גור ואוח

גור ואוח היא סדרת טלוויזיה קומית, שיועדה לילדים. הסדרה שודרה בערוץ "פוקס קידס", ששמו הוסב לאחר מכן ל"ג'טיקס". כשהערוץ הפך לערוץ דיסני בשנת 2009, הסדרה ירדה מהשידור לצמיתות.

גור ואוח

לוגו הסדרה
סוגה	קומדיית מצבים, סאטירה
יוצרים	גיא מרוז יוני להב אודי גוטשלק אביעד בנטוב
כותבים	גיא מרוז יוני להב אודי גוטשלק אביעד בנטוב
שחקנים	אביעד בנטוב אודי גוטשלק
ארץ מקור	ישראל
שפות	עברית
מספר עונות	3
מספר פרקים	40
הפקה
אורך פרק	26 דקות
שידור
רשת שידור	פוקס קידס, ג'טיקס
תקופת שידור מקורית	2001–2009
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb

"גור ואוח" מבוססת על מופע הסטנד-אפ של הצמד אודי ואביעד, והיא עוסקת בקורותיהם של שני ילדים בגיל בית הספר היסודי הגרים במקלט (אותו הם מכנים "קרבונקל") ומתמודדים בהומור ובשמחת חיים עם המתרחש מסביב: בכיתה, במשפחה, בין החברים. בסדרה יש שפה והומור פנימיים. תוכנית זו הפכה עם שידורה לסדרת קאלט, ועד היום נשמעים ביטויים מהסדרה כמו "לצ'קלף" ו"נשב נדבר – אנחנו כבר יושבים ומדברים" בסלנג של צעירים.

עלילה

גור ואוח הם צמד ילדים חנונים הגרים במקלט של אבא של גור אותו הם מכנים ה"קרבונקל" (אשר שוכן ברחוב "שפכי הברום" 7) . הם לומדים בכיתתה של המורה לימונה. בבית הספר הנקרא אזובים (בעונה השלישית שם בית הספר ישתנה לצ'רקובסקי). בכיתה, יחד אתם לומדות מספר דמויות כמו "דני מלך הכיתה", "טלי הוד" בה מאוהב אוח (וגם גור בעונה הראשונה) ו"ימית הפנמית" בה מאוהב גור בעונה השנייה (עד שבתוכנית בלאגן התאהב בנועה). השניים שונאים ילדה בשם "מוהר זלימוביץ'". יש להם שכן ושמו מליחי (יוני להב) הסובל מאמו השתלטנית שבעצם היא ציור בתמונה מדברת. בעונה הראשונה הופיעו רק גור ואוח. החל מהעונה השנייה החלו חלק מהדמויות כמליחי, ימית, גודיק ולימונה להופיע בסדרה כשהם מגולמים על ידי שחקנים. אחרים כמו טלי הוד, דני מלך הכיתה ואבא של גור הם נושא לשיחות או לשירים, לעיתים קולם יישמע בטלפון, אך דמותם אינה נראית על המסך.

גור ואוח הם חנונים, והדבר ניכר בלבושם ובאביזרים שלהם (כגון המשקפיים הגדולים והלא אפנתיים שלובש גור, או כובע המצחיה של אוח). הם סובלים מבידוד חברתי ונאלצים לשחק במחסן, המלא בתמונת של להקת אוף שימחעס אותה הם מעריצים. חברי הלהקה אף הופיעו אצלם בקרבונקל בפרק הסיום של העונה הראשונה. במהלך כל הסדרה הם מנסים לרכוש את לבה של טלי הוד, ולהתיידד עם דני מלך הכיתה וחבורתו (חבורת "הצ'אוולילים"), אך לרוב נסיונותיהם נכשלים. לרוב הם נתקלים בבעיות יום יומיות, כמו אלו בהם נתקל ילד בבית הספר היסודי. גישתם מאופיינת בהומור עצמי, המסייע בהתמודדות עם מצבים הנראים כקשים.

שפה והומור

הסדרה משתמשת בביטויים חוזרים ונשנים, המהווים בדיחות חוזרות במשך כל ימי שידור הסדרה, ויוצרים שפה פנימית עשירה. כך, למשל, הביטוי "לצ'קלף" שפירושו לשקר, הביטוי "עגמומיישן" המבטא עגמומיות והביטוי "זוועות עליך שמשון" (המבוסס על הפסוק: "פלשתים עליך שמשון" מהתנ"ך) המבטא החמרה במצב. כמו כן ישנן בדיחות חוזרות הקשורות בדמויות. בכל פעם שאומר אחד מהגיבורים את שמה של טלי הוד, השם מהדהד, והגיבור השני אומר באינטונציה של קריין משפט על טלי הוד כדוגמת "טלי הוד – הילדה הראשונה בכיתה הלובשת חזיה". בכל פעם שנאמר שמה של מוהר זלימוביץ, לעומת זאת, נאלצים הגיבורים לשיר מיד את השיר "זלימוביץ' המכוערת / מי ייקח אותך לסרט / גם בלילה גם ביום / את נראית כמו גיהנום, בעע." לשיר זה ישנה גרסה זכורה נוספת, אשר שודרה בפרק בו חזרו כוכבי הסדרה לגן הילדים- "זלימוביץ' המכוערת / את הנדנדה שוברת / אם תבואי מחר לגן / נזרוק עליך דובדבן, בעע".

התוכנית גם עושה שימוש קומי בשבירת הקיר הרביעי, כאשר היא שוברת את ההמשכיות (הופעת/הסרת דברים רנדומלים בין קאטים) באופן מובהק לצופה, ואף חושפת את סט הצילומים "בטעות". באחד הפרקים גור ואוח אף מציינים את העובדה שהיותם שחקנים מבוגרים אשר משחקים ילדים, וחושפים את השמות האמיתיים של שחקנים נוספים בסדרה.

לצד ההומור הפנימי והשפה הילדותית והמשוחררת שמאפיינת טקסטים רבים בסדרה, גור ואוח מרבים להשתמש בביטויים במשלב לשוני גבוה ובאזכורים השאולים מעולמות תוכן שאינם מוכרים לרוב לילדים. כך למשל מוזכרים בסדרה הטרוריסט מרוואן ברגותי, המשפטנית פנינה דבורין והסדרה חיים שכאלה. סביר להניח שרבים מהצופים הצעירים נתקלים במושגים שונים שאינם מוכרים להם, ונראה כי יוצרי הסדרה בחרו לשלב בה בדיחות רבות אשר כלל אינן יכולות להיות מובנות על ידי ילדים צעירים בעלי היקף ידע ממוצע.

אלמנט קומי נוסף בסדרה הוא בדידותם של גור ואוח שבעקבותיו הם (עונה ראשונה) לא יוצאים מהקרבונקל (ולכן כל הסצינות בעונה מצולמות שם), מתדרדרים להמצאת חברים דמיוניים, ואינם פוגשים את שאר הדמויות פנים אל פנים (עונה ראשונה) אלא רק מקיימים איתם דיאלוגים (כגון שיחות טלפון, שיחה מעבר לדלת וכדומה).

