בית צעירות מזרחי

בית צעירות מזרחי הוא מבנה בצומת הרחובות פרוג ודב הוז בתל אביב בסמוך למעונות עובדים, ששימש בעבר כפנימייה וכבית ספר מקצועי לבנות.

בית צעירות מזרחי
בית צעירות מזרחי בשנת 1942
בית צעירות מזרחי בשנת 1942
מידע כללי
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 1937–הווה (כ־87 שנים)
קואורדינטות 32°04′51″N 34°46′22″E / 32.080745°N 34.77275°E / 32.080745; 34.77275
(למפת תל אביב רגילה)
 
בית צעירות מזרחי
בית צעירות מזרחי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית צעירות מזרחי לפני שיפוצו ב-2008
הבניין לאחר שיפוצו, 2016
הבניין לאחר שיפוצו, 2016

הקמה עריכה

בית צעירות מזרחי הוקם ביוזמת נשות המזרחי באמריקה. עיריית תל אביב הקצתה למוסד מגרש[1] בן שני דונמים במרכז העיר שרכש ותרם יעקב גזונדהייט. מהנדס העירייה, יעקב בן-סירה, תכנן את הבניין ונשות המזרחי באמריקה מימנו את הקמתו. המבנה הכיל חדרי לינה לנערות, אולם אוכל ואולם קריאה, מטבחים ואולמות ללימוד מלאכות הבית והגן. צורתו כצורת האות ר', ובמתחם מעבר המקשר בין רחוב דב הוז לרחוב המקביל, רחוב פרוג. הבנייה החלה בשנת 1937[2] ונעשתה בפיקוחה של בתיה גוטספלד, נציגת נשות המזרחי באמריקה בארץ ישראל. התלמידות הראשונות נכנסו לגור וללמוד בבית צעירות מזרחי בדצמבר 1938. במוסד למדו נערות עולות לצד נערות ישראליות, והוא היווה סמל לפעילותן המוצלחת של נשי מזרחי באמריקה.

שימוש עריכה

במקור יועד המבנה לשמש כבית חלוצות למגורים לעולות עד התבססותן בארץ ישראל. אולם עם חנוכת הבניין עלה צורך דחוף במקום לשיכון ילדי עליית הנוער מגרמניה ורובו של הבניין שימש למטרה זאת[3]. חמישה עשר חדרים הוקדשו לבית החלוצות, 3 חלוצות בחדר[4]. במהלך מלחמת העולם השנייה בה העלייה הייתה מצומצמת, הוסב רובו של הבניין לבית ספר מקצועי[5]. בראשית אפריל 1948, כחודש לפני הכרזת העצמאות, נערכה בבניין במשך כמה ימים ישיבת הוועד הפועל הציוני שבה הוחלט על הרכב גופי הי"ג - מנהלת העם - והל"ז - מועצת העם, שתי זרועות השלטון הזמניות של היישוב הציוני שהפכו לאחר הקמת המדינה למוסדות השלטון הראשונים של ישראל.

במשך כארבעה עשורים שימש המבנה כפנימייה ובית ספר מקצועי לבנות. במקום פעל תיכון עירוני ט"ו וכן הוכשרו בו מורות למלאכה, תזונה, כלכלת בית[6] ואופנה[7]. בשנת 1975 עבר בית צעירות מזרחי לקריית החינוך בצפון תל אביב[8][9].

בשנים 19771993 פעלה במקום מכללת תלפיות למורות. ובשנים 19952001 פעלה במקום הנהלת רשת אמי"ת[10]. מאז עמד המבנה שומם, פרט לחסרי בית ונרקומנים שפלשו אליו מעת לעת. עיריית תל אביב-יפו בחנה לאורך השנים מספר חלופות לשימוש במבנה, בהן מעונות סטודנטים, אכסניית נוער או שלוחה של אקדמיית בצלאל.

במהלך מחאת האוהלים בשנת 2011 פלשו לבניין פעילים חברתיים במחאה על כך שהעירייה אינה משתמשת במבנה למען הציבור בהתאם לייעודה התכנוני של הקרקע ופונו ממנו על ידי המשטרה[11]. לטענתם, עיריית תל אביב-יפו מזניחה במכוון את המבנה על מנת להכשיר את הריסתו בעתיד ושימוש בקרקע לבניית מגדל יוקרה. במכתב גלוי שפרסם ביום האירוע אדריכל השימור אמנון בר-אור קרא לראש העיר להכריז על הבניין כמבנה לשימור ולשקמו בהקדם לטובת הציבור[12].

