דינה שטרן

חוקרת ספרות ישראלית

דינה שטרן (8 בנובמבר 191925 באוקטובר 2023) הייתה חוקרת ספרות ישראלית, ילידת פולין, דוקטור לספרות ולשון, ומרצה באוניברסיטת בר-אילן.

דינה שטרן
דינה שטרן, 2009
דינה שטרן, 2009
לידה 8 בנובמבר 1919
זדונסקה וולה, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 באוקטובר 2023 (בגיל 103)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Masha Glicksman עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ספרות ולשון
מקום לימודים אוניברסיטת אוקספורד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ידידיה שטרן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

דינה שטרן נולדה בשם מאשה גליקסמן בעיירה זְדוּנְסְקָה וְוֹלָה בפולין, כארבעים קילומטר מערבית ללודז'. לאביה, שמעון גליקסמן, ולאמה אסתר חנה, היו עוד שתי בנות ושני בנים. כל בני משפחתה נספו בשואה. בילדותה הייתה שטרן חניכה בתנועת בית"ר לתקופה קצרה, ולאחר מכן הייתה ממייסדי תנועת בני עקיבא בלודז', ביחד עם בעלה לעתיד אליעזר שטרן. ב-6 בינואר 1937 עלתה לארץ ישראל על האונייה האיטלקית "גליליאה" של חברת "לויד טריאסטינו".

שטרן התחנכה ב"בית צעירות מזרחי" בירושלים, שהיה באותם הימים מוסד חינוכי לנערות שעלו במסגרת עליית הנוער, שם למדה בין היתר אצל נחמה ליבוביץ'. היא למדה בבית המדרש למורים[דרושה הבהרה] ובמקביל נרשמה ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים. היא סיימה לימודיה בהצלחה וקיבלה תעודת הסמכה כפולה כגננת וכמורה. ב-29 במרץ 1942 נישאה לאליעזר שטרן, לימים פרופסור לחינוך באוניברסיטת בר-אילן (נפטר ב-1981). בשנת 1943–1944 הצטרפו בני הזוג לכפר הנוער הדתי שליד כפר חסידים של הסוכנות היהודית. בשנים 19461948 התגוררו השניים במסגרת "קבוצת סטודנטים יבנה שבקיבוץ יבנה", ובשנת 1949 עברו לגור בתל אביב, שם החלה שטרן לעבוד כמחנכת בתיכון "תלפיות".

לאחר תקופת מה עברה להתגורר עם בעלה באנגליה בעקבות שליחתו של בעלה כמנהל בית מדרש למורים מטעם הסוכנות היהודית בקולג' יהודית מונטיפיורי ברמסגייט (אנ'). בעת שהותה באנגליה החלה ללמוד בקורסים מטעם אוניברסיטת אוקספורד בספרות אנגלית ופילוסופיה של הדת. באמצע שנות ה-50 שבה עם בעלה להתגורר בישראל ושבה ללמד בתיכון "תלפיות".

בשנת 1964 כתבה שטרן את ספרה "הבגידה ולקחה – עיונים בשבועת אמונים לש"י עגנון". הספר עורר התעניינות רבה בשל דרכו המיוחדת בניתוח יצירות עגנון. שטרן שלחה את הספר לסופר, על מנת שאולי יביע את דעתו עליו, ולאחר כמה חודשים קיבלה מעגנון מכתב תשובה רשום בכתב רש"י, שבו אישר עגנון את פרשנותה של שטרן לסיפורו, אך רמז לה "קלות" שהיא לא קלטה עדיין את כל רמזי הסיפור. שטרן אימצה את דברי מכתבו של עגנון ובשנת 1989 הוציאה מהדורה חדשה ומרחבת של הספר, אך עגנון כבר לא היה בחיים.

בשנת 1969 שבה שטרן אל ספסל הלימודים כתלמידה מן המניין באוניברסיטת בר-אילן, ובשנת 1972 סיימה לימודי תואר ראשון בהצטיינות. בשנות ה-70 שהתה עם בעלה במסגרת שליחות במונטריאול שבקנדה, שם קיבלה על עצמה תפקיד של מורה לעברית מטעם הפדרציה הציונית.

בסוף שנות ה-70 שבו בני הזוג שטרן לישראל והיא החלה ללמד באוניברסיטה קורס בספרות ילדים, והשלימה תואר שני ושלישי. ב-20 ביולי 1981 קיבלה תואר דוקטור לספרות ולשון, אך בעקבות פטירתו של בעלה אליעזר חודש לאחר מכן מסרטן, פרשה לכמה חודשים. בשנת 1982 קיבלה מינוי של מרצה בכירה ומיקדה את עצמה באוניברסיטת בר-אילן, שם הסמיכה דורות שלמים של מורים לספרות ולשון.

בשנת 1990 פרשה לפנסיה חלקית, לאחר שנתבקשה להמשיך בהוראת קורסים לספרות ילדים. לאחר כמה שנים פרשה לפנסיה מלאה ומאז ועד למותה הקדישה את זמנה למחקר ספרות.

בשנת 2010 קיבלה תעודת חבר כבוד מטעם עמותת יוצאי זדונסקה וולה בישראל.

נפטרה ב-25 באוקטובר 2023, ימים ספורים לפני יום הולדתה ה-104, והובאה לקבורה בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.[1] הותירה אחריה בת ושלושה בנים, בהם פרופ' ידידיה שטרן.

מספריה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה