פתיחת התפריט הראשי

גמילה מעישון

גורמים להתמכרות לעישוןעריכה

מכיוון שהתמכרות לעישון יכולה להיגרם מכמה סיבות; ראשית יברר המטפל (פסיכולוג או רופא) יחד עם המטופל מהן הסיבות העיקריות שגורמות אצלו את ההתמכרות ובהתאם לכך יתאים את הטיפול. להלן מספר טיפולים אפשריים וניתן לשלב מספר טיפולים יחדיו ליעילות מרבית:

  • התרגלות: חקרו ומצאו שכל פעולה שמשתמשים בה בקביעות לאורך שלושה שבועות הופכת להרגל אוטומטי.[דרוש מקור] כך למשל אם אדם ימשוך לעצמו את אגודלו לאורך שלושה שבועות הוא ימשיך לעשות כן לשארית חייו באופן אוטומטי. הרגלים קשורים למצבים ספציפיים. כך למשל ניתן ליצור הרגל לאכילת בננה בסיום כל ארוחה. כך נוצרים טריגרים המפעילים את הצורך בסיגריה הקשורים למצבים רבים בחיי היום-יום. על מנת לשבור הרגל באופן כמעט מלא יש להתמיד בהפסקה מוחלטת של עישון לשלושה שבועות.[דרוש מקור] חיסול מוחלט של ההרגל אורך חודשים נוספים.
  • התמכרות פיזית: במוח האדם קיימים קולטנים לאצטילכולין, שאליהם נקשר הניקוטין בעת השימוש בסיגריות. מספר הקולטנים נקבע בשלב העוברי. הקולטנים רדומים בתחילה, אולם אם האדם מתחיל לעשן הם מופעלים במהירות רבה - סיגריה או שתיים די בהן להביא את הקולטנים למצב פעילות מלאה.[דרוש מקור] אי-סיפוק הקולטנים מתבטא בתחושת דחק עזה. הפסקת עישון מוחלטת לאורך חמישה ימים מחזירה את הקולטנים למצב רדום.[דרוש מקור] יש המסתייעים בטיפול תרופתי כשלב ביניים לפני ההפסקה המוחלטת של צריכת הניקוטין: משאפי ניקוטין, מסטיק ניקוטין ותרופות כגון "זייבן" ו"צ'אמפיקס".
  • שמירת איזון חומצה-בסיס: הניקוטין הוא בסיס חזק למדי. בשלב יצירת ההתמכרות הגוף מפצה על עודף הבסיס ביצירת הרגלי אכילה של מזונות המעודדים יצירת חומצות (כגון בשר, ביצים וחומוס) ובהגברת יצירת החומצות. כדי ליצור איזון חומצה בסיס, ניתן לצרוך כמויות מוגברות של מזונות בסיסיים: ירקות, דבלים (תאנים יבשות) שזיפים מיובשים ושקדים.
  • תלות רגשית: אדם מעשן לאורך תקופה ארוכה עשוי לקבל את העישון כחלק מדימויו העצמי, דבר שמקשה על הפרידה ממנו בעת הגמילה מהעישון. גורם זה לעיתים מכשיל תהליכי גמילה, לפעמים שנים לאחר הפסקת העישון עצמה. תלות זו משתנה מאדם לאדם. קבוצת תמיכה עוזרת במקרים רבים, וגם תמיכה רגשית חזקה של האנשים הקרובים לנגמלים היא חשובה.משך התהליך נע בין כמה שבועות לכמה שנים.

שיטות לגמילה מעישוןעריכה

על פי מחקרים שנערכו בנושא ההתמכרות, נכון לשנת 2015, הדרך היעילה ביותר לגמילה מוצלחת מעישון, ובעלת שיעורי ההצלחה הגבוהים ביותר לאחר שנה, היא שילוב של תמיכה התנהגותית, כמו סדנאות גמילה, עם טיפול תרופתי מסודר, אשר מקל על תסמיני הגמילה כמו מתח או קשיי ריכוז[1].

