פתיחת התפריט הראשי

עקרבה

עיירה בנפת שכם, ברשות הפלסטינית
Disambig RTL.svg המונח "עקרבים" מפנה לכאן. לערך העוסק בישוב קדום, ראו עקרבים (ישוב קדום).

עקרבה (ערבית: عقربا) היא עיירה פלסטינית בנפת שכם, הממוקמת כ-13 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם, וכ־7 ק"מ ממזרח לצומת תפוח, בשומרון. מבחינת מעמדה, היא נחשבת לשטח B על פי הסכמי אוסלו. על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה מתגוררים בעיירה, נכון לשנת 2007, 8,180 תושבים.

עקרבה
عقربة
Aqraba7448.JPG
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה שכם
שטח 34 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 8,180 (2007)
קואורדינטות 32°07′35″N 35°20′37″E / 32.126436111111°N 35.343561111111°E / 32.126436111111; 35.343561111111 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו בכפר 309 בתים מיושבים ב-1478 נפשות, כולם מוסלמים[1]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל צויין מספר תושבי הכפר (ביחד עם ח'רבת פצאל) כ-2060, ושטחו נרשם כ-142,530 דונם, מתוכם 2,343 דונם של אדמה ציבורית[2].

העיירה מזוהה עם עיר המחוז היהודית עקרבת, הנזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו ובכתבי חז"ל.

אדמות הכפרעריכה

אדמות הכפר השתרעו על שטחים גדולים בבקעת הירדן וכללו כ-35,000 דונם, מתוכם כ־1,800 דונם של שטח בנוי. בשנת 1968 סגר צה"ל אלפי דונמים בבקעת הירדן לכניסה וייעד אותם כאזור אימונים. בינואר 1972 הורחב השטח הסגור בכ-5000 דונם נוספים. לאחר שתבואה צמחה באזור הסגור השמיד צה"ל את היבולים בריסוס מהאוויר, באפריל 1972[3]. במקביל פעל המנהל האזרחי לקחת את אדמות הנפקדים מהכפר[4]. הריסוס ונטילת אדמות הנפקדים עוררו מחאות בישראל[5], בין השאר מצד תנועת "שמאל ישראלי חדש" והדבר עורר דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת[6]. למרות המחאות, שימשו 3800 דונם של אדמות נפקדים מהכפר כשטחים עבור גיתית ומכורה[7]. בשמאל טענו שהשטחים שרוססו היו מיועדים להקמת גיתית ומכורה, בעוד הממשלה טענה שאין קשר בין הדברים וכי ההתנחלויות נועדו לקום על שטחים אחרים[8].

שטחי החקלאות הסמוכים לכפר עקרבה היוו מוקדי מחלוקת בין מתנחלים מאיתמר לבין פלסטינים[9]. באוקטובר 2002 ירה מתיישב יהודי בהאני בני מניה, בן 24, בעת שמסק בשטחי החקלאות לצורך הגנה עצמית[10]. בכ-62% משטחי החקלאות בכפר נטועים עצי זית ושקד, בכ־8% ירקות ועצי פרי ושאר השטח משמש למרעה[11].

ב-2014 הוצת מסגד בעיירה ורוססו עליו כתובות נאצה[12]. ב-2018 הוצתה דלת מסגד בעיירה ורוססו עליו כתובות נאצה, כחודש לאחר רצח עדיאל קולמן בירושלים, בידי חולה נפש[13] תושב העיירה[14].

פרנסהעריכה

כמה מאות מתושבי עקרבה עובדים בהתנחלויות בקעת הירדן בעיקר בחקלאות. מקור פרנסה נוסף בכפר הוא ייצור תכשיטים ומזכרות לתיירים[15].

ארכאולוגיה והיסטוריהעריכה

בכפר נתגלו שרידים ארכאולוגים מתקופת בית שני, וכתובות מאוחרות יותר ביוונית[16].

העיר נזכרת פעמים רבות בכתביו של יוסף בן מתתיהו, כאחת מערי המחוז ביהודה, על גבול שטח השומרונים[17], אשר נפלה בסופו של דבר בידי הרומאים[18]. כמו כן, ציין יוסף בן מתתיהו כי בעיר פעל שמעון בר גיורא, אשר ריכז בה את כוחותיו[19].

בנוסף, העיר נזכרת במשנה לעניין הבאת מעשרות לירושלים: "כרם רבעי עולה לירושלים, מהלך יום לכל צד, ואיזה הוא תחומה - אילת מן הדרום, עקרבת מן הצפון, לוד מן המערב, והירדן מן המזרח"[20].

העיר גם נמצאה מוזכרת בשטר יהודי מימי מרד בר כוכבא, בו הוזכר כפר בת שלה - "גלוד"[21]. כפר זה מזוהה כיום עם הכפר ג'לוד, כ- 7 ק"מ דרומית מערבית לעקרבה[22].

אוסביוס באונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה) ציין כי מיקומה של העיר הוא דרומית מזרחית לשכם, תוך שקישר בטעות בינה ובין העיר המקראית שבנגב "מַעֲלֵה עַקְרַבִּים"[23], והעיר נזכרת כך גם במפת מידבא[24].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה- Internet Archives  , עמוד 59
  2. ^ הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 62
  3. ^ לא יוקמו יישובים באדמות הכפר עקראבה בשומרון, דבר, 3 ביולי 1972
  4. ^ דני רובינשטיין, השמדת היבול בשטח הסגור בעקרבה, דבר, 4 ביולי 1972
  5. ^ ראו למשל ז. דויד, קצרות, דבר, 7 ביולי 1972
  6. ^ הפעולות בלבנון ופרשת עקרבה בוע' החוץ והבטחון, מעריב, 9 ביולי 1972
  7. ^ נחום ברנע, השטחים הסגורים וההתנחלות, דבר, 1 בפברואר 1973
  8. ^ ידיעה לא נכונה על עקרבה, דבר, 30 ביולי 1972
  9. ^ עמירה הסהתוקפים היו באים בשבת, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2002
  10. ^ עמוס הראל וארנון רגולר‏, מתנחלים מתפוח היכו פלשתינאים בעת מסיק, באתר וואלה! NEWS‏, 19 באוקטובר 2002
  11. ^ Applied Research Institute Jerusalem (ARIJ), Land Research Center (LRC), A new Expansion in the colony of Itamar on the Lands of the Palestinian Town of Aqraba, אתר poica, ‏21 באוקטובר 2007
  12. ^ חיים לוינסון, ג'קי חורי, ניר חסון, מסגד הוצת בכפר עקרבא דרומית לשכם וכתובות נאצה רוססו, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2014
  13. ^ יותם ברגרצה"ל לא יהרוס בית של מחבל לאחר שהוכח כי היה חולה נפש, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2018
  14. ^ יותם ברגראלמונים הציתו דלת של מסגד באזור שכם וריססו כתובות נאצה, באתר הארץ, 12 באפריל 2018
  15. ^ מתוך אתר קו לעובד
  16. ^ מתוך אתר הגאוגרפיה במשנה
  17. ^ מלחמות היהודים, ספר ב', 235, 568; ספר ג' 48.
  18. ^ מלחמות היהודים, ספר ד', 551.
  19. ^ מלחמות היהודים, ספר ב', 652; ספר ד', 504, 511.
  20. ^ משנה, מסכת מעשר שני, פרק ה', משנה ב'.
  21. ^ ואדי מורבעאת, DJD 2, טקסט 115, שורות 3, 22.
  22. ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, עמ' 62.
  23. ^ אונומסטיקון 14, 10.
  24. ^ מתוך אתר פרנציסקני
  ערך זה הוא קצרמר בנושא הרשות הפלסטינית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.