גו בלוודרה

גֵּו בלוודרה (באיטלקית: Torso del Belvedere) הוא פסל שיש, מוכר ברומא מאז שנות ה-30 של המאה ה-15. על אֶדֶן הפסל חרותה ביוונית חתימת יוצרו, "אפולוניוס, בנו של נסטור, האתונאי". הפסל מוצג במוזיאון הוותיקן ברומא. הפסל מתוארך למאה הראשונה לספירה, ונחשב כהעתק של פסל עתיק יותר, כנראה מהמאה השנייה לפני הספירה. אין מידע מוסכם על האתר שבו הוצב במקורו.

גו בלוודרה
Torso del Belvedere

מידע כללי
פַּסל	Apollonius of Athens
טכניקה וחומרים	פסל שיש
ממדים בס"מ
גובה	159
נתונים על היצירה
זרם אמנותי	פיסול הלניסטי
מספר יצירה	1192 (מוזיאון הוותיקן)
מיקום	מוזיאוני הוותיקן קריית הוותיקן

הפסל מתאר דמות היושבת על עור של בעל חיים לא מזוהה, אולי הרקולס יושב על עור האריה מנמאה, אולי איאס הטלמונאי, או הקיקלופ פוליפמוס, או פרומתאוס.

הפסל היווה מקור השראה לאמני רנסאנס, מנייריזם ובארוק, בהם מיכלאנג'לו ורפאל.

מיכלאנג'לו נפעם מהפסל הזה. מספרים עליו שאמר ש"זוהי יצירתו של אדם שידע יותר ממה שהטבע יודע". לפי המסופר, האפיפיור יוליוס השני ביקש ממיכלאנג'לו להשלים את החלקים החסרים, אבל האמן סירב בטענה שהפסל יפה מכדי להכניס בו שינויים. עם זאת מיכלאנג'לו השתמש בפסל כמקור השראה לחלק מהדמויות שיצר על קיר המזבח בקפלה הסיסטינית, בהן ברתולומאוס הקדוש וישו היושב למשפט ביום הדין האחרון וכן לדמויות הגברים הצעירים הערומים (Ignudi) המוצגים בתקרת הקפלה הסיסטינית בינות למחזות של בריאת אדם וחוה מספר בראשית. חוקר האמנות יוהאן יואכים וינקלמן כתב על הגֵו מבלוודרה שהוא מגלם את "השלמות העליונה של הפיסול בימי קדם".

שמו של הפסל מגיע משמהּ של החצר (Cortile del Belvedere) בארמון האפיפיור שבה הוצב בתחילה. הפסל נלקח ב-1789 ללובר שבפריז במהלך הביזה הנפוליאונית , והוחזר לוותיקן ב-1815 בהשגחת אנטוניו קנובה.

גלריה

• 
  מראה הפסל מאחור
• 
  פרט מתוך פרסקו יום הדין האחרון של מיכלאנג'לו: ברתולומאוס הקדוש מחזיק עור אדם ומאכלת; גֵו בלוודרה הודהד כאן בבירור
• 
  חרותת ביוונית על כַּן הפסל, "אפולוניוס בן נסטור, האתונאי, עשה זאת"
• 
  מיכלאנג'לו מתבונן מקרוב בפסל; ציור של ז'אן-לאון ז'רום, 1849

קישורים חיצוניים

• גו בלוודרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• נעמי מאירי-דן, "הטורסו באמנות – בין עולם שאבד מזמן לעולם ומלואו", בצלאל 12, אפריל 2009