דג מעושן
דג מעושן הוא דג שבוצעה בו פעילות שימור באמצעות עישון. מזונות עושנו על ידי בני אדם לאורך ההיסטוריה. במקור נעשה הדבר כתחליף לחומר משמר. בתקופה האחרונה דגים נשמרים בקלות על ידי קירור והקפאה, ולכן עישון הדגים נעשה בדרך כלל עבור הטעם והטעם הייחודיים שמעניק תהליך העישון.
לדברי ג'פרי ג'יי רוזום, "תהליך עישון דגים מתרחש באמצעות שימוש באש. עץ מכיל שלושה מרכיבים עיקריים שמתפרקים בתהליך השריפה ליצירת עשן. תהליך השריפה נקרא פירוליזה, שמוגדר בפשטות כ- פירוק כימי על ידי חום. מרכיבי העץ העיקריים הם תאית, המיצלולוז וליגנין.[2]
"השלבים העיקריים בהכנת דגים מעושנים הם המלחה (השריה או הזרקה של מלח נוזלי או תערובת מלח יבשה), עישון קר, קירור, אריזה (אוויר/וואקום או שונה) ואחסון. עישון, אחת משיטות השימור הוותיקות, משלב את ההשפעות של המלחה, ייבוש, חימום ועישון אופייני של דגים הוא קר (מבוצע בטמפרטורה של 28-32 מעלות צלזיוס) או חם (70-80 מעלות צלזיוס). עישון קר אינו מבשל את הבשר, מקריש את החלבונים, משבית אנזימים לקלקול מזון, או מבטל את פתוגני המזון, ומכאן שיש צורך באחסון בקירור עד לצריכה",[3] אם כי חמין יבשים מעושנים קר ואינם דורשים קירור. כך לפי ג'פרי ג'יי רוזום בסיפרו.
בית עישון / מעשנה עריכה
מעשנה היא בניין שבו דגים או בשר משומרים באמצעות עשן. בכפר דייגים מסורתי, מעשנה הוצמדה לעיתים קרובות לבקתת הדייגים. המוצרים המעושנים עשויים להיות מאוחסנים בבניין לפעמים למשך שנה או יותר.[4] מעשנות מסורתיות שימשו הן כמעשנות והן לאחסון הדגים המעושנים. דג יכול להישמר אם הוא טופל במלח ועישון קר במשך שבועיים או יותר.[4] לעיתים קרובות אובטחו בתי עישון כדי למנוע מבעלי חיים וגנבים לגשת למזון.[4]
עישון מסורתי מול מכני עריכה
כיום ישנן שתי שיטות עיקריות לעישון דגים: השיטה המסורתית והשיטה המכנית. השיטה המסורתית כרוכה בתליית הדגים במעשנות מעל שביבי עץ שמתפחמים באיטיות ללא אש ישירה. הדגים נשארים למשך הלילה כדי להחדיר עשן באופן טבעי.[5]
בשיטה המכנית עשן נוצר באמצעות שימוש במעבי עשן, שנוצר בתהליך התעשייתי של הפיכת עשן לצורה מוצקה או נוזלית. זרימת העשן בכבשן המכני מבוקרת ממוחשבת והדגים בדרך כלל מבלים בעישון פחות מאשר בכבשן מסורתי.[2]
טכנולוגיית זרימת אוויר למינרית מאפשרת לכבשנים מכניים להשיג קצב ייצור גבוה יותר, בעוד שהשימוש במיקרו-מעבדים אפשר למעשני כבשנים מכניים להגדיל את כיסוי החיישנים בתוך הכבשן.[2][6]
דג מעושן איכותי הוא מוצר יוקרתי מבוקש במסעדות.[5][7]
-
דג מעושן במעשנת -
עישון דגים במשחקי ההיילנד -
מקרל עובר עישון קר במשך שמונה שעות לאחריו עישון חם למשך שעה נוספת במעשנת ביתית -
-
דגים בתהליך עישון בטנג'י, גמביה
סוגי מעשנות עריכה
הסוגים הנפוצים ביותר של דגים מעושנים בארצות הברית הינם סלמון, מקרל, דג לבן ופורל, אם כי דגים מעושנים אחרים זמינים אף הם באזורים מסוימים או מחנויות אתניות רבות. סלמון, מקרל והרינג זמינים ברחבי העולם הן בעישון חם והן בעישון קר, בעוד שרוב הדגים האחרים נשמרים באופן מסורתי רק באחת משיטות העישון.
שם נפוץ לסלמון בעישון קר הוא לקס, שזמינים ממנו סוגים רבים ושונים, המזוהים בדרך כלל לפי נקודת מוצא (למשל, מסקוטלנד, נורווגיה, הולנד, האוקיינוס השקט ונובה סקוטיה, קנדה - האחרון מזוהה בדרך כלל כ" נובה לוקס" או סתם "נובה"). באופן מסורתי, לקס מציין סלמון מלוח ולא מעושן,[8] אך הגבול הלשוני בין שני סוגי המוצרים היטשטש.[9] "Gravad lax" או גראבלקס נותר הסוג היחיד שאינו דג מעושן ללא ספק. עם זאת, התוויות המסחריות עדיין מזהות את רוב המוצרים המעושנים כ"סלמון מעושן" ולא כ"לקס".
רוב הדגים המעושנים האחרים בארצות הברית הינם בעישון חם, אם כי מקרל מעושן קר תמיד זמין במעדניות מזרח אירופה, כמו גם: חידקן מעושן קר, בס ים, הליבוט או טורבוט וזנים רבים אחרים. מעדניות יהודיות מוכרות לעיתים קרובות, בנוסף ללקס, גם דג לבן מעושן חם, מקרל, פורל ודגי סייבל (המכונה לעיתים גם בקלה שחורה במצבו הטרי). לאורך נהר המיסיסיפי זמין גם חדקן מעושן חם שנידוג במקום. באופן מסורתי, בארצות הברית, דגים בעישון קר, מלבד סלמון, נחשבים לדגים נאים ולכן כלא בטוחים מספיק לצריכה ללא בישול. מסיבה זו, בארצות הברית, דגים בעישון קר מוגבלים במידה רבה לחנויות מיוחדות ואתניות.
בהולנד, זנים זמינים נפוצים כוללים מקרל מעושן חם וקר, הרינג ושפרוט. הכנת צלופח מעושן חם הינה מומחיות במחוזות הצפוניים, אך הוא פריט מעדניות פופולרי בכל הארץ.
דג מעושן הוא פריט בולט במטבח הרוסי, במטבח היהודי האשכנזי וכן במטבח הסקנדינבי, כמו גם במספר מטבחים ממזרח ומרכז אירופה ומטבח צפון מערב האוקיינוס השקט.
במטבח הישראלי, פורל מעושן נאכל באופן מסורתי כחלק מארוחת מזה, במיוחד בארוחת הבוקר. לפעמים מוסיפים עלי רוזמרין. ניתן למצוא פורל בנחלים ובנהרות ברחבי הארץ וכן בכנרת.[10]
המטבח האנגלי, הסקוטי והקנדי משלבים מגוון של הרינג מעושן במלח חזק שפעם נודע בשם "הרינג אדום". עם השימוש המוגבר בביטוי הרינג אדום, עם זאת השימוש בשם לדג המעושן זה פחתו. שם נוכחי יותר נפוץ עבורו הוא kipper, או kippered הרינג. הרינג קיפר עובר באופן מסורתי עיבוד נוסף (השריה ובישול) לפני הצריכה. Arbroath Smokies (חמור הים) ודגים מעושנים מסורתיים של גרימסבי (חמור הים ובקלה (דג קוד)) קיבלו שניהם מעמד של אינדיקציה גאוגרפית מוגנת מהנציבות האירופית,[11][12] המגביל את השימוש בשם לדגים המעובדים בשיטות ספציפיות במסגרת אזור גאוגרפי מוגדר. דגים מעושנים אחרים מבריטניה הינם finnan haddie ו-bloater.
-
צלופחים מעושנים -
דג Asp הנפוץ באירופה מעושן -
כיפר הוא דג הרינג שפוצל מזנב לראש, נוקה מקרביו, הומלח ועישן. -
טבע דומם עם קיפרים, צדפות ואביזרים למעשנים–פלוריס ואן שוטן, 1590–1655
הערות עריכה
- ^ Sicking, Louis; Abreu-Ferreira, Darlene (2009). Beyond the Catch: Fisheries of the North Atlantic, the North Sea and the Baltic, 900-1850 (באנגלית). BRILL. ISBN 978-90-04-16973-9.
- ^ 1 2 3 Ingredients in Meat Products, Properties, Functionality and Applications
- ^ Alasalvar C, Miyashita K, Shahidi F and Wanasundara U (2011) Handbook of Seafood Quality, Safety and Health Applications p. 349, John Wiley & Sons. מסת"ב 9781444347760.
- ^ 1 2 3 "Old Smokehouses". Wedlinydomowe.com. Accessed May 2010.
- ^ 1 2 Our Smoking Method: Grimsby Traditional Fish Smokers Group
- ^ Homecler.com :Smoked fish – some tips and methods for smoking fish
- ^ Britain's Best Fish Smoking Area
- ^ Emily Stone (2013). [
שגיאות פרמטריות בתבנית:Google book
פרמטרים [ page ] לא מופיעים בהגדרת התבנית https://books.google.com/books?id=qH0eT_cpkywC&pg=PA241 Did Jew Know?: A Handy Primer on the Customs, Culture, and Practice of the Chosen People]. Chronicle Books. p. 241. ISBN 978-1-4521-2957-0.{{cite book}}: Check|url=value (עזרה) - ^ Diane Morgan (2012). [
שגיאות פרמטריות בתבנית:Google book
פרמטרים [ page ] לא מופיעים בהגדרת התבנית https://books.google.com/books?id=UDe7bSpsSS0C&pg=PA25 The Christmas Table]. Chronicle Books. p. 25. ISBN 978-1-4521-2509-1.{{cite book}}: Check|url=value (עזרה) - ^ איל דרור, מדריך הבישול: סלמון מעושן, באתר וואלה, 20 במרץ 2012
- ^ "Arbroath Smokies". DOOR Database. European Commission. נבדק ב-17 במרץ 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Yorkshire Post: Why smoked fish from Grimsby is now up there with Champagne
הפניות עריכה
- Rozum, J. R., ed. (2012). Fish Smoking and Drying. Elsevier Applied Science. ISBN 978-1-85166-247-0.
