פתיחת התפריט הראשי

דוד עופר (1919 - 4 בפברואר 1994) היה ניצב במשטרת ישראל, שימש מפקד מחוז הדרום ומחוז תל אביב. בכור האחים במשפחת עופר.

דוד עופר
אין תמונה חופשית
לידה 1919
רומניה
פטירה 4 בפברואר 1994 (בגיל 75 בערך)
תאריך עלייה 1924
השתייכות הצבא הבריטי
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
Emblem of Israel Police.svg  משטרת ישראל
תקופת שירות 1946-1940 (צבא בריטי)
1952-1948 (צה"ל)
1976-1952 (משטרה)
דרגה מייג'ור בריטי מייג'ור (הצבא הבריטי)
סגן-אלוף סגן-אלוף (צה"ל)
ניצב ניצב (משטרה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

עופר נולד ברומניה, ליוסף וצילה הרשקוביץ. בשנת 1924, בהיותו בן חמש, עלה עם משפחתו לארץ ישראל והמשפחה התיישבה בחיפה. הוא סיים לימודי תיכון בחיפה ובשנת 1940 התגייס לשורות הצבא הבריטי. בשנת 1944 עבר לשרת בבריגדה היהודית עם הקמתה וממנה השתחרר בשנת 1946 בדרגת רב-סרן. במלחמת העצמאות פיקד על גדוד 34 בחטיבת אלכסנדרוני והמשיך לשרת עד שחרורו בשנת 1952 בדרגת סגן-אלוף. אותה שנה הצטרף בדרגת סגן ניצב למשטרת ישראל.

עופר שימש מפקד בית הספר לשוטרים בשפרעם עד 1956, היה סגן מפקד מחוז הצפון[1] וב-1958 עמד בראש כוחות הבלימה במרד האסירים בכלא שאטה[2]. שירת כקצין ביטחון וסגן נציב בתי הסוהר, בתחילת 1960 עבר לשרת כראש ענף תנועה במחוז תל אביב, אך כעבור חמישה חודשים בתפקיד התמנה לפקד על מקום המעצר של אדולף אייכמן ועמד בראש צוות השמירה. בשנת 1961 מונה לסגן מפקד מחוז הדרום. המחוז השתרע באותן שנים מחדרה ועד אילת, למעט מחוז תל אביב, ועופר עמד בראש מבצעי אבטחה מורכבים בירושלים, בהם מסעי הלוויה של יצחק בן-צבי, זאב ז'בוטינסקי ומשה שרת.

בשנים 19701972 היה מפקד מחוז הדרום. בשנים 19721976 פעל כמפקד מחוז תל אביב, אליו הועבר במיוחד כדי להשליט סדר שהמשטרה התקשתה לכפותו בערי המחוז (באותן שנים גברו במחוז תל אביב הבריונות, הזנות והפגיעה בביטחון האישי של האזרחים). מפכ"ל המשטרה דאז רב ניצב שאול רוזוליו הפך את עופר למפקד המחוז, והעמיד לרשותו צוות פעולה עליו נמנו יגאל מרקוס ועמוס אריכא, וכן גדוד מאנשי משמר הגבול בראשות ניצב-משנה משה טיומקין. בעקבות הפעילות המשטרתית במחוז נבלמו הבריונות והזנות, והפשיעה במחוז ירדה בעשרות אחוזים.

משפחתועריכה

דוד עופר היה נשוי לחוה, ואב לשניים.
בנו הבכור יצחק (במבי) עופר[3] היה טייס קרב; הוא נהרג במלחמת יום הכיפורים, ב-11 באוקטובר 1973, כשמטוסו (A-4 סקייהוק) הופל מעל רמת הגולן.
הבן הצעיר שריה עופר פיקד על סיירת שקד, היה ממקימי יחידת שלדג, והשתחרר בדרגת אלוף-משנה. ב-11 באוקטובר 2013, 40 שנה אחרי שנהרג אחיו, נרצח שריה בידי מחבלים שחדרו לביתו ב"ברוש הבקעה" שבצפון בקעת הירדן (כ-3 ק"מ מדרום לשדמות מחולה).[4]
שני אחיו של דוד עופר, אנשי העסקים סמי ויולי עופר, נפטרו ב-2011.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה