דונלד קגן
דונלד קגן (באנגלית: Donald Kagan, 1 במאי 1932 - 6 באוגוסט 2021) היה היסטוריון יהודי אמריקאי של העת העתיקה, שהתמחה בחקר תולדות יוון העתיקה, פרופסור באוניברסיטת ייל, נאו-קונסרבטיבי.
לידה |
1 במאי 1932 קורשן, ליטא |
---|---|
פטירה |
6 באוגוסט 2021 (בגיל 89) וושינגטון די. סי., ארצות הברית |
ענף מדעי | תולדות יוון העתיקה, היסטוריה, פילולוגיה קלאסית |
מקום מגורים | ברוקלין |
מקום לימודים |
|
מוסדות | |
פרסים והוקרה |
|
צאצאים | רוברט קגן, פרדריק קגן |
עיקר פרסומו נבע מסדרה בת ארבעה ספרים שכתב במשך 18 שנה (1969–1987) בהוצאת אוניברסיטת קורנל על המלחמה הפלופונסית - שני סבבי המלחמות שניהלו ספרטה ואתונה במאה החמישית לפני הספירה, ואשר הרסו את אתונה ואת יוון כולה ואיפשרו את כיבושה במאה הרביעית לפני הספירה על ידי מקדוניה. קגן כתב גם כעשרה ספרים אחרים בנושאים היסטוריים ועכשוויים כאחד, בנוסף למאמרים רבים, שהופיעו ב"וול סטריט ג'ורנל", "ויקלי סטנדרד", "הניו יורק טיימס" ו"קומנטרי".
זוכה "הרצאת ג'פרסון" לשנת 2005.
קורות חיים
עריכהקגן נולד בעיירה קורשן שבליטא. אביו נפטר בעודו תינוק, ואמו היגרה עִמו לארצות הברית בעודו בן שנתיים. הוא גדל בברוקלין שבניו יורק, בין יהודים, אך מוקף באנטישמים. לימים סיפר שלא אחת הותקף בדרכו לבית הספר בשל יהדותו, ולא עבר ולו יום אחד בו לא חשש מפני התקפה שכזו.
ב-1954 סיים את לימודי התואר הראשון בהיסטוריה בברוקלין קולג'. ב-1955 קיבל תואר שני בלימודים קלאסיים באוניברסיטת בראון שברוד איילנד. ב-1958 השלים את הדוקטורט שלו בהיסטוריה באוניברסיטת המדינה של אוהיו.
בשנים 1969-1960 כיהן כפרופסור להיסטוריה באוניברסיטת קורנל שבמדינת ניו יורק, שם גם הפך ב-1969, מהסוציאליסט-שמאלי שהיה, לנאו-קונסרבטיבי, בעקבות הצלחתם של סטודנטים שחורים לשנות את תוכנית הלימודים של האוניברסיטה באיומי נשק. הוא טען שהתגובה ה"צ'מברלינית" של שלטונות האוניברסיטה הליברלים הייתה הגורם למהפך זה בדעותיו. מ-1969 ועד למותו שימש כמרצה להיסטוריה באוניברסיטת ייל ואף שימש מספר שנים כרקטור האוניברסיטה. הקורס שלו על "מקורות המלחמה" היה אחד הקורסים הפופולריים ביותר באוניברסיטת ייל במשך עשרים וחמש שנים.
ב-1997 היה אחד החותמים על הצהרת העקרונות של "פרויקט המאה האמריקאית החדשה" - PNAC, מרכז חשיבה נאו-קונסרבטיבי חשוב שייסד בנו רוברט קגן יחד עם ויליאם קריסטול, מחשובי הנאו-קונסרבטיבים האמריקאים כיום. בין החותמים האחרים היו דיק צ'ייני, דן קווייל, דונלד רמספלד, ג'ב בוש, פרנסיס פוקויאמה, אליוט אברמס, נורמן פודהורץ, פול וולפוביץ, אליוט א. כהן, מידג' דקטר, פאולה דובריאנסקי ועוד, 25 מחשובי הנאו-קונסרבטיבים.
קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת ניו הייבן (1988) ואוניברסיטת אדלפי (1990). ב-2002 קיבל את המדליה הלאומית למדעי החברה והרוח שמעניקה מדי שנה הקרן הלאומית למדעי הרוח וב-2005 נבחר על ידי אותה קרן לשאת את "הרצאת ג'פרסון", הנחשבת לאות הכבוד הגבוה ביותר שמעניק הממשל האמריקאי למי שהגיע להישגים אינטלקטואליים במדעי החברה והרוח.
קגן התגורר בניו הייבן, קונטיקט. נפטר ב-6 באוגוסט 2021. הותיר אחריו אישה, מירנה, ושני בנים, רוברט קגן ופרדריק קגן, שני היסטוריונים נאו-קונסרבטיבים ידועים בזכות עצמם. אשתו של רוברט קגן, ויקטוריה נולנד היא תת-מזכיר המדינה לעניינים מדיניים והייתה לפני כן דוברת משרד החוץ האמריקאי ושגרירת ארצות הברית לנאט"ו. אשתו של פרדריק קגן, קימברלי קגן היא היסטוריונית צבאית ידועה, המייסדת ויושבת ראש "המכון לחקר המלחמה" - ISW.
כתיבתו
עריכהספרו הראשון של קגן "הדיאלוג הגדול: היסטוריה של המחשבה הפוליטית היוונית, מהומרוס עד פוליביוס" (הוצאת פרי פרס) יצא לאור ב-1965. לאחר מכן ובמשך 18 שנים (1969-1987) יצאה לאור בהוצאת אוניברסיטת קורנל סדרת ספריו על המלחמות הפלופונסיות. ב-1991 הוא פרסם את ספרו "פריקלס של אתונה: לידתה של דמוקרטיה" (הוצאת פרי פרס) וב-1995 יצא לאור ספרו "על מקורותיה של המלחמה ועל שמירת השלום (הוצאת דבלדיי)", המבוסס על תוכני הקורס הפופולרי שלו בייל. ספרים נוספים: "על מורשתן של ציוויליזציות כלל עולמיות" (2000), ו"על מורשתו של המערב" (2003), שנכתבו עם מחברים נוספים, ועוד.
אחד מספריו הידועים ביותר של קגן בשדה האידאולוגיה הנאו-קונסרבטיבית הוא "בשעה שאמריקה ישנה", שיצא לאור בספטמבר 2000 (הוצאת סיינט מרטין), ערב בחירת ג'ורג' בוש (הבן) לנשיאות ארצות הברית, ונכתב יחד עם בנו השני פרדריק קגן. שמו של הספר מבוסס על ספרו של צ'רצ'יל "בשעה שאנגליה ישנה", שנכתב ב-1938 ערב מלחמת העולם השנייה וכמו קודמו הצ'רצ'יליאני הוא טען כי המעצמה הרלוונטית, במקרה של קגן ארצות הברית, נתונה לאשליה עצמית שיש לה כוח, בעוד שבעצם אין לה אותו, ממש כמו שהיה המצב של אנגליה בעקבות מלחמת העולם הראשונה. קגן ובנו קראו בספר זה להתעוררותה של ארצות הברית, חיזוק הגנתה וחידוש נכונותה לפעול גם בכוח הזרוע, משום שחולשתה הצבאית היא האיום האמיתי על השלום. הספר נחשב ומוערך כל כך, משום שיש הטוענים שניבא בדיוק את שהתרחש שנה לאחר מכן, בספטמבר 2001 - ההתקפה על מגדלי התאומים והוא אכן השפיע על מדיניות ממשל בוש (הבן)[1].
קגן כתב ספרים נוספים, הן בתחומי ההיסטוריה העתיקה והן היסטוריה עכשווית. ספרו האחרון היה "תוקידידס: יצירתה מחדש של ההיסטוריה" (הוצאת ויקינג פרס, 2009).
ספריו
עריכה- דונלד קגן, קיצור תולדות המלחמה והשמירה על השלום, מאנגלית: אביעד שטיר. סלע מאיר, 2021.
- Kagan, Donald. (1965). The Great Dialogue: A History of Greek Political Thought from Homer to Polybius. New York: Free Press.
- Kagan, Donald. (1969). The Outbreak of the Peloponnesian War. Ithaca: Cornell University Press. ISBN 0-8014-0501-7.
- Kagan, Donald. (1974). The Archidamian War. Ithaca: Cornell University Press. ISBN 0-8014-0889-X.
- Kagan, Donald. (1981). The Peace of Nicias and the Sicilian Expedition. Ithaca: Cornell University Press. ISBN 0-8014-1367-2.
- Kagan, Donald. (1987). The Fall of the Athenian Empire. Ithaca: Cornell University Press. ISBN 0-8014-1935-2
- Kagan, Donald. (1991). Pericles of Athens and the Birth of Democracy. New York: The Free Press. ISBN 0-684-86395-2.
- Kagan, Donald. (1995). On the Origins of War and the Preservation of Peace. New York: Doubleday. ISBN 0-385-42374-8.
- Kagan, Donald and Kagan, Frederick. (2000). While America Sleeps. New York: St. Martin's Press. ISBN 0-312-20624-0.
- Kagan, Donald, Craig, Albert M., Graham, William A., Ozment, Steven, and Turner, Frank M. (2000). The Heritage of World Civilizations.
- Kagan, Donald, Ozment, Steven, and Turner, Frank M.. (2003). The Western Heritage. New York: Prentice Hall. ISBN 0-13-182839-8.
- Kagan, Donald. (2003). The Peloponnesian War. New York: Viking Press. ISBN 0-670-03211-5.
- Kagan, Donald. (2009). Thucydides: The Reinvention of History. New York: Viking Press. ISBN 0-670-02129-6.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אחד הקורסים של פרופסור דונלד קגן באוניברסיטת ייל, באתר Open Yale courses
- רשימת תארים ופרסומים רשמית של פרופסור דונלד קגן מטעם המחלקה להיסטוריה באוניברסיטת ייל
- דונלד קגן, ההיסטוריון הרוויזיוניסט הראשון, באתר מידה, 3 בדצמבר 2021
- ג'יי נורדלינגר, נשיונל רוויו, לזכרו של דונלד קגן, ג'נטלמן ואיש ספר, באתר מידה, 16 באוגוסט 2021
- ד"ר רן ברץ, מדוע פורצות מלחמות: מורשתו ההכרחית של דונלד קגן, בעיתון מקור ראשון, 30 באוגוסט 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ ברוס פלמן, המגזין של ייל, אפריל 2002