר מלחמת שלום הגליל שהה תקופה ארוכה בקרב תלמידיו בגדוד שריון בגזרה המזרחית של לבנון והעביר שיעורים לחיילי ישיבות ההסדר[2]. התנדב במשך שנים בארגון זק"א.

שימש "רבה של ירושלים שבין החומות"[3], מאז שנת תשל"ג[4], והיה שותף לחידוש היישוב היהודי בין החומות, בעקבות מלחמת ששת הימים. כיום משמש כרבו של בית הכנסת הרמב"ן.

מאז שנותיה הראשונות של ישיבת הכותל משמש בה הרב נבנצל כר"מ. הרב נבנצל ידוע בדרשותיו ובשיחותיו על פרשת השבוע וחגי ישראל ומועדיו. שיחותיו הועלו על הכתב בסדרה "שיחות הרב נבנצל". בשנים האחרונות הוא משמש גם כר"מ בישיבת נתיב אריה הסמוכה לכותל המערבי. נודע במנהגו להניח תפילין בכל שעות היום, כמנהג הגר"א.

באדר א' ה'תשס"ח (2008) פרש מתפקידו כרבו של הרובע היהודי ותחתיו הוכתר בנו, הרב חזקיהו נבנצל[5].

אשתו שפרה נפטרה באדר א' ה'תשע"ו, פברואר 2016. בטבת ה'תשע"ט התחתן עם לאה גלינדר, תושבת אנגליה[6].

מפסיקותיו עריכה

הרב נבנצל פוסק במרבית המקרים כפסקים שלמד מרבו, הרב שלמה זלמן אוירבך.

כדרכו של רבו, הוא מתייחס בחומרה לשאלות שיש בהן חשש פיקוח נפש[7]. בהתאם לכך, הוא פוסק שמיניקות תאכלנה ביום כיפור בשיעורים מתחילת הצום, אם עלולה להיות פגיעה בייצור החלב[8].

על חשמל בשבת אמר[9]:

"שמעתי מהגרש"ז אוירבך זצ"ל לגבי הדלקת וכיבוי כלי חשמלי ללא חוט להט, שמעיקר הדין לא סבר כבית יצחק שיש בזה איסור מוליד, ולא כחזון איש שיש בזה איסור בונה וסותר. אמנם למעשה ודאי לא התיר הגרש"ז אוירבך זצ"ל הדלקת וכיבוי מכשירים אלה בשבת".

לעניין סעודות שבת כתב שיוצאים ידי חובה באכילת פת הבאה בכיסנין[10]:

"הגרשז"א זללה"ה אית ליה בפת הבאה בכסנין (אפילו פחות משיעור קביעות סעודה) הויא פת לענין יציאה ידי חובת סעודה".

לקראת יישום תוכנית ההתנתקות חתם על כרוז שלפיו על חייל שקיבל פקודה להשתתף בפינוי יישובים לסרב פקודה[11].

מדעותיו עריכה

במהלך הפולמוס נגד תלמוד שטיינזלץ הורו רבנים חרדים אחדים לגנוז את יצירתו של שטיינזלץ, ונבנצל התבטא שיש "לקבור את הש"ס של שטיינזלץ כמו שקוברים ספרי קודש קרועים ובלואים"[12].

בשנת תשע"ה תמך ברב יעקב שפירא[13] והתנגד למינויו של הרב אריה שטרן לרב העיר ירושלים זאת על אף שהרב שפירא עצמו תמך ברב שטרן ולא התמודד בעצמו. בשנת תשע"ח לקראת יום הכיפורים שני הרבנים נועדו למפגש פיוס בביתו של הרב נבנצל, ויישרו ביניהם את ההדורים[14].

ספריו עריכה

הרב נבנצל הוציא מספר קונטרסים במשך השנים בשם "ביצחק יקרא" לכבוד יום ההולדת של אביו, ד"ר יצחק נבנצל. כמו כן הוציאו תלמידיו ספרים עם הערותיו, בהם המשנה ברורה (בהוצאת ישיבת נתיב אריה, ה'תשס"ד), וספרי הלכה בענייני השירות הצבאי.

  • הערות "ביצחק יקרא" - על "משנה ברורה".
  • ירושלים במועדיה - מספר כרכים, על הגדה של פסח וענייני פסח, חג השבועות, חול המועד, בין המצרים, שבת, ימים נוראים, פורים וחנוכה. הספרים נערכו על ידי בנו, הרב חזקיהו.
  • שיחות הרב נבנצל על פרשת השבוע, חמישה כרכים, בעריכת תלמידו הרב יוסף אליהו.
  • שיחות מוסר על ימים נוראים. סדרת ספרים, בעריכת תלמידו הרב יוסף אליהו.
  • תשובות אביגדור הלוי - כ-1500 תשובות הלכתיות קצרות על אורח חיים. ליקט וערך, הרב ניצן בראונר. הוצאת "אור עציון".
  • הערות במסילת ישרים - שנאמרו בישיבת הכותל, בעריכת תלמידו הרב כ. אברהם[15].
  • מציון מכלל יפי - חידושים, ביאורים והערות על פרשת השבוע, שני כרכים (בראשית, שמות), בעריכת תלמידו הרב אליהו הופמן.


משפחתו עריכה

הרב נבנצל הוא בנו של ד"ר יצחק ארנסט נבנצל, שהיה מבקר המדינה ואחיהם של המשפטנית פליאה אלבק, שהייתה מנהלת המחלקה האזרחית במשרד המשפטים, ושל פרופסור ישעיהו נבנצל, פיזיקאי.

בנו הרב בניה היה ר"מ בישיבת חיי משה בירושלים, נפטר בחודש אלול ה'תש"פ במהלך התפרצות נגיף הקורונה בישראל. רעייתו נישאה אחר כך לרב סיני הלברשטאם. בנו הרב חזקיה הוא ראש כולל "צילו של היכל" ברובע היהודי ורבה של העיר העתיקה בירושלים משנת ה'תשס"ח.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אביגדר נבנצל בוויקישיתוף
 
הרב נבנצל (מימין) בעת ביקור הרב אליהו בקשי-דורון בישיבת הכותל

מאמרים ושיעורים עריכה

כתבות עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אריה ארליך, מה שראיתי בשערי חסד, משפחה, עמ' 30, ט"ז באדר ה'תש"ף
  2. ^ יוסף אליהו, התורה המשמחת, 1998, עמ' 169 - 171
  3. ^ ראו הסכמה שנתן למכון הלכה ברורה ובירור הלכה.
  4. ^ הרב ב. הלחמי, שיחה במעונו של הגאון הגדול רבי אביגדר נבנצל שליט"א, רבה של ירושלים העתיקה, 7 באוגוסט 2008, באתר שטייגן - פורטל עולם התורה.
  5. ^ מעמד הכתרת רב העיר העתיקה(הקישור אינו פעיל, 2020)
  6. ^ אלי רוטמן, ‏זיווג שני: רב העיר העתיקה בן ה-83 - התארס, באתר כיכר השבת, 17 בספטמבר 2018
  7. ^ הרב מרדכי הלפרין על דרכו של הרב אוירבך בשאלות שיש בהם ספק פיקוח נפש (לעומת דעת פוסקים אחרים כגון הרב יוסף שלום אלישיב), ושם בפרק ה' סעיף 6 פסיקתו של הרב נבנצל
  8. ^ דעתו לעומת דעת הרב יעקב אריאל והרב אליעזר מלמד באתר בשבע
  9. ^ הרב משה הררי, קדושת השבת חלק א', נספח ד', עמוד 304.
  10. ^ הרב משה הררי, קדושת השבת חלק ב', מילואים פרק א' ענף 18, עמוד 187.
  11. ^ אילן מרסיאנו ואפרת וייס, הקיבוץ הדתי נגד סירוב פקודה, באתר ynet, 19 באוקטובר 2004
  12. ^ נמשכת המלחמה נגד ספריו של הרב עדין שטיינזלץ, באתר העיתונאי נח זבולוני, נשלח לפרסום 31/08/1989
  13. ^ הרב אביגדור נבנצל: "לא מכיר ברב שטרן כרב של ירושלים", באתר כיכר השבת
  14. ^ הרבנים התפייסו לקראת יום הכיפורים, באתר ערוץ 7, ‏ח' בתשרי תשע"ח
  15. ^ הרב אביגדר נבנצל, מסילת ישרים עם הערות הרב נבנצל, באתר אוצר החכמה