פתיחת התפריט הראשי

רבי דב בעריש לנדא מביאלה (תק"פ, 1820 - כ"ה בסיוון תרל"ו, 1876) היה אדמו"ר פולני, מנהיג חסידות וורקא לאחר פטירת רבי מנחם מנדל מוורקא.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולד לרבי אברהם לנדא, "הגאון מטשכנוב". אביו נסע לחצרות אדמו"רים אך היה אישיות עצמאית ושילב הנהגות חסידים יחד עם הנהגות אשכנזים. בצעירותו התבלט כתלמיד חכם ואביו כינהו "בני הנבון". נישא לרחל בתו של הרב ארצ'ה מגריצא-ביאלה. נסע לחצרו של רבי יצחק מוורקא והיה נחשב מגדולי התלמידים. לאחר פטירת רבי יצחק, היה מהדוחפים להכתרת רבי מנדל שהיה נחבא אל הכלים בחיי אביו וכמעט שלא הכירוהו. לאחר פטירת רבי מנדל מוורקא, בשנת תרכ"ז, רוב חסידי וורקא (שנמנו באלפים) פנו לרבי דב בעריש ומיעוטם פנה לבנו של רבי מנדל, רבי שמחה בונים קאליש מאוטוואצק (אוטבצק).

נהג לערוך שולחנות גם בימי חול והרבה לדבר דברי תורה בשולחנות, בהם היה לעיתים מבאר את אמרותיו הקצרות של רבו רבי מנדל. דברי תורתו הודפסו בספר "מגיד דבריו ליעקב".

בניגוד לדעת רבו רבי מנדל, נהג לומר שעשירות טובה לישראל ואף אמר לרבו שכשהוא ינהיג עדה, ישפיע עליהם עשירות.

ממשיכי דרכו וצאצאיועריכה

לאחר פטירתו פנו חסידיו לרבי יחיאל דנציגר מאלכסנדר, ואחריו לבנו רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר מאלכסנדר. לאחר פטירת רבי ירחמיאל ישראל יצחק, בשנת תר"ע, חלק מחסידיו פנו לאחיו רבי שמואל צבי (ה"תפארת שמואל") וחלק אחר פנו לרבי אהרן צבי בנו של רבי דב בעריש, שהיה חסידם של האדמו"רים הראשונים מאלכסנדר. בז' בסיוון תר"ע, מספר חודשים לאחר שקיבל את ההנהגה נפטר רבי אהרן צבי ואת מקומו ירש אחיו רבי אלימלך מנחם מנדל, אבי חסידות סטריקוב. בנו של רבי אהרן צבי, רבי מנחם מנדל, החל לשמש לאחר פטירת אביו כאדמו"ר, בסודלובצה (סלדוביץ), ובהמשך לארצות הברית.

ילדים נוספים היו הרב שמחה בונם מביאלה, הרב יעקב יצחק (איטשע) ממלובה, הרב מנדל ממלובה והרב יקותיאל מוונגרוב.

תלמידים נוספים (מלבד ממשיכיו באדמו"רות) היו רבי שמעון קאליש מסקרנביץ', רבי יעקב יהודה טננבוים מנדרזין ורבי חיים טננבוים מוורשה.

דברי תורתו כונסו על ידי הרב חיים יהושע ויכלדר, בספר 'מגיד דבריו ליעקב השלם, ירושלים, תשס"ד.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה