פתיחת התפריט הראשי

גוּנטָה שטלצל (Gunta [Adelgunde] Stölzl; ‏ 5 במרץ 1897, מינכן, בוואריה, גרמניה22 באפריל 1983, ציריך,[1] שווייץ) הייתה אמנית סיבים, אורגת ומעצבת אריגים; האישה הראשונה, ורוב השנים היחידה, בסגל המורים של בית הספר לאדריכלות ולעיצוב באוהאוס.

גונטה שטלצל
Stolzl bauhaus ausweis.jpg
לידה 5 במרץ 1897
מינכן, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באפריל 1983 (בגיל 86)
שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים באוהאוס
תחום יצירה אריגה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
גונטה שטלצל; "שטיח קיר סדוק ירוק/אדום", 1927/28 (150X110 ס"מ); אוסף ארכיב הבאוהאוס, ברלין

קורות חייה ופועלהעריכה

גונטה שטלצל למדה בבית-הספר לאמנויות שימושיות (גר') במינכן, וב-1919[2] החלה את לימודיה בבית הספר באוהאוס בויימאר. בשנת 1923 הוסמכה כאוּמן (מייסטר). ב-1925, אחרי השתלמות בשווייץ בתהליכים תעשייתיים של ייצור אריגים והמעבר של בית הספר באוהאוס מויימאר לדסאו, חזרה לפעול בו כמדריכה. ב-1927 מונתה רשמית לראשת סדנת האריגה של המוסד. בהנהגתה, וברוח באוהאוס, הועבר הדגש מאמנות אריגה יחידנית ליצירת דגמי אריגים שימושיים מותאמים לייצור המוני, תוך ניסויים חדשניים בחומרים לא-מסורתיים כגון צלופן, סיבי זכוכית ומתכת.

ב-1929 נישאה לאדריכל הארצישראלי אריה שרון, שהשתלם בבית הספר באוהאוס בדסאו אצל הנס מאייר, ובאותה שנה נולדה בתם יעל. ב-1931 עזבה את מִשׂרתה בבאוהאוס בין היתר כתוצאה משינויים מבניים שבהם הוכפפה סדנת האריגה למחלקה לעיצוב פנים וגם משום שינוי הרוחות הפוליטי.[3] בעלה, אריה שרון, חזר לארץ ישראל וממנה נשללה אזרחותה הגרמנית. שטלצל עקרה לשווייצריה,[4] שם עסקה בעיצוב ובייצור אריגים במפעל טקסטיל שהקימה עם עמיתים מימי באוהאוס (S-P-H Stoffe).[5] בשנת 1938 ייסדה בציריך מפעל אריגה משלה (Sh-Stoffe, Handweberei Flora) שנסגר ב-1967. שטלצל פעלה בסדנתה הפרטית עד מותה ב-1983 והתרכזה בעיקר ביצירת שטיחי קיר. אריגיה מאופיינים במיחברים מופשטים, לעיתים א-סימטריים, שהושפעו מלימודיה אצל פאול קלה.

עבודותיה של גונטה שטלצל אצורות בארכיב הבאוהאוס בברלין ובאוספי מוזיאונים מובילים[6] בגרמניה ובשווייץ וכן במוזיאון לאמנות מודרנית ובמוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק, במוזיאון פול גטי בקליפורניה, במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון ועוד.

אחרי מותה ייסדו בנותיה, יעל שרון-אלוני ומוניקה שטדלר, את "קרן גונטה שטלצל", לשם הנצחת פועלה. באתר הקרן מוצגים, בצד עבודותיה, גם יומניה, מאמריה ומכתביה של גונטה שטלצל.[6] ההכרה בערכהּ באה לביטוי, בין היתר, בקריאת רחובות על שמה בערים ארפורט, וימאר ומינכן בגרמניה. ליצירתה של גונטה שטלצל הוקדש קיר בתערוכה "אריה שרון: אדריכל המדינה" בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו (מוזיאון תל אביב לאמנות, אפריל 2018–אוקטובר 2018).

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על פי הביוגרפיה באתר "קרן גונטה שטלצל", שייסדו בנותיה
  2. ^ אחרי שירות כאחות בצלב האדום בחזית האיטלקית ובחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה
  3. ^ את מקומה בסדנת האריגה מילאה תלמידתה אַני אַלבֶּרס (אנ'); ב-1932 הועבר בית הספר באוהאוס לברלין, וב-1933 נסגר כליל
  4. ^ ב-1936 נכנסו לתוקף גירושיה משרון; ב-1942 נישאה לעיתונאי השווייצרי וילי שטדלר ונולדה בתם מוניקה
  5. ^ ראשי התיבות של שמותיהם – Hürlimann ,Preiswerk Stölzl,
  6. ^ 6.0 6.1 אתר 'קרן גונטה שטלצל'