דמויות

דמויות ראשיות

• גור (אודי גוטשלק): "חנון" ממוצע וחברו הטוב ביותר של אוח. מאוהב בטלי הוד בעונה הראשונה ובימית הפנמית בעונה השנייה. לעיתים מכונה "החבר נזלת" של אוח. אביו של גור אוהב רק את אחיו הקטן, גודיק, ולכן מאפשר לו מלכתחילה לגור במרתף הבניין.
• אוח (אביעד בנטוב): "חנון" ממוצע וחברו הטוב בלית ברירה של גור. מאוהב בטלי הוד. בפרק "בעקבות הזמן האבוד" מתגלה כי הוא נקרא על שם ינשוף (לפי אש"א: "על שם הציפור המפורסמת שרואה היטב בלילה וחוסכת בהוצאות חשמל").
• המורה לימונה (אילן פלד): מורתם המתעללת של גור ואוח. ללימונה תיק מחמד בשם צ'וצ'ו המתנהג ונובח ככלב. מופיעה פיזית החל מהעונה השנייה.
• אריה: (גיל קפטן) (עונה ראשונה, שנייה ופרקי הספיישל): דמות שאינה נראית בסדרה, אביהם של גור וגודיק. לא אוהב את בנו גור (כפי שמתברר בפרק "בעקבות הזמן האבוד" בעונה השנייה, רצה לקרוא לבנו הבכור גודיק, אך מפני שנולד מכוער, קרא לו גור) ושולח אותו לגור בקרבונקל בו גר בצעירותו. את קולו מדבב גיל קפטן. ידוע במשפט "גור, זה אבא" אותו הוא אומר כשמתקשר לגור. אוהב מאוד את גודיק, בנו הצעיר, ונותן לו כל מה שהוא רוצה. בפרק "בעקבות הזמן האבוד" מתגלה ששמו הפרטי הוא אריה.
• טלי הוד (זיו אליאל): דמות שלא נראית בסדרה, פרט לפרק אחד בעונה "הכיתה המחורפפת", בו היא עברה מוטציה בגלל קרינה חזקה מאנטנה שהותקנה בגג בית הספר. מתוארת כילדה הכי יפה בכיתה, וגור ואוח מטרידים אותה בקביעות בשיחות טלפון.
• דני מלך הכיתה (גיל קפטן): דמות שלא נראית בסדרה, פרט לפרק בעונה השנייה בו הוא מחופש לשליח במטרה להכות את גור ואוח על שיצאו עם ימית ללא אישור שלו. נחשב ל"מלך הכיתה" של גור ואוח (עד לפרק "נקמתו של הדני" בו טלי מורידה אותו ליועץ החצר). עומד בראש חבורת ילדים הנקראת "חבורת הצ'וואלילים". ההשראה לקול של דני מלך הכיתה הייתה חיקוי של בנימין נתניהו.
• מוהר זלימוביץ': דמות שלא נראית בסדרה. הילדה הכי מכוערת בכיתה. יש לה 7 סנטרים ולכולם גור ואוח נתנו שמות. בכל פעם שאומרים את שמה השניים אומרים יחד "בהה!" ("מקיאים").
• ששון: העוזר הדמיוני של גור ואוח. בעל חתול דמיוני בשם מיצי.
• דנן: עוזר דמיוני נוסף בקרבונקל.
• משה מליחי (יוני להב): בעל קיוסק ומארגן אירועים בשכונה. אמו נוהגת לכנותו "מליחיגול". מופיע פיזית החל מהעונה השנייה.
• ימית הפנמית (שרון קנטור) (עונה שנייה): ילדה, לא מאוד חכמה, שחזרה עם הוריה משליחות בפנמה. מאוהבת באוח בעוד גור מאוהב בה. לועסת לרוב ממתק ירוק מפנמה הגורם לפיה להפיץ ריח רע ומסריח, מה שמצריך את גור ואוח לשים אטבי כביסה על אפם. כאשר היא עומדת להיכנס לקרבונקל נשמעת אזעקה ממכשיר ה"סרחונומטר" אשר חוזרת על המילה ״איף״ שוב ושוב ומפעילה נורת צ’קלקה אדומה.