בהמשך אותה שנה הסתיים המשא ומתן של העירייה עם בית הספר לאמנות בצלאל, ונחתם הסכם לפיו תוקם בבניין שלוחה של בית הספר, וכן שני גני ילדים[13].

ב-2014, לאחר הליך שיתוף ציבור מעמיק שערכה עיריית תל אביב-יפו בקרב כ-2,000 תושבים, על מנת שהמבנה יענה על מירב הרצונות ויהווה בית לקהילה, הקצתה העירייה 26.5 מיליון שקלים לשיפוץ המבנה. במסגרת השיפוץ ובמסגרתו הוחלפו תשתיות הבניין, בוצעו חיזוקים בשלד המבנה והוא הונגש לנכים. כמו כן בוצע בו שיפוץ פנימי, שיפוץ חזיתות וחצר הבניין שוקמה[14].

מטרת המרכז להיות הבית הציבורי של תושבי השכונה ולכן הוא עוצב בהתאם. יחד עם פעילויות מסורתיות יותר כמו חוגים, קורסים והרצאות יציע המרכז החדש מגוון שימושים משולבים חדשים:

  • "הסלון" - מרחב ציבורי שייתן מענה לתושבים רבים ויהווה מעין סלון של השכונה. במקום יוצבו ספות, שולחנות קפה, ספרים, אינטרנט, פינות קריאה ועוד לשימוש חופשי. בנוסף יפעל במרכז בית קפה קטן.
  • "חדר עבודה" - קהלים רבים בסביבה העובדים מהבית באזור יוכלו ליהנות מחלל עבודה משותף (co working space) כדי לעבוד לבד או בקבוצה, ללמוד או לקיים פגישות עבודה או ישיבות.
  • מרחבים ליוצרים ולאמנים - במרכז מספר חללים קטנים לשימוש לתקופות ארוכות יחד עם חדרים רב תכליתיים לחזרות הרכבים ושחקנים.
  • מרחב להורים צעירים - מגוון שירותים להורים צעירים ולהורים שבדרך. הרצאות, מפגשים, פעילויות משותפות עם הילדים וכו'.
  • 4 כיתות גן חדשות.

ב-1 בספטמבר 2015, לאחר שיפוץ יסודי, נפתח המבנה ללימודים למספר גני ילדים[15].

ב-1995 צולם בבניין הסרט "זיכרון דברים" בבימויו של עמוס גיתאי.

המבנה מוזכר בספרה של שרית ישי לוי "האישה מעבר לים".

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בית צעירות מזרחי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ A new Bet Haluzot Mizrahi for Tel Aviv, פלסטיין פוסט, 26 בפברואר 1937
  2. ^ ראו על המגרש הריק: אסתר מרגלית מונצ'יק, תקלה שלא מצאה תיקון, דבר, 20 באפריל 1937
  3. ^ ב. גאטספלד, עשר שנים לעבודת הסתדרות נשים מזרחי באמריקה בארץ ישראל, הצופה, 12 באוקטובר 1943
  4. ^ מקלטים, הצופה, 13 בינואר 1939
  5. ^ טובה סנהדראי, מעללי הפועלת הדתית, הצופה, 2 בדצמבר 1945
  6. ^ נמשכת ההרשמה, דבר, 17 באפריל 1972
  7. ^ הכשירו עצמכם לחינוך והוראה, מעריב, 12 בפברואר 1974
  8. ^ 1046314 תלמידים בפתיחת שנת הלימודים, דבר, 28 באוגוסט 1975
  9. ^ מורי בית צעירות מזרחי בת"א, מעריב, 9 במאי 1979
  10. ^ ת"א (ת"א) 10999/03 אמי"ת רשת מוסדות חינוך בישראל נ' עיריית תל אביב יפו
  11. ^ אילן ליאור, פעילי מחאת האוהלים פולשים למבנה נטוש בת"א, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2011
  12. ^ מיכל ואמנון בר-אור, החזרת רכוש ציבורי לציבור, באתר "העוקץ", 24 באוגוסט 2011
  13. ^ נמרוד בוסו, חודשיים לאחר הפלישה: בצלאל יקים שלוחה בבית צעירות המזרחי, באתר TheMarker‏, 27 באוקטובר 2011
  14. ^ מרכז קהילתי חדש בדב הוז, באתר עיריית תל אביב-יפו
  15. ^ באתר "ספונסר"