גרשה
גרשׂה (או גֶרָסָה) הייתה עיר קדומה בפרובינקיה יהודה, הנזכרת בכתביו של יוסף בן מתתיהו.
אזכור העיר בספר מלחמת היהודים עריכה
יוסף בן מתתיהו מזכיר במלחמת היהודים את גרשה (בכתיב יווני: Γἐρασα) כעיר שנכבשה על ידי אספסיאנוס, באמצעות הטריבון לוקיוס אניוס, בעת המרד הגדול:
ואספסינוס גמר להקיף את ירושלים מכל עבריה והקים מצודות למחנהו ביריחו ובחדיד ובשתיהן השאיר מצב מצבא הרומאים ומחיל עוזריהם. הוא שלח אל גרש את לוציוס אניוס ונתן בידו את חלק הרוכבים וחיל רגלי גדול. הוא עלה על העיר וכבש אותה מיד והמית אלף מבחורי היהודים, אשר לא מהרו לברוח, ואת בני־ביתם לקח בשבי ואת רכושם נתן לאנשי־צבאו לשלל. ואחרי־כן שרף את הבתים ויצא להלחם בכפרים אשר מסביב. אנשי־החיל נמלטו והחלשים הֻכּו בחרב והמקומות העזובים היו למאכלת אש. ככה נכבשו במלחמה כל ההר והעמק ונלקחו מידי יושבי ירושלים כל מוצאי העיר.
— תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים בתרגום יעקב נפתלי שמחוני, ספר רביעי פרק תשיעי[1]
יוספוס מתאר כיצד לאחר חסימת הגישה לירושלים ממזרח וממערב, באמצעות הקמת מחנות צבאיים רומיים ביריחו ובחדיד, בהתאמה, חפץ אספסיאנוס בחסימת הגישה לירושלים גם מאזור ההר, ועל כן, שלח חיל פרשים ורגלים רבים לגרשׂה, הרג בה כאלף גברים יהודים, לקח את משפחותיהם בשבי, ולאחר מכן הצית את בתיה.[2]
באזכור נוסף, מציין יוספוס כי מוצאו של שמעון בר גיורא, ממפקדי המרד הגדול, היה מגרשׂה.[3]
זיהוי העיר עריכה
.jpg)
במהלך השנים הציעו חוקרים השערות שונות לגבי זיהויה של העיר. הנרי תאקרי (אנ'), חוקר מקרא מקינגס קולג' באוניברסיטת קיימברידג', זיהה ב-1928 את גרשה עם העיר ג'רש (גרסה) בעבר הירדן המזרחי. השערה זו אינה מקובלת על חוקרים כיום, שכן יוספוס כותב שיהודי גרסה עזבו את העיר בתחילת המרד ומהתיאור של גרשה משתמע שהיא נמצאת באזור ירושלים.[4] חוקרים אחרים זיהו את העיר עם תל גזר. בתרגומו למלחמת היהודים הוסיף יעקב נפתלי שמחוני הערת שוליים בה כתב "גֶרַסָּה. ואין זו העיר היונית בעבר־הירדן הנזכרת למעלה, רק עיר יהודית, שלא נודע טיבה. ויש מתקנים: גַּזַרָה = גזר".[5] משה פישר, בנימין איזק וישראל רול הסכימו עם השערה זו. לטענת בועז זיסו, השערה זו אינה עולה בקנה אחד עם מהלך הדברים על פי תיאורו של יוספוס, שכן גזר נפלה מוקדם יותר במרד.[4]
יוספוס מציין ששמעון בר גיורא נולד בגרשה ופעל תחילה במחוז עקרבת.[6] כיוון שכך, זיהה מיכאל אבי-יונה את גרשׂה עם הכפר הערבי ג'וריש, הנמצא כ-3 ק"מ דרומית מערבית לכפר הערבי עקרבה בשומרון, המשמר את שמה של עקרבת הקדומה. לפי זאב ספראי ובועז זיסו, השערה זו אינה תואמת לתיאור של יוספוס, שכן עקרבה נכבשה לפיו שנה לאחר המסע הרומי ביהודה.[7]
זאב ספראי הציע ב-1981 השערה לפיה גרשה היא חורבת גרס (אנ') (ח'רבת ג'וריש) הנמצאת בראש גבעה סמוך לצור הדסה, זאת על בסיס מיקומה האסטרטגי מעל דרך רומית, שעולה מבית גוברין לירושלים. ב-1992 החל בועז זיסו בסקירה ארכאולוגית של חורבה זו ושל חורבת ג'ראש, שנמצאת ליד שרידי הכפר הפלסטיני ג'רש (אנ'), שננטש במהלך מלחמת העצמאות, ליד מושב זנוח. בחורבת גרס הוא מצא עדויות ליישוב יהודי מתקופת בית שני, כגון שלושה מקוואות, מערכת מסתור, ומערות קבורה. בחורבת ג'רש הוא מצא מערה שייתכן כי שימשה כמקווה ושרידים של חווה חקלאית וגתות, ככל הנראה גם מתקופת בית שני. הוא העריך שאכן חורבת גרס, שנמצאת במיקום אסטרטגי יותר, היא העיר גרשה שמתאר יוספוס.[8]
קישורים חיצוניים עריכה
גרש (עיר קדומה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר רביעי פרק 9, פסקה א, באתר פרויקט בן יהודה
- ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ד', פרק תשיעי, פסקה א, 490-486.
- ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ד', פרק תשיעי, פסקה ג, 504-503.
- ^ 1 2 בועז זיסו, "לזיהוי היישוב 'גרסה' ביהודה", מחקרי יהודה ושומרון קובץ טז, 2007, עמ' 219
- ^ הערה מס' 283, באתר פרויקט בן יהודה
- ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, תרגום: ל' אולמן, עריכה מדעית והערות: י' שצמן, מבוא: י' פרייס, הוצאת כרמל - ירושלים, עמ' 416; בתרגום יעקב נפתלי שמחוני, ספר רביעי, פרק תשיעי, פסקה ג'
- ^ בועז זיסו, "לזיהוי היישוב 'גרסה' ביהודה", מחקרי יהודה ושומרון קובץ טז, 2007, עמ' 220
- ^ בועז זיסו, "לזיהוי היישוב 'גרסה' ביהודה", מחקרי יהודה ושומרון קובץ טז, 2007, עמ' 220-228