עם זאת, מחקרים שבדקו את התנהגות הנגמלים, מצאו ש-75% מהם עשו זאת בפועל ללא התערבות טיפולית, באמצעות שיטות שונות של כוח רצון ומוטיבציה[1].

התמודדות עצמית עם גמילה מעישוןעריכה

על אדם הבוחר להגמל מעישון להתמודד עם כמה גורמים, והם ההרגלים שסובבים את פעולת העישון, ההתמכרות הפיזיולוגית לניקוטין, והתלות הפסיכולוגית בעישון[1].

על פי האגודה למלחמה בסרטן, התחלה של תהליך מוצלח של גמילה מעישון, היא בהחלטה נחרצת, שמקורה בהבנה עמוקה של הנזק האישי הנגרם מהעישון, ובכך שיתרונות הגמילה עולים על החסרונות, לצד אמונה בכך שכל מעשן מסוגל להגמל, לא משנה עד כמה הוא מרגיש "מכור", או כמה פעמים ניסה להצליח ונכשל[1].

שלבים מוקדמים לגמילה יכולים לכלול את הגברת המודעות להרגלים, שינוי ההרגלים (לדוגמה, החלפת סוג הסיגריות), קביעת גבולות נחרצים (דוגמת "לא לעשן בבית") ושיתוף בני משפחה וחברים בתהליך. שלבים אלו יכולים להגביר את סיכויי ההצלחה בתהליך הגמילה עצמו[1].

עזרים לגמילה מעישוןעריכה

לרשות הנגמל מעישון עומדים מספר כלים שיכולים להגביר משמעותית את סיכויי הצלחת הגמילה, כאשר סדנאות הגמילה הן הגורם הבודד המשמעותי ביותר להצלחה[2], ושילוב של תמיכה מקצועית עם טיפול תרופתי הוא בעל הסיכויים הטובים ביותר להצליח[1].

חשיבותה של תמיכה מקצועית או חברתית לתהליך רבה. מחקרים שבדקו את תרומתן של סדנאות גמילה מקצועיות, הראו שאלו מגדילות משמעותית את הסיכוי של אדם להצליח בתהליך. בישראל, נכון לשנת 2018, סדנאות אלו מוצעות חינם דרך כל קופות החולים במגוון שפות[1][2]. תמיכה חברתית יכולה להגיע גם מכיוונים נוספים כמו קבוצות לתמיכה ברשתות חברתיות, או שיחות קבועות של ייעוץ טלפוני המוצעות דרך קופות החולים ללא תשלום[1].

שילוב תרופתי של התקופות המוכרות על ידי קופות החולים, מגביר בממוצע את סיכויי ההצלחה. נכון לשנת 2019 בישראל, מוצעים לנגמלים הטיפולים הבאים[1]:

  • טיפולי החלפת ניקוטין - כגון מסטיקים, טבליות מציצה או מדבקות ניקוטין על הגוף. מטרת התחליפים לספק לנגמל קצב איטי וקבוע של זרימת ניקוטין, במקום הכמות הגדולה יותר שרגיל היה לקבל מהסיגריות, וכך לסייע בהתמודדות עם התסמינים הפיזיולוגיים של הגמילה. מחקרים הראו ששימוש בטיפולי החלפת ניקוטין העלו את סיכויי ההצלחה של הנגמלים.
  • תרופות מרשם - נכון לשנת 2015 משווקות בישראל שתי תרופות המיועדות במיוחד לסייע לגמילה מעישון: צ'מפיקס וזייבן. שתי התרופות אינן ממכרות ואינן מכילות ניקוטין, והן מותאמות למטופל על ידי רופאו בהתאם להיסטוריה הרפואית שלו. צ'מפיקס (Champix): מאושרת על ידי ה-FDA וה-EMEA ופותחה עבור גמילה מניקוטין באמצעות שחרור דופמין וחסימת הרצפטורים של הניקוטין למניעת תחושת ההנאה. זייבן (Zyban): תרופת מרשם להפסקת עישון שאושרה על ידי ה-FDA האמריקני ב-1997. התרופה (שם גנרי בופרופיון) אינה מכילה ניקוטין, והיא מיועדת לטיפול במעגל ההתמכרות לניקוטין, כאשר ככל הנראה, היא משפיעה על החלקים במוח הגורמים להנאה מניקוטין. המטופל אמור להרגיש ירידה בכמיהה לסיגריה והפחתת תסמיני הגמילה מניקוטין.

על פי מחקר מטא-אנליזה שנערך באוניברסיטת תל אביב האפקטיביות של תרופות אלו משמעותית בחודשים הראשונים, אולם יורדת בהדרגה, כך שלאחר 12 חודשים נטילת התרופות מגבירה את הסיכויים לגמילה-ארוכת-טווח עבור כ-8% מהנגמלים בממוצע, זאת לעומת קבוצת הביקורת (בקרב השיטות שנבדקו בממוצע 20% לגמילה לאחר שנה עם נטילת תרופות, לעומת 12% לגמילה ללא נטילת תרופות)[3].

יעילותה של רגולוציה כגורם מסייע לגמילה מעישוןעריכה

בשנת 2017 פרסם המרכז המחקר והמידע של הכנסת דו"ח[4] הסוקר את הספרות המחקרית לגבי האפקטיביות של נקיטת גישות מדיניות שונות בניסיון להגביר את אחוזי הגמילה מהעישון.

מחקרים שונים הראו שהשימוש באזהרות בריאות גרפיות על חפיסות הסיגריות יכול להביא להגדלת מספר הניסיונות לגמילה מעישון ולהפחתת כמות הסיגריות במהלך היום, וכן הראה שהוא האמצעי היעיל ביותר לכך מבין אלו שנבדקו. קבוצת חוקרים קנדית שפרסמה מאמר בנושא בכתב העת המדעי American Journal of Public Health, מצאה שכ-20% מהמעשנים דיווחו שהאזהרות הגרפיות גרמו להם להפחית את מינון העישון שלהם[4].

מחקרים שבחנו את האפקטיביות של מעבר לחפיסות סיגריות אחידות במראן - אשר מצד אחד מקשות על שיווק הסיגריות באמצעות מראה החפיסה, ומצד שני מבליטות את האזהרות השונות שעל החפיסה. הספרות המחקרית מראה שיש קשר בין שימוש בחפיסות אחידות לבין רצון להגמל מעישון, אולם הקשר מורכב יחסית. ייתכן שהאפקטיביות של החפיסות האחידות היא בעיקר בכך שהן מחזקות שימוש בסוגי אזהרות מסוימים, למשל, אזהרות גרפיות[4].

גורם נוסף אשר משפיע במידה מסוימת, גם אם עקיפה, על מגמות של גמילה מעישון הוא מתן חסות מסחרית מטעם חברות הטבק, למשל, באירועי ספורט ובידור, פסטיבלים ואירועי בילוי. נראה שכאשר מותרת בחוק חסות מטעם חברות הטבק, מתחזק הדימוי של המותג בפרט ושל העישון בכלל, ומצב זה מפחית בפועל את הסיכוי של מעשנים לנסות להיגמל[4].

שינויים פיזיולוגים בעקבות הגמילהעריכה

לאחר תחילת תהליך הגמילה מעישון, תוך זמן קצר (שלושה שבועות) חלים שיפורים בכושר הגופני ובבעיית הנזלת הכרונית האופיינית למעשנים, נפסק השיעול וצבע העור מאבד את האפרוריות האופיינית למעשנים. בטווח ארוך יותר יורד הסיכון למחלות עישון.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גמילה מעישון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה