גל המחאות בטורקיה (2013)

גל המחאות בטורקיה פרץ ב-28 במאי 2013 באיסטנבול שבטורקיה בעקבות כוונת הממשלה להרוס חלק מפארק טקסים גזי למען הקמת מרכז מסחרי[1]. בימים הראשונים אורגנה המחאה בידי פעילי איכות סביבה, אולם לאחר שהמשטרה הפעילה אלימות כלפי המוחים, התרחבה המחאה גם לערים נוספות, וסחפה אחריה מאות אלפים שהפגינו נגד ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן וכינו אותו "דיקטטור".

רקעעריכה

במהלך אחת-עשרה שנות שלטונו של ארדואן הופנו כנגדו טענות מצד גורמי אופוזיציה כי הוא פוגע באורחות הדמוקרטיה בטורקיה. כמו כן, עלו חששות בקרב הציבור החילוני במדינה שארדואן מקדם אג'נדה דתית ופועל בהדרגתיות להפיכת טורקיה למדינת הלכה והפיכתו למנהיג יחיד תוך שינויים בחוקה ובסטטוס-קוו. בין האירועים הבולטים שניתן למנות בנושא זה הוא משפט ראווה כנגד מאות קציני צבא באשמת תכנון הפיכה צבאית והרשעתם[2], צעד שנועד להגביל את כוחו של הצבא, ורפורמה בחוקת טורקיה שמטרתה העצמת סמכויותיו של ראש הממשלה[3].

סדר האירועיםעריכה

 
הפגנת תמיכה באנקרה

ב-1 במאי 2013 אירעו התנגשויות אלימות בין כוחות משטרה לבין אלפי אזרחים במהלך אירועים לציון יום הפועלים[4]. ב-27 במאי חוקק הפרלמנט הטורקי חוק המטיל מגבלות שונות על צריכת אלכוהול בטורקיה בצעד שנתפס כמונע מטעמים דתיים. הצעד עורר את חמתו של הציבור החילוני וגורמי אופוזיציה במדינה[5].

בבוקר ה-28 במאי התגודדו כ-50 פעילי איכות סביבה בפארק גזי שבכיכר טקסים באיסטנבול במטרה למנוע כריתת עצים בפארק לצורך תחילת עבודות התשתית לבניית קניון במקום. בליל ה-28 במאי הציבו הפעילים אוהלים ולנו במקום במטרה להגן על הפארק.

במהלך דיון בפרלמנט הטורקי כינה ארדואן את אבות טורקיה המודרנית מוסטפא כמאל אטאטורק ואיסמט אינני במרומז (ללא ציון שמם המפורש) "שני שיכורים"[6]. באותו ערב התקבצו מאות בני אדם בכיכר טקסים וקראו קריאות נגד ארדואן וצעקו "אנו נכדיו של השיכור".

התפשטות המחאותעריכה

ב-31 במאי החלו ההפגנות לצבור ממדים רחבי היקף והתפשטו לתוך כיכר טקסים וכן אופי המחאה השתנה. מפעולת מחאה סביבתית הפכו ההפגנות למחאה עממית כנגד ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן ומדיניותו שנתפסת בידי המפגינים כפאשיסטית ופרו-איסלאמיסטית.

ב-1 ביוני התפשטה המחאה לערים נוספות ובהן הבירה המדינית אנקרה[7]. המשטרה פיזרה את ההפגנות באמצעות גז והמפגינים דיווחו על מאות פצועים. באותו יום נערכו הפגנות ב-67 ערים במדינה.

ב-3 ביוני נרשמה עליית מדרגה בהפגנות לאחר שבאיסטנבול נהרג צעיר מפגיעה מכוונת של מונית שנסעה לתוך קבוצת מפגינים[8]. ראש הממשלה ארדואן האשים ממרוקו את האופוזיציה כי היא מנצלת את הניסיון לבניית קניון בפארק גזי לצרכיה. הוא הבטיח כי כאשר ישוב לארצו יסודרו כל הבעיות.

ב-4 ביוני, בתגובה לטענות על אלימות המשטרה, הכריזו ארגוני עובדים במדינה על שביתה כללית בת יומיים. ההפגנות התגברו והתפשטו לאזורים נוספים ובהפגנה שנערכה בדרום המדינה נהרג מפגין נוסף[9].

באירועים בטורקיה נעשה שימוש נרחב ברשתות החברתיות דוגמת פייסבוק וטוויטר. ראש הממשלה ארדואן ביקר את השימוש בהן ואמר כי הן איום על החברה[10].

ב-5 ביוני, לאחר שארדואן הציב למפגינים אוליטמטום לעזיבת המתחם, פיזרו אותם כוחות הביטחון באמצעות תותחי מים וגז מדמיע וטרקטורים הרסו את האוהלים במקום[11]. אך יום אחר כך התחדשו המהומות בטורקיה. בשעות הערב התכנסו באיסטנבול רבבות מתומכי מפלגת השלטון וראש הממשלה ארדואן. ארדואן אמר בנאום בפני המפגינים כי "העם נמצא כאן - היכן המפגינים?"[12].

ב-4 ביולי, בית המשפט בטורקיה ביטל את תוכניות הפיתוח של כיכר טקסים. בעקבות כך והיד החזקה שהפגינה המשטרה נגד המפגינים, כולל הריגה של ארבעה מפגינים, דעכו ההמחאות[13].

במאי 2014, בעקבות אסון המכרה בסומה, שוב החל גל מחאות[14]. שנה לאחר פרוץ המחאה, שורה של ארגונים פרסמו קריאה לחזור לכיכרות כדי להיאבק למען הדמוקרטיה, אך מושל איסטנבול מסר שהמחאה תיאסר לחלוטין, והמשטרה מתכוננת בכוחות גדולים למנוע הפגנות[15].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גל המחאות בטורקיה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רועי ירושלמי, האורות דולקים, הסירים רועמים: טורקיה גועשת, באתר ynet, 01 ביוני 2013
  2. ^ AP/Ynet, ניצחון לארדואן: 326 קצינים הורשעו בתכנון הפיכה, באתר ynet, 21 בספטמבר 2012
  3. ^ מערכת וואלה‏, ניצחון לארדואן: אושרה הרפורמה בחוקת טורקיה, באתר וואלה!‏, 13 בספטמבר 2010
  4. ^ שירות גלובס‏, ה-1 במאי: מחאות ביוון, בספרד ובטורקיה על מדיניות הצנע, באתר וואלה!‏, 01 במאי 2013
  5. ^ צבי בראל, חוק היובש של ארדואן מרגיז את האופוזיציה בטורקיה, באתר הארץ, 27 במאי 2013
  6. ^ Hürriyet Daily News, ‘Who are the two drunks,’ Turkish politicians ask after PM’s remarks (עמ' 1), ‏29 במאי 2013 (באנגלית)
  7. ^ סוכנויות הידיעות, הפגנות בטורקיה נגד ארדואן: "זו רק ההתחלה למה שיהיה בקיץ, ‏01 ביוני 2013
  8. ^ הרוג ראשון במהומות: נהג דרס מפגין טורקי, באתר ynet, ‏3 ביוני 2013
  9. ^ עוד הרוג בהפגנות בטורקיה, באתר רשת ב, 4 ביוני 2013
  10. ^ איי.פי, רויטרס, ד-פ-א, לילה נוסף של עימותים בין המשטרה למפגינים בטורקיה, באתר הארץ, 5 ביוני 2013
  11. ^ הארץהמשטרה הטורקית פינתה את כיכר טקסים ופארק גזי, באתר הארץ, 15 ביוני 2013
  12. ^ רויטרסארדואן: אני דיקטטור? ההפגנות מנוצלות על ידי טרוריסטים, באתר הארץ, 16 ביוני 2013
  13. ^ שבנם ארסו, ניו יורק טיימס, בית המשפט בטורקיה ביטל את תוכניות הפיתוח בטקסים, באתר הארץ, 4 ביולי 2013
  14. ^ אבי בלכרמן, הכורים שניצלו מספרים לתורכיה את האמת שהממשלה מסתירה, באתר "שיחה מקומית", 17 במאי 2014
  15. ^ אבי בלכרמן, שנה לפרוץ המחאה בתורכיה: הפעילים ינסו היום לחזור לרחובות, באתר "שיחה מקומית", 31 במאי 2014