דמויות משנה

• גוגו-הטוויל (עונה ראשונה): דמות שאינה נראית בסדרה. מכונה "טוויל" (כינוי לאדם גבוה ושמן). זללן. מוכן לעשות הכל בשביל אוכל כשגור ואוח מתקשרים אליו תמיד שואל מה יש לאכול ומדבר בפה מלא. אוהב מאוד לאכול שניצל עם פירה.
• פומית קפוטו (עונה ראשונה): דמות שאינה נראית בסדרה. השכנה של גור ואוח. מרבה לצעוק על גור ואוח אחרי שהם מרעישים לה ומפריעים את מנוחתה.
• עודד מנשה (עונה ראשונה ושנייה): דמות שאינה נראית בסדרה. כוכב הילדים אליו גור ואוח מתקשרים כשהם נמצאים בצרה. לא מדובר בעודד מנשה האמיתי, ואת קולו מדבב גיל קפטן.
• רווית "משקפופקה": ילדה בכיתתם של גור ואוח. על אף שלא נראתה הוזכרה דמותה בשני פרקים בעונה הראשונה, ופרק אחד בשנייה. משקפופקה היא הבת של המורה לימונה, אף שבמהלך הסדרה נולדת למורה לימונה עוד בת. מאוהבת בגור.
• גודיק (שמוליק כהן) (עונה שנייה): אחיו הקטן של גור. הוריהם של גור וגודיק אוהבים רק את גודיק ונותנים לו את כל מה שהוא רוצה. לכן גודיק מציק הרבה לגור ולהוריו לא אכפת. גודיק מכור למֵקְעָמוֹס (מסעדת המבורגרים, פארודיה על מקדונלד'ס) ולכן הוא ענק.
• פניה "לייב'לה" מליחי (גיל קפטן) (עונה שנייה): אמו של מליחי. אשה מרשעת שמדברת מתוך תמונה מצוירת. מדברת בעברית קלוקלת.
• אמא של אוח (אביעד בנטוב) (עונות 2-3): אמו של אוח, שמאוחר יותר כאשר הצטרפה לעונתה החמישית של התוכנית בלאגן קיבלה את השם אש"א (ראשי התיבות של אמא של אוח). אש"א היא קמצנית בצורה בלתי רגילה, והיא מעוותת מילים לעיתים קרובות.
• סבתא בתיה (אודי גוטשלק): סבתא של גור. איטרת יד ימינה. נודניקית. מנגנת באקורדיון. חברה של פניה לייב'לה מליחי. השתתפה גם בספיישל "מי גנב את הגפילטע פיש" בתוכנית "בלאגן" מנגנת רק בשורה הראשונה של פזמון של שירים באקורדיון שלה.
• אווה פון שמידט (אילן פלד) (עונות 2-3): מורה בבית הספר של גור ואוח. מופיעה לראשונה בפרק "לימונה בחופשת לידה" בו היא מגיעה כמורה מחליפה, ומתבררת כאכזרית במיוחד. אלימה וכוחנית. סוהרת לשעבר.
• מנהל בית הספר (דודו ניב) (עונה שלישית): מנהל בית ספרם של גור ואוח.
• הרצליה בובליל (עופרי פרישקולניק) (עונה שלישית): המורה ללשון בכיתת המעוכבים. נתקעה בארון הבית ספרי 20 שנה עד שגור ואוח מצאו אותה.
• פוקי הגאון החנון (אלי גלפרין) (עונה שלישית): ילד חנון בכיתתם של גור ואוח.
• אפי האפופה (מיטל סלקמון) (עונה שלישית): ילדה בכיתתם של גור ואוח.
• גדעון כץ (עונה ראשונה): הילד הכי מופנם בכיתה אשר רק הוזכר בתוכנית ולא נראה או נשמע.

עונות הסדרה

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: ויקיזציה וסידור.

בתחילת שנות ה-2000 צולמו שתי עונות. שתי העונות הראשונות היו בפורמט של פרקים בני 25 דקות, העונה הראשונה כללה 12 פרקים, בהם ארבעה מערכונים לפרק ואילו העונה השנייה כללה 16 פרקים, בהם שלושה מערכונים לפרק, בתפאורה קבועה של ה"קרבונקל", הוא המחסן בו נמצאים הילדים. בעונה השנייה הצטרפו דמויות נוספות ותפאורות נוספות, אם כי עיקר העלילה התרחש עדיין בקרבונקל. בין היתר נוספו דמויות בשם "ימית הפנמית", "גודיק" ו"משה מליחי" (שהוזכר בשני פרקים בעונה הראשונה) שלעיתים צולמה בתפאורה האמורה להיות ביתו של מליחי או בקיוסק שלו ואו בביתה של לימונה. צילומי העונה הראשונה היו מרושלים במתכוון. בעיות של המשכיות (גור או אוח נראים לובשים פריט ביגוד מסוים, ולאחר מכן פריט אחר), עובדי במה ופריטי במה העוברים אל מול המצלמה וכיוצא בזה היו חלק מאווירת המערכון השכונתי שליוותה את הסדרה. אלמנט זה נעשה מאחר שבשידור הראשון של הסדרה על הצופים היה לגלות מהן חמש הטעויות המסתתרות בכל פרק (כשבמקור כל פרק של 5 דקות שודר בנפרד) ולזכות בחולצה. העונה השנייה הייתה פרועה פחות, הביאה שחקנים חדשים ודמויות חדשות, וצילומיה נראו מלוטשים יותר.

מאוחר יותר דמותה המשנית של המורה לימונה הצטרפה לעונתה הראשונה של הסדרה בלאגן אשר שודרה בערוץ פוקס קידס (לימים ג'טיקס) בתור הדמות הראשית ומאוחר עוד יותר בעונתה החמישית של הסדרה גם שתי הדמויות הראשיות (גור ואוח) הצטרפו ביחד עם דמותה של אמא של אוח אשר בתוכנית זו ניתן לה השם "אש"א" ("אמא של אוח") בתור דמויות משניות.

בשנת 2006, לאחר שידור שתי העונות הראשונות של הסדרה, יצא למכירה DVD של פרקים נבחרים משתי העונות. ה-DVD נמכר בחנויות המדיה השונות, וכן לקח חלק בקמפיין המשותף של ערוץ ג'טיקס ודואר ישראל. ה-DVD כלל כ-10 פרקים לכל עונה. ב-DVD הופיע גם התפריט המציג "עונה 3", עם שישה פרקים נוספים (כגון: "עבודת בית", "שלגיה ושבעת הגמדים") אשר מעולם לא נודע על הפקתם ומעולם לא שודרו בערוץ ג'טיקס במהלך שידור הסדרה. ארבעה מתוך ששת הפרקים, היו פרקי ספיישל מיוחדים לסוכות, בהם המורה לימונה מגיע ל-"סוכת הקרבונקל" של גור ואוח ומספרת להם סיפור אגדה, שהיה מוצג עם שחקני הסדרה ובהתאם לסיפורה (לדוגמה: "כיפה אהבלה"). מלבד הפצת ששת פרקים אלו בדיסק ה-DVD, לא ידועים פרטים לגבי הפקת העונה והם לא שודרו בטלוויזיה. יכול להיות שמדובר בפרקי ספיישל שהופקו אך לבסוף לא שודרו, או עונה שלא הופקה עד סופה ולכן בוטלה במהלך הפקתה.

אחרי מספר שנים של שידורים חוזרים, שודרה בערוץ ג'טיקס ספין אוף של הסדרה. הסדרה החדשה הייתה שונה מהמקורית בכך שהיא לא התרחשה ב"קרבונקל" אלא תיארה את הנעשה בכיתת המעוכבים, בה מלמדת המורה לימונה את גור, אוח וחבריהם, ובהתאם לכך נקראה "גור ואוח - הכיתה המחורפפת" (כפרודיה על תוכנית הילדים הקלאסית בערוץ הילדים, "הכיתה המעופפת"). כמו כן בסדרה זו לא חולקו הפרקים לשלושה מערכונים, אלא היוו מערכון אחד ארוך. בעונה זו הופיעו דמויות חדשות ושחקנים חדשים כמנהל בית הספר אותו משחק דודו ניב. העונה קודמה בפרסומות הערוץ כעונה שלישית לסדרה. העונה שודרה לראשונה ברצף בשלושת ימי חופשת הפורים בשנת 2009, אם כי שודרו רק שלושה פרקים מהעונה. ביום העצמאות של אותה שנה שודר עוד פרק שלא שודר, ובתחילת החופש הגדול שודרו שלושת הפרקים האחרונים. העונה כללה 7 פרקים בלבד. עונה זו כשלה מכיוון שהסדרה לא כללה את השיגעון ואת הבדיחות הפרטיות או אפילו את ההומור של העונות הראשונות וקהל היעד שהיא כיוונה אליו היה צעיר מדי.

ראו גם

• הקלמרים

קישורים חיצוניים

• "גור ואוח", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "גור ואוח", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית