דוד דה מאיו
דוד דה מאיו (נולד ב-1932) הוא אדריכל ומעצב פנים ישראלי, חתן פרס ישראל למפעל חיים (2005)[1]
דוד דה מאיו מעל שולחן העבודה | |
לידה |
1932 (בן 92 בערך) ברצלונה, ספרד |
---|---|
תחום יצירה | אדריכלות, עיצוב פנים |
פרסים והוקרה | פרס ישראל (2005) |
www | |
קורות חיים
עריכהדה מאיו נולד בברצלונה שבספרד לזוג הורים ממוצא טורקי. אביו היה סוחר שטיחים ובעקבות עבודתו עקרה המשפחה לארגנטינה, ואחר כך למקסיקו. בגיל מצוות אביו נפטר והמשפחה תכננה מעבר לישראל. בשנת 1948 עלה לארץ התגייס מיד לצבא, ושירת כטייס בחיל האוויר. עם סיום שירות הקבע עבר לסקנדינביה, ללימודי אדריכלות ועיצוב.
קריירה
עריכהדה מאיו השלים את לימודי האדריכלות בשוודיה, ולאחר מכן המשיך לעבוד בסטודיו של האדריכל והמעצב הדני ארנה יאקובסן. ב-1966 חזר לישראל ופתח משרד עצמאי. עבודתו הראשונה בישראל הייתה שיפוץ ועיצוב בניין תיאטרון הבימה. את העבודה קיבל לאחר שהנהלת התיאטרון ביקשה לחדש את המושבים באולמות, דוד חזה שיפוץ כללי של התיאטרון ולאחר 10 ימים, במקום להגיע עם עיצוב מוגמר לכיסאות - הגיע עם עיצוב מוגמר לתיאטרון כולו, עד הפרטים הקטנים ביותר. הנהלת הבימה התרשמה מהתהליך ופתחה במכרז לשיפוץ התיאטרון, שבו זכה דוד מבין 3 אדריכלי צמרת.
דה-מאיו הירבה לעצב רהיטים ופרטי עיצוב, אך תכנן גם מספר מבנים שכללו לבד מהתכנון האדריכלי גם תכנון הריהוט ופרטי הנגרות והפירזול. לבד מבתים פרטיים, תכנן את מרכז ענב לתרבות בתל אביב, את מרכז אש התורה ברובע היהודי בירושלים. כמו כן, עיצב את פנים מוזיאון תל אביב לאמנות, את אולם רקנאטי במוזיאון תל אביב, את מרכז מורשת בגין בירושלים ואת פנים טרקליני העסקים של חברת התעופה אל על. במסגרת זו, עיצב גם את מדי הדיילים, סכו"ם לנוסעים ואת עיצוב הפנים למטוסי בואינג. בעקבות מותם של שלושת עובדי החברה בהתרסקות מטוס המטען באמסטרדם, עיצב גם את מצבת קבורתם.
על עיצוב הפריטים נמנים מיטת השיזוף של "כתר", שעון טיטניום ארגונומי, כיסאות ועוד[1].
הישגים
עריכהדה מאיו הוא אחד מאדריכלי Total Design היחידים בעולם, והיחיד בארץ, למד ועבד בצמוד למאסטר האדריכל הדני, פרופסור ארנה יאקובסון ובתוך זאת עסק בעיצוב בתחומים רבים, מבניינים ועד סכו"ם[1].
פרסים
עריכה- דה מאיו השתתף בעשרות תחרויות תכנון ועיצוב בישראל ובעולם וב-14 מהן אף זכה בפרס הראשון.
- אחת התחרויות המשמעותיות בהן זכה דה מאיו הנה תחרות פסל ישו בסיציליה. לתחרות הוזמנו 8 מאדריכלי הצמרת של העולם. דוד עיצב את פסל ישו הגבוה בעולם, הנישא לגובה של 51 מטרים.
- 1967 פרס על עיצוב מסעדות מזון מהיר וימפי בישראל
- 2005 פרס ישראל על מפעל חיים.
חיים אישיים
עריכההיה נשוי לתמר דה מאיו ולהם שני ילדים[1]. בתו היא האמנית הרב תחומית סיגל דא מאיו. התגורר ברמת גן כחמישים שנים ואחר כך עבר לתל אביב.
ספר על דוד דה מאיו
עריכהעבודות נבחרות
עריכה- חידוש בניין תיאטרון הבימה (בשיתוף יהודה לנדאו).
- עיצוב פנים לספריה העירונית באשדוד.
- עיצוב פנים לבית הלוחם תל אביב.
- לשכות שרי ממשלה וראש הממשלה.
- עיצוב בתי מלון הילטון באפריקה ובאיים הקאריביים.
- עיצוב סניפי דואר.
- עיצוב פנים מוזיאון תל אביב לאמנות וכן אולם רקנאטי.
- תכנון ועיצוב מרכז ענב, תל אביב.
- עיצוב פנים מרכז מורשת מנחם בגין, ירושלים.
- עיצוב משרדי הנהלת בורסת היהלומים ברמת גן.
- בתי מגורים פרטיים.
- עיצוב מטוסי בואינג עבור חברת התעופה אל על.
- עיצוב סכו"ם עבור חברת התעופה אל על.
- עיצוב טרקליני עסקים בארץ ובעולם עבור חברת התעופה אל על.
- תכנון ועיצוב בניין "אש התורה" ברובע היהודי בירושלים.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של דוד דה מאיו
- דנה ארד, פגוש את האייקונות: דוד דה מאיו, באתר "המגזין"
- מיכאל יעקובסון, הרקדן שעיצב את חיינו: הטוטאליות של דוד דה מאיו, באתר Xnet, 22 בפברואר 2012
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 ליעונה מנקלי, לפני 60 שנה הוא חידש את תיאטרון הבימה. היום הוא לא מזהה את קו הרקיע, באתר ynet, 31 בדצמבר 2022
- ^ מיכאל יעקובסון, הרקדן שעיצב את חיינו: הטוטאליות של דוד דה מאיו, באתר Xnet, 1 ביוני 2005