דוד ישראלי

קצין ישראלי שנהרג במלחמת יום הכיפורים

דוד (דודו) ישראלי (23 בדצמבר 1938 - 7 באוקטובר 1973) היה קצין שריון ישראלי, אשר שימש כסגן מפקד חטיבה 188 עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים ונפל במהלכה בקרב ברמת הגולן. הוא עוטר בעיטור העוז על לחימתו.

דוד ישראלי
David Israeli1.png
לידה 23 בדצמבר 1938
בצרה, עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 7 באוקטובר 1973 (בגיל 34)
י״א בתשרי ה׳תשל״ד
רמת הגולן, ישראל
תאריך עלייה 1950
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19571973 (כ־16 שנים)
דרגה סגן-אלוף  סגן-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
עיטור העוז  עיטור העוז
הנצחה
אנדרטה לזכרו סמוך למקום נפילתו, מספר קילומטרים דרומית למחנה נפח על ציר הנפט.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ישראלי נולד ב-23 בדצמבר 1938, בבצרה שבעיראק, בנם הבכור של חנה וישראל, למשפחה בת שבעה ילדים. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "אליאנס".

בשנת 1950, בגיל 11 עלה לישראל עם משפחתו. למד בבית ספר יסודי ממלכתי-דתי "בית-יעקב" בירושלים, ובבית ספר תיכון ערב וזאת על מנת לעבוד ולסייע בפרנסת משפחתו.

בנובמבר 1957 גויס לחיל השריון, כאיש צוות טנק בגדוד "הבוקעים". בשנת 1959 סיים קורס מפקדי טנקים ושב לשרת בגדוד. לאחר מכן סיים קורס קצינים וקורס קציני שריון, והוצב כמדריך בבית הספר לשריון ובהמשך כשליש בגדוד טנקים. באפריל 1961 החל את שירותו כקצין קבע. היה מפקד פלוגת חרמ"ש וסיים בשנת 1963 קורס מפקדי פלוגות שריון. הוא קיבל לפיקודו פלוגת מ"כים בגדוד חרמ"ש. בתפקיד זה שילב פעילות מבצעית בהדרכת לוחמים והכשרתם כמפקדים בשריון. בשנת 1964 הועלה לדרגת סרן, בשנת 1966, השתתף בפשיטת צה"ל על חרבת-ג'נבא, שנערכה במקביל לפשיטה על הכפר סמוע.

במרס 1967 נשלח לסיור באירופה יחד עם קצינים אחרים מחיל השריון. לאחר חזרתו מונה לסגן מפקד גדוד 9, גדוד החרמ"ש של חטיבה 7, במסגרתו לחם במלחמת ששת הימים, באוגדת ישראל טל, בקרבות לכיבוש צפון סיני. הגדוד שלו השתתף בקרב הג'יראדי ובכיבוש אל-עריש, ובסיום הקרבות הגיע לתעלת סואץ. עם תום הקרבות נשאר הגדוד באזור קנטרה והשתתף בקרבות מלחמת ההתשה. עם תום המלחמה, ב-10 ביוני 1967, קודם ישראלי לדרגת רב-סרן. בשנת 1968 שירת כקצין אג"ם של חטיבת טנקים ובהמשך היה לעוזר קצין אג"ם של אוגדת סיני. בזכות הצטיינותו במילוי תפקידו מונה להיות עוזר קצין אג"מ באוגדת טנקים בסיני. למד במכללה לפיקוד ומטה ובמקביל למד גאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. פיקד על קורס מפקדי פלוגות שריון. בספטמבר 1970 הועלה לדרגת סגן-אלוף. למד בקורס קציני שריון מתקדם ובהמשך היה למדריך ראשי בבית הספר לשריון. באוגוסט 1971 החל לשרת כמפקד גדוד 77 בחטיבה 7. הוא שימש בתפקיד במשך שנתיים. במאי 1973 מונה לסגן מפקד חטיבת השריון 188. הוא פעל בין השאר לאימוץ תושבי העיירה חצור הגלילית בחטיבה. התושבים התארחו בחטיבה וישראלי ערך מסיבת בר מצווה לשלושה עשר מילדי העיירה, וארגן בשבילם טיול לירושלים.

ישראלי התחתן בשנת 1963. לאשתו ולו נולדו שלושה ילדים.

