הרב דוד חזן (?-1748) היה רב ומקובל באזמיר ובירושלים. מחבר ספר חוזה דוד.

הרב דוד חזן
לידה אזמיר
פטירה 1748
ירושלים
מקום פעילות אזמיר, אמסטרדם, וינה, המבורג, ירושלים
תפקידים נוספים בעל בית דפוס
תלמידיו החיד"א
בני דורו רבי מאיר ביקייאם
חיבוריו חוזה דוד, קהלת בן דוד, אגן הסהר, דוד במצודה
אב הרב חיים חזן (הראשון)
צאצאים הרב יאודה והרב חיים חזן (השני)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ספר חוזה דוד על תהלים לרב דוד חזן

ביוגרפיה

עריכה

נולד לרב חיים חזן (הראשון), מחבר ספר שנות חיים, בנו של רבי יוסף חזן מחבר ספר עין יהוסף.

נסע לאמסטרדם, שם התארח אצל הגביר שלמה ארדיטי שסיפק לו את כל מחסורו בעודו עורך את ספרו חוזה דוד, אותו כתב בבית גיסו הרב מאיר אבן גבאי, שם היה הרב דוד לומד בכל לילה, עד שעלה הרב מאיר לצפת.[1] בשנת תפ"ה נסע לערי אשכנז, וביניהם המבורג, ווינה. בבואו לוינה נאסר בערב חג הפסח עקב טעות בזיהוי עם אדם אחר בשם דוד, שחשדו אותו כמרגל. עקב חוליו, ובהתערבות הקהילה היהודית, ציווה הרופא לשחררו אל בית החולים היהודי, שם שהה עד חג שבועות, תקופת הזמן בה נוהגים ללמוד פרקי אבות. במהלך שהותו בבית החולים, ביקש מפרנסי העיר לשלוח לו ספר מדרש שמואל וספר עין יעקב, וכך כתב את ספר דוד במצודה על מסכת אבות.[2]

בשנת תפ"ט הקים בית דפוס יחד עם הרב יונה אשכנזי, שם הודפס בין היתר גם ספרו של הרב מאיר ביקייאם, גולל אור. בנו יהודה המשיך אותו בעבודה בבית הדפוס.

בסביבות שנת תצ"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם חיבר את ספריו 'אגן הסהר' ו'קהלת בן דוד'.

נפטר בשנת תק"ח ונקבר בירושלים.

אשתו נפטרה בשנת תקכ"ב, ונספדה על ידי נכדה ר' רפאל יוסף חזן, ב"מערכי לב", דרוש פו.

בנו היה רבי חיים חזן (השני), אביו של הרב רפאל יוסף חזן (מחבר ספר חקרי לב).

חיבוריו

עריכה
  • חוזה דוד (אמסטרדם תפ"ד) על ספר תהילים, לספר הסכמות משני רבני אמסטרדם, רבה של ק"ק אשכנזים ורבה של ק"ק ספרדים בעיר, רבי שלמה אאיליון. לספר גם הסכמות מרבני אזמיר: הרב בנימין הלוי, הרב יצחק הכהן רפפורט והרב אליהו הכהן. קרא לספרו כך ”להיות שמי וכינויי, ולהיות כל העניין לחזות בנעם אמרות טהורות של דוד המלך ע"ה” (חוזה דוד, הקדמת המחבר).
  • אגן הסהר (שאלוניקי תקי"ג) על משלי,
  • קהלת בן דוד (שאלוניקי תקט"ו) על ספר קהלת. לספר הסכמות מאת שבעה מרבני ירושלים, וביניהם הרב יעקב אלגאזי, הרב דוד יקותיאל הכהן ועוד. את הספר חיבר בעקבות עלייתו לירושלים, שם רצה ללמוד את חכמת המלך שלמה, שמלך על ירושלים. הספר מחולק לשניים - קהלת והוא פירוש על דרך הפשט, ובן דוד על דרך הסוד.
  • דוד במצודה על פרקי אבות. בסוף הספר דרשה למות משה רבינו מאת מגיה הספר.

כוונת המחבר הייתה להדפיס שלושת הספרים האחרונים יחד, אך יצאו כספרים נפרדים לאחר מותו.[2]

כתב חיבור על ספר בראשית, אך הוא אבד.

אילן יוחסין

עריכה
עץ משפחת חזן 


 
 
יוסף חזן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיים חזן (הראשון)כלב
 
 
דוד חזן
 
 
חיים חזן (השני)
 
 
רפאל יוסף חזן (חקרי לב)
 
 
 
 
 
 
רושא (חווה)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב פאלאג'י
 
קאלי קאדיןחיים דוד חזןאליעזר חזןרחמים אליהו חזן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיים פאלאג'ימשה חזןרפאל יוסף חזןישראל משה חזן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף פלאג'ירחמים נסים יצחק פלאג'יאברהם פלאג'ישרה (חזן)
 
יוסף רפאל עוזיאלאהרן די יוסף חזןאליהו בכור חזן
 
דינה (ברקי)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה הכהן נהר
 
ג'ויהשלמה דודבן-ציון מאיר חי עוזיאל
 
 
 
 
שרה
 
ישמעאל בן פנחס הכהן
 


לקריאה נוספת

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ חוזה דוד, הקדמת המחבר
  2. ^ 1 2 קהלת בן דוד, הקדמת המחבר