פורטל:דגלים וסמלים

דגל הוא יריעת בד, על פי רוב מלבנית, המתנוססת על תורן ומשמשת לזיהוי, לסימון ולאיתות. השימוש בדגל הפך נפוץ עוד בעת העתיקה בארצות מזרח אסיה, במיוחד כאמצעי לזיהוי בשדה הקרב. אף המילה "דגל" – משמעה המקורי הוא יחידה צבאית גדולה. כיום הוא משמש בעיקר לייצוג מדינות, ואז הוא נקרא דגל לאומי, אך גם לייצוג ארגונים ומוסדות אחרים. ענף המחקר של דגלים מכונה וקסילולוגיה, ובו נהוג לסווג דגלים לאומיים לפי השימוש בדגל בים וביבשה, וכן לפי השימוש בו במסגרת מדינית, אזרחית או צבאית. חלק מן הדגלים הלאומיים מונפים בהתאם לפרוטוקול דגל, ומנגד, חילול דגל או ביזויו הוא עבירה על החוק בחלק ממדינות העולם.

שלט אצולה, או סמל, הוא דוגמה המשמשת אדם לייצוגו. מקורם של שלטי האצולה באבירים האירופאים בתקופת ימי הביניים, אשר השריונות והמגנים שבהם השתמשו עוטרו בשלטי האצולה. כמו דגלים, גם שלטי אצולה משמשים כיום לייצוג מדינות וארגונים, אך גם יחידים, כשם שהיה בעבר. ענף המחקר של שלטי אצולה מכונה "הרלדיקה", ובו נהוג לתאר את הבלאזון הנוגע להתקני שלט האצולה השונים. בימינו, הרלדיקה היא בעיקר תחביב ברוב העולם, אולם מספר מדינות עודן מפקחות על השימוש בשלטי אצולה באמצעות כרוזים, ונשיאת שלט אצולה של אחר מהווה בהן עבירה על החוק.

המנון הוא שיר, בדרך כלל בעל לחן, המשמש כסמל של ארגון מסוים, ומייצג את הארגון וערכיו. מקור המילה במילה היוונית Hymnos, שפירושה "שיר שבח". בהמנון נהוג לפתוח או לחתום אירועים של הארגון. במיוחד מקובל המנון לאומי – המנון של מדינה או של ישות מדינית אוטונומית, אשר מעלה על נס את ההיסטוריה, את המסורת, את השאיפות הלאומיות ואת המאבקים של בני עם מסוים. לעיתים אין להמנון הלאומי מעמד רשמי אך הוא מקובל כהמנון על ידי אזרחי המדינה. בשנות היצירה של מדינות הלאום במאות ה-19 וה-20, אימצו רוב הלאומים המנון עם הכרזתם על ריבונות לאומית. בהמנון הלאומי נהוג לפתוח או לחתום אירועים ממלכתיים, אירועים צבאיים וכן אירועי ספורט. מטבעו, ההמנון הלאומי צריך להיות קצר; האורך הממוצע של המנון לאומי הוא כדקה. סגנונם של רוב ההמנונים הלאומיים הוא שיר לכת או מזמור.

מוטו הוא ביטוי קצר המתמצת רעיון, שאיפה או דרך־חיים, של יחיד או של קבוצה. מקור המושג במילה האיטלקית Motto, שפירושה "התחייבות". את המוטו מכניסים לעיתים כיסוד עיצובי בסמלים אחרים, כמו למשל בשלטי אצולה. המוטו אינו חייב להיכתב בשפה הרשמית, ומדינות וארגונים, במיוחד כאלה שהושפעו מתרבות רומא העתיקה, מנסחים לעצמם מוטו בשפה הלטינית.

מעמדם החוקי של דגלים, סמלים והמנונים לאומיים משתנה ממדינה למדינה, כך שישנן מדינות שבהן אמצעי ייצוג אלה מעוגנים בחוקתם, לרבות עיצובם, וישנן מדינות שבהן השימוש באמצעי ייצוג אלה הוא מתוקף המנהג. פרט לדגלים, לסמלים ולהמנונים, משתמשים ארגונים ומדינות באמצעים נוספים לייצג את עצמם, גם אם אין מדובר בייצוג רשמי מטעמם. דוגמאות לכך הן: האנשת מדינות, ציפור לאומית ואף צבעים לאומיים.
דגל קנדה
דגל קנדה

דגל קנדה, הידוע בכינויו "דגל עלה האדר" (או המייפל), אומץ בשנת 1965 לאחר דיון ציבורי סביב שאלת הסמלים הלאומיים שבו. הוא החליף את "נס קנדה האדום", ששימש דה פקטו כדגלה הלאומי של קנדה מאז שנות ה-90 של המאה ה-19. עלה האדר זוהה עם קנדה עוד מימי ראשית ההתיישבות הצרפתית באמריקה הצפונית בראשית המאה ה-18.

נס קנדה האדום זוהה עם השלטון הבריטי, שכן עיצובו היה כשל נס בריטי אדום, שלא היה מקובל על תושבי קוויבק הצרפתים, ועל כן נבחר דגל עלה האדר.

עיצובו של דגל קנדה ייחודי. הוא דגל אדום בעל פס קנדי לבן המוטען בעלה עץ אדר אדום. רוחב הפס הקנדי הלבן הוא כרוחב שני הפסים האדומים גם יחד, והוא מהווה בסיס לדגלים קנדיים נוספים.


מומלצים נוספים
הצוות האקרובטי של חיל האוויר הצרפתי מציג את צבאי דגל צרפת
סמל ארצות הברית
סמל ארצות הברית

לסמל ארצות הברית גם צד אחורי, בו מופיעה פירמידה בלתי גמורה, כאשר במקום בו צריכה להיות ראש הפרמידה ניצבת עין ההשגחה. "עין ההשגחה" הינו מוטיב נפוץ מתקופת הרנסאנס. סמלים אלו מקובלים אצל הבונים החופשיים, אך ככול הנראה, לא זו הייתה כוונת המעצבים.

דגל אסטוניה
דגל אסטוניה
ל"אירועי היום" נוספים

A Mari Usque Ad Mare

המוטו הלאומי של קנדה
דגל טורקיה
דגל טורקיה

דגל טורקיה מכונה Ay Yıldız בטורקית, כלומר "כוכב ירח". מקור הדגל בדגל האימפריה העות'מאנית וסמליו הם סמלים המזוהים עם טורקיה והאימפריה העות'מאנית כבר מאות בשנים: הצבע האדום הוא צבעה של טורקיה (או האימפריה לפניה) כבר מהמאה ה-13. הסהר והכוכב, שהם סמלים מוסלמיים, היו בשימוש כבר לפני שנים באסיה הקטנה, גם לפני עליית האסלאם. הדגל היה במקור סהר על רקע ירוק, אך דגל זה שונה בשנת 1793 כשהסולטאן סלים השלישי שינה את הרקע לאדום (והפריד בין דגל הח'ליפות הירוק - שנשמר לגורמי הדת; ודגל הסמכות ה"חילונית" האדום). בשנת 1844, עם תנועת הרפורמה (טנזימאט) באימפריה, הוסף הכוכב בצורתו הנוכחית. סמל הכוכב מגיע מתקופת קונסטנטין ונחשב לסמל של מרים, אם ישו באותה תקופה.

סמל ליטא
סמל ליטא

סמל ליטא נקרא ויטיס (Vytis - האביר) או ראייטליס (Raitelis - הפרש) והינו מסמלים הוותיקים באירופה. הגרסה הנוכחית אושרה בשנת 1992 בפרק 15 של החוקה. שימוש באביר על הסוס היה ידוע כבר ברשומים הישנים.

עדויות מראות שהסמל היה על החותם של הדוכס הגדול של ליטא אלגירדס בשנת 1386. בסוף המאה ה-14 הופיעו מטבעות עם הסמל האמור. בהמשך, הוא היה על הסמל של הדוכסים הגדולים של ליטא ובתחילת המאה ה-15 הוא אומץ כסמל של הדוכסות הגדולה של ליטא. בהתחלה הרוכב רכב לצד ימין, אך החל המהמאה ה-15, הוא תמיר רוכב לצד שמאל. במהלך המאה ה-15 השתרשו גם צבעי הסמל. הצלב הכפול התווסף בשנת 1386, עם קבלת הנצרות על ידי הליטאים.