מלחמת יום הכיפוריםעריכה

 
אנדרטה לדוד ישראלי ולסגן יואב ברקאי שהיה עמו בטנק, במקום שבו נפלו יחד ברמת הגולן, סמוך למחנה נפח על ציר הנפט
  ערך מורחב – חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים הגנה חטיבה 188 על גזרת רמת הגולן. בפתיחת המלחמה היו ישראלי והמח"ט יצחק בן-שהם בחדר המלחמה במחנה נפח שברמת הגולן. במהלך הלילה עסק ישראלי בהכשרת טנקים פגועים שהגיעו לנפח ובארגון הצוותים. מעט לאחר 4:30 יצא ישראלי עם שישה טנקים מנפח וחבר לכוח צביקה על ציר הנפט, מדרום לנפח. ישראלי לקח פיקוד על הכוח המשותף שמנה 14 טנקים, ביניהם שמונה טנקי מילואים מחטיבה 179, והורה לצוותים לבצע תיאום כוונות באור ראשון. הכוח נכנס לקרב מול טנקים מחטיבה 51 הסורית והצליח לבלום אותם. בסביבות 9:30 בבוקר הצטרף לכוח גם המח"ט בן-שהם ויחד המשיכו לבלום את הטנקים הסורים מלהתקדם על ציר הנפט צפונה. בשעה 11:30 נפגע הטנק של ישראלי, והוא לקח פיקוד על טנק המילואים של סגן יואב ברקאי.

במקביל, הצליחו טנקים סורים מחטיבה 91 לפרוץ על הציר המקביל, ציר "פלא", ולהתקדם אל נפח. גדוד נוסף מחטיבה 51 הסורית איגף את כוח המח"ט והסמח"ט ממערב והמשיך אל נפח.

סמוך לשעה 13:15 דווח כי טנקים סורים על מחנה נפח. 15 הטנקים של כוח המח"ט פנו לנפח. ישראלי החל הסתערות על הטנקים הסורים בנפח, כשבטנק שלו נותר פגז אחד בלבד. בערך בשעה 14:00 פגע פגז סורי בטנק של ישראלי. אנשי הצוות נחלצו מהטנק, אולם ישראלי וברקאי נהרגו מאש מקלעים. שאר אנשי הצוות הצליחו להחלץ לאחור. זמן קצר לאחר נפילתו של ישראלי נהרג בקרב גם מפקד החטיבה, יצחק בן-שהם, ובני קצין, קצין האג"ם שלה. מח"ט 679 אל"ם אורי אור שנשלח בבוקר לקוניטרה נקרא לסיוע עם כ-20 טנקים. הטנקים של 679 הפתיעו את הטנקים הסורים מהאגף, ובלמו את המתקפה.[1]

לאחר המלחמהעריכה

לאחר המלחמה הובא ישראלי לקבורה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.

במאי 1975 עוטר ישראלי לאחר מותו בעיטור העוז, בתארו את מעשיו, אמר הרמטכ"ל דאז רב-אלוף מרדכי גור:

"עם פרוץ הקרבות שימש סא"ל דוד ישראלי ז"ל כסגן מפקד חטיבה ברמת הגולן. ב-7 באוקטובר 1973, תחת לחץ סורי כבד, לחם עד כלות נשמתו באומץ לב, אגב חירוף נפש וגילוי כושר מנהיגות, כשהוא משמש דוגמה אישית לחייליו – עד שנפל בקרב. במעשיו אלה תרם לבלימת ההתקפה הסורית ב'נפח'."

שמו של דוד ישראלי הונצח על גבי מספר אנדרטאות, וביניהן אנדרטת חטיבה 188 ברמת הגולן, אנדרטת יד לשריון ובאנדרטה שהוקמה במקום נפילתו, סמוך למחנה נפח על ציר הנפט.

 
צילום פנורמה של אזור הקרבות על ציר הנפט, מקום נפילתו של ישראלי. עץ האורן הבודד ברקע צומח מעל האנדרטה לזכר המח"ט יצחק בן-שהם וקצין האג"מ בני קצין. הברוש במרכז הצילום צומח מעל האנדרטה לזכר דוד ישראלי ויואב ברקאי.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דוד ישראלי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יהודה וגמן, כאוס בנפח - ניתוח האירוע, מלחמה היום - חקרי מלחמת יום הכיפורים, 2003, עמ' 320-329