גונטה שטלצל
גוּנטָה שטלצל (Gunta [Adelgunde] Stölzl; 5 במרץ 1897, מינכן, בוואריה, גרמניה – 22 באפריל 1983, ציריך,[1] שווייץ) הייתה אמנית סיבים, אורגת ומעצבת אריגים; הייתה האישה הראשונה שצורפה לסגל המורים של בית הספר לאדריכלות ולעיצוב באוהאוס.
 | |
| לידה |
5 במרץ 1897 מינכן, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
22 באפריל 1983 (בגיל 86) Männedorf, שווייץ |
| מקום לימודים | באוהאוס |
| תחום יצירה | אריגה |
| בן זוג | אריה שרון, Willy Stadler |
  | |
קורות חייה ופועלה
עריכהגונטה שטלצל למדה בבית-הספר לאמנויות שימושיות (גר') במינכן. ב-1919, אחרי שירות כאחות הצלב האדום במלחמת העולם הראשונה, החלה את לימודיה בבית הספר באוהאוס בוויימאר. בשנת 1923 הוסמכה כאוּמן-מומחה (מייסטר). ב-1925, אחרי השתלמות בשווייץ בתהליכים תעשייתיים של ייצור אריגים והמעבר של בית הספר באוהאוס מוויימאר לדסאו, חזרה לפעול בו כמדריכה. ב-1927 מונתה רשמית לראשת סדנת האריגה של המוסד. בהנהגתה, וברוח באוהאוס, הועבר הדגש מאמנות אריגה יחידנית ליצירת דגמי אריגים שימושיים מותאמים לייצור המוני, תוך ניסויים חדשניים בחומרים לא-מסורתיים כגון צלופן, סיבי זכוכית ומתכת.
ב-1929 נישאה לאדריכל הארצישראלי אריה שרון, שהשתלם בבית הספר באוהאוס בדסאו אצל הנס מאייר, ובאותה שנה נולדה בתם יעל. ב-1931 עזבה את מִשׂרתה בבאוהאוס בין היתר כתוצאה משינויים מבניים שבהם הוכפפה סדנת האריגה למחלקה לעיצוב פנים וגם משום שינוי הרוחות הפוליטי. את מקומה בסדנת האריגה מילאה תלמידתה אנני אלברס. ב-1932 הועבר בית הספר באוהאוס לברלין, וב-1933 נסגר כליל. בעלה, אריה שרון, חזר לארץ ישראל וממנה נשללה אזרחותה הגרמנית. שטלצל עקרה לשווייץ אחרי פרידתה משרון,[2] ושם עסקה בעיצוב ובייצור אריגים במפעל טקסטיל שהקימה עם עמיתים מימי באוהאוס (S-P-H Stoffe).[3] בשנת 1938 ייסדה בציריך מפעל אריגה משלה (Sh-Stoffe, Handweberei Flora) שנסגר ב-1967. שטלצל פעלה בסדנתה הפרטית עד מותה ב-1983 והתרכזה בעיקר ביצירת שטיחי קיר. אריגיה מאופיינים במיחברים מופשטים, לעיתים א-סימטריים, שהושפעו מלימודיה אצל פאול קלה.
עבודותיה של גונטה שטלצל אצורות בארכיב הבאוהאוס בברלין ובאוספי מוזיאונים מובילים[4] בגרמניה ובשווייץ וכן במוזיאון לאמנות מודרנית ובמוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק, במוזיאון פול גטי בקליפורניה, במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון ועוד.
אחרי מותה ייסדו בנותיה, יעל שרון-אלוני ומוניקה שטדלר, את "קרן גונטה שטלצל", לשם הנצחת פועלה. באתר הקרן מוצגים, בצד עבודותיה, גם יומניה, מאמריה ומכתביה של גונטה שטלצל.[4] ההכרה בערכהּ באה לביטוי, בין היתר, בקריאת רחובות על שמה בערים ארפורט, וימאר ומינכן בגרמניה.
ליצירתה של גונטה שטלצל הוקדש קיר בתערוכה "אריה שרון: אדריכל המדינה" בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו (מוזיאון תל אביב לאמנות, אפריל 2018–אוקטובר 2018).[5]
לקריאה נוספת
עריכה- Ingrid Radewald, Gunta Stölzl: Pionierin der Bauhausweberei, Weimarer Verlagsgesellsch, 2019 (בגרמנית) ISBN 978-3-737-40258-3
קישורים חיצוניים
עריכה
- מבחר מעבודותיה של גונטה שטלצל
- יצירותיה באתר 'קרן גונטה שטלצל'
- Gunta Stölzl – A Loom with a View (באנגלית)
- Gunta Stölzl – Bauhaus Master, MoMa, 2009 (באנגלית)
מוניקה שטדלר על אמהּ, גונטה שטלצל (באנגלית), לרגל התערוכה "באוהאוס: אמנות כחיים" במרכז האמנויות ברביקן בלונדון, 2012
הערות שוליים
עריכה- ^ על פי הביוגרפיה באתר "קרן גונטה שטלצל", שייסדו בנותיה
- ^ ב-1936 נכנסו לתוקף גירושיה משרון; ב-1942 נישאה לעיתונאי השווייצרי וילי שטדלר ונולדה בתם מוניקה
- ^ ראשי התיבות של שמותיהם – Hürlimann ,Preiswerk, Stölzl
- ^ 1 2 אתר 'קרן גונטה שטלצל'
- ^ על תערוכת "אריה שרון - אדריכל המדינה"