התקווה הוא המנון מדינת ישראל. הוא חובר כשיר על ידי המשורר נפתלי הרץ אימבר, בארץ ישראל, בשנת 1878. לחנו העממי מולדובי הותאם על ידי שמואל כהן. השיר שנודע בשמו המקורי "תקוותנו", היה אהוד ביישוב היהודי בארץ ישראל, נבחר להיות המנון התנועה הציונית והושר בקונגרסים הציונים. בעקבות כך, לאחר הקמת המדינה התקבל כהמנונה. ב-10 בנובמבר 2004, עוגן בחוק הישראלי. במרוצת השנים הוכנסו מספר שינויים במלל המקורי של השיר, ואף כותרו המקורי שונה ל"התקווה". חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל (פרק ל"ז, פסוק י"א): "הִנֵּה אֹמְרִים, יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ" מצוטט בשורה הפותחת את הפזמון החוזר של "התקווה": "עוד לא אבדה תקותנו", ובאופן שמהפך את האבלות והיאוש של הקדמונים לתקווה והתחלה חדשה.

הדוד סם בכרזה משנת 1917 הקוראת להירתמות למאמץ המלחמתי תחת הסיסמה "I want you for U.S. Army" (אני רוצה אותך בשביל הצבא של ארצות הברית)
הדוד סם הוא דמות המסמלת את ארצות הברית אשר הופיע בעבר בכרזות לעידוד גיוס. הדוד סם משמש רבות כמילה נרדפת לארצות הברית ולממשלתה
דגל הממלכה המאוחדת (דגל מדיני ואזרחי ) מורכב משילוב של שלושה צלבים, המונחים זה על גבי זה, ומייצגים את המדינות המרכיבות את הממלכה: צלב ג'ורג' הקדוש (אנגליה) – אדום על רקע לבן; צלב פטריק הקדוש (אירלנד) – אלכסוני אדום; וצלב אנדרו הקדוש (סקוטלנד) – אלכסוני לבן על רקע כחול. סמל הממלכה המאוחדת מורכב ממגן מחולק לרבעים הכוללים את סמל אנגליה, סמל סקוטלנד וסמל אירלנד, שבו תומכים אריה וחד-קרן, על חלקה של דשא שעליו שושנת טיודור, שמרוק ודרדר ומעליו ציצה של אריה המונח על קסדה. מתחת מופיע המוטו "אלוהים וזכותי שלי".
המנון הממלכה המאוחדת, "אלוהים נצור את המלכה", הוא תפילה לשלום מלכת הממלכה המאוחדת הכתובה שלושה בתים. להמנון אין מעמד רשמי אלא מתוקף המנהג והוא משמש במדינות חבר העמים הבריטי המנון שני רשמי או המנון מלכותי.
האזנה?
בריטניה, המשמשת להאנשת בריטניה הגדולה, מקורה בתקופת האימפריה הרומית כסמל לפרובינקיה הרומית בריטניה. היא מתוארת כאלה המחזיקה מגן וקלשון וחובשת קסדת קנטוריון.

Dieu et mon droit

המוטו הלאומי של הממלכה המאוחדת

טינקטורה הוא המינוח ההרלדי לצבע, אף כי טינקטורות אחדות אינן צבעים אמיתיים. קיימות שבע טינקטורות עיקריות - חמישה צבעים (גוונים כהים) ושתי מתכות (גוונים בהירים).

טינקטורה שם הרלדי לועזי צבע
מתכות
זהב/צהוב אוֹר (Or)
כסף/לבן ארז'ן (Argent)
צבעים
כחול אזוּר (Azure)
אדום גוּלס (Gules)
סגול פּוּרפּוּר (Purpure)
שחור סייבּל (Sable)
ירוק ור (Vert)

פרוות גם הן סוג של טינקטורה ומייצגות סוגי פרווה אמיתיים (כגון של סמוריים). קיימים כמו כן גם כתמים (stains), אם כי הם נדירים: כתום (tenny/tawny) וחוּם. פריטים עשויים להיות מתוארים בצבעיהם הטבעיים. פריט כזה יתואר כהוֹלם (Proper).

מערכת הסמלים שמשמת לזיהוי הדגלים נוצרה על ידי ויטני סמית בספרי הוקסילולוגיה שלו, מאוחר יותר שיטת הניקוד שלו אומצה על ידי ההתאחדות הבינלאומית של האגודות הווקסילולוגיות.

FIS טקסט תיאור שימוש
C**/*** דגל אזרחי יבשתי בשימוש אזרחים פרטיים ביבשה
*S*/*** דגל מדיני יבשתי בשימוש מוסדות מדינה ביבשה
**W/*** דגל צבאי יבשתי בשימוש צבאי ביבשה
***/C** דגל אזרחי ימי בשימוש כלי שיט פרטיים (מסחריים)
***/*S* דגל מדיני ימי בשימוש כלי שיט ממשלתיים
***/**W דגל צבאי ימי בשימוש הצי
CS*/*** דגל אזרחי מדיני יבשתי בשימוש אזרחי ומדיני ביבשה
*SW/*** דגל מדיני צבאי יבשתי בשימוש מוסדות ממשל וצבא ביבשה
CSW/*** דגל לאומי יבשתי בשימוש יבשתי מכל סוג
***/CSW דגל לאומי ימי בשימוש ימי מכל סוג
CSW/CSW דגל לאומי ימי ויבשתי בשימוש ימי ויבשתי מכל סוג
חלוקות שדה שונות
חלוקות שדה שונות

שדהו של מגן הרלדי (כמו גם מטעניו השונים) ניתן לחלוקה ליותר מטינקטורה אחת. שדותיהם של שלטי אצולה רבים מחולקים בפשטות לשתי טינקטורות מנוגדות, תחומות באמצעות קו אחד או יותר במאונך, מאוזן, באלכסון או בשילוב כלשהו. קו חלוקה עשוי להיות, בין השאר, ישר, שבור (זיג-זג), או "מבוצר" (בצורת ביצורי חומה). הערה: יש להקפיד בהבדלים בין חלוקת השדה, חלוקה לרבעים וצורות רגילות. צורות (או "צורות מכובדות") הן צורות גאומטריות פשוטות, דומות ל"חלוקת השדה", אך מתייחסים אליהן כאל פריטים, ביניהן נכללים:

  • בּנד (Bend) - מטען החוצה את השדה באלכסון.
  • סאלטייר (Saltire) - מטען בצורת האות "X".
  • פלוֹנץ (Flaunch) - מטען בצורת קשת שמופיע תמיד בזוגות - אחד בימין השדה והשני בשמאלו.
  • צלב יווני ישר (בצורת "+").
  • פּייל (Pile) - משולש הפוך אשר בסיסו בגבול העליון של המגן.
  • שברוֹן (Chevron) - פס בצורת האות "V" הפוכה.
  • פוֹל (Pall) הוא מטען בצורת "Y" הנפוץ בסקוטלנד.
  • צ'יף (Chief) - הוא פֶס הממוקם בשליש העליון של המגן.

בנוסף למגן כוללים רוב השלטים ההרלדיים גם ציצה (מעל למגן) ומוטו (לרוב מתחתיו). פריטים אחרים עשויים להתווסף, כגון קסדה (עטורה במעטה בד) בשלל מצבים ודוגמאות, "תומכים" משני צדי המגן, חלקה עליה הם ניצבים לרוב, ושלל סרטים, כתרים מוּראליים ומיני מדליות ועיטורים אחרים. פריטים אלו מוענקים לרוב כאות הוקרה על ידי הריבון. אלמנטים אחרים המצביעים על סטטוס של נושא השלט (כגון עוגן לאדמירל, שרביט למצביא וכדומה) יכולים להתווסף מאחורי המגן. בהרלדיקה כמורתית נהוג להשתמש במטות כמורה עטורים (Crosier).

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום: