דיפש צ'קרברטי

היסטוריון הודי

דיפש צ'קרברטיאנגלית: Dipesh Chakrabarty; נולד ב-1948 בקולקטה) הוא היסטוריון הודי בנגלי, שתרם לתאוריה פוסט-קולוניאלית וללימודי מוכפפות. הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת שיקגו.

דיפש צ'קרברטי
Dipesh Chakrabarty, 2012 (cropped).jpg
לידה 15 בדצמבר 1948 (בן 72)
קולקטה, הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקצוע מחבר, סוציולוג, פרופסור, היסטוריון, חוקר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

בוגר לימודי פיזיקה לתואר ראשון בפרזידנסי קולג' (אנ') של אוניברסיטת קולקטה (אנ'). קיבל תואר שני במנהל עסקים מהמכון ההודי לניהול קולקטה (אנ'). מאוחר יותר עבר לאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה בקנברה, וסיים שם דוקטורט בהיסטוריה.[1]

מלמד באוניברסיטת שיקגו מאז 1995, ומשמש פרופסור להיסטוריה ולשפות ותרבויות דרום-אסייתיות. הוא היה חבר סגל אורח במרכז ללימודים במדעי החברה בקולקטה (אנ'). צ'קרברטי משמש גם עורך ומחבר אמרים בכתב העת האקדמי של אוניברסיטת דיוק Public Culture.

היה חבר בקבוצת החוקרים שעיצבה את תחום המחקר ההיסטורי לימודי מוכפפות. תרם תרומות חשובות לנקודות הממשק שבין היסטוריה ותאוריה פוסט-קולוניאלית (Provincializing Europe; "פרובינציאליזציה לאירופה")[2]. עבודתו בתחום זה ממשיכה את עבודתו ההיסטורית הקודמת בנושא היסטוריה של מעמד הפועלים בבנגל (Rethinking Working-Class History; "מחשבה מחודשת על ההיסטוריה של מעמד הפועלים"). "פרובינציאליזציה לאירופה" ביקר את ההתרכזות של הכתיבה ההיסטורית בהיסטוריה של אירופה. הספר תרם לדיון בדבר האופן שבו השיח הפוסט-קולוניאלי עוסק בכתיבת ההיסטוריה (קדמו לו, למשל, "המיתולוגיות הלבנות" של רוברט יאנג), תוך ביקורת על ההיסטוריציזם. צ'קרברטי טוען, תוך הדגמת ההשפעה של האירופוצנטריות על ההיסטוריוגרפיה ההודית, כי במסגרת התפיסה ההיסטוריציסטית המערבית של ההיסטוריה, התרבות האירופית נתפסת כאמת המידה לדרגת ההתפתחות של כל תרבויות העולם, ורעיונות מערביים פרטיקולריים הופכים אוניברסליים ומולבשים על תרבויות אחרות. המודרניות האירופית ותפיסות שמקורן בה, כמו נאורות, בורגנות ומדינת הלאום, הופכות לסטנדרט אוניברסלי ומולבשות על ההיסטוריה התרבותית המקומית בידי הוגים לא-אירופים, בלי להתחשב בקיומו של קשר לתרבות האירופית. חוסר-ההתאמה פוגע תמיד בתרבות הלא-אירופית, שכן חוסר היכולת להגיע ל"אידיאל" המערבי יוצר היסטוריה של פגמים וכישלונות. הפתרון אינו יכול להיות שלילה מוחלטת של המודרנה, או "יחסיות תרבותית", והוא מציע להתייחס לאירופה כ"פרובינציה" של עולם הטרוגני ומגוון. הוא קרא לכתיבת היסטוריה אחרת, שאינה מנקודת מבט אירופאית, ובכך להאיר את המקומיות, ואת הנסיבות וההקשרים הפרטיקולריים. בהקשר זה, הוא תומך בפירוק בלתי-פוסק של אוצר המילים ההיסטורי כדי לאפשר כתיבת היסטוריה הטרוגנית מן היסוד.

צ'קרברטי הרצה במקומות רבים בתור מרצה אורח. היה עמית אורח במכון למדעי הרוח באוניברסיטת פרינסטון (2002); פרופסור אורח להיסטוריה במרכז ללימודי מדעי החברה של אוניברסיטת קולקטה (2003); מרצה אורח במרכז למדעי הרוח של אוניברסיטת המדינה של ניו יורק בסטוני ברוק (2004); עמית אורח במכון מקס פלאנק להיסטוריה של אוניברסיטת גטינגן שבגרמניה (2005); חבר סגל ההוראה בסמינר בתאוריה ביקורתית ניסיונית באוניברסיטת קליפורניה באירוויין (2005); פרופסור אורח למחקר באוניברסיטה הטכנולוגית של סידני (2005 ו-2009); מרצה אורח במרכז ללימודים היסטוריים של אוניברסיטת ג'ווהרלל נהרו, דלהי (2005); מרצה אורח (scholar-in-residence) במכון פראט בניו יורק (2005).

ב-2006 היה פרופסור אורח באוניברסיטה האירופית למדעי הרוח, בווילנה שבליטא; בהמשך היה פרופסור אורח באוניברסיטת איווה (2007); חוקר אורח במכון למחקר מתקדם של אוניברסיטת מינסוטה (2007); עמית במכון למחקר מתקדם בברלין (2008–2009): פרופסור במדעי הרוח באוניברסיטת וושינגטון בעיר סיאטל (2009); פרופסור אורח באוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה (2009); המכון למדעים אנושיים (IWM) בווינה בירת אוסטריה (2010); מרצה באוניברסיטת ויקטוריה שבקנדה (2012); וחוקר אורח באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין (2013).

בשנת 2014 נשא צ'קרברטי את הרצאות IWM במדעי האדם בווינה; היה מרצה אורח מטעם נשיא האוניברסיטה, באוניברסיטת קווינס שבקנדה; מרצה אורח במכון למדעי הרוח באוניברסיטת סטוני ברוק שבניו יורק; באוניברסיטת ברצלונה הספרדית; עמית אורח במרכז לחקר מדעי הרוח של המכללה לאמנויות ומדעי החברה באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה.[3] בעבר צ'אקראברטי היה, בהזמנתו, פרופסור חבר אורח בחוג להיסטוריה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

בשנת 2017 הואשם באופן פומבי בהטרדה מינית[4]. לאחר שפרסמה סי. כריסטין פייר (אנ'), סטודנטית לשעבר באוניברסיטת שיקגו, דיווח על האירוע[5], היא יצרה קשר עם המשרד לאכיפת Title IX (אנ') של האוניברסיטה, וצירפה עדויות של אישים שהעידו על עצמם כקורבנות של צ'קרברטי. האוניברסיטה "הגיעה למסקנה כי ההערה לא הייתה מהווה הטרדה מינית על פי מדיניות האוניברסיטה שהייתה בתוקף באותה תקופה"[6].

צ'קרברטי נשואי לרוצ'ונה מג'ומדר (Rochona Majumdar), מרצה באוניברסיטת שיקגו.

פרסים ואותות כבודעריכה

פרסומיםעריכה

ספריםעריכה

  • "Rethinking Working Class History" (1989)
  • "Provincializing Europe: Postcolonial Thought and Historical Difference" (2000)
  • "Habitations of Modernity: Essays in the Wake of Subaltern Studies" (2002)
  • "The Calling of History: Sir Jadunath Sarkar and His Empire of Truth" (2015)
  • "The Crises of Civilization: Exploring on Global and Planetary Histories" (2018)
  • "(With Ranajit Dasgupta) Some Aspects of Labor History of Bengal in the Nineteenth Century: Two Views" (2019)

עריכהעריכה

  • Cosmopolitanism (2002), editor with Carol Breckenridge, Sheldon Pollock, and Homi K. Bhabha
  • From the Colonial to the Postcolonial: India and Pakistan in Transition (2007), editor with Rochona Majumdar and Andrew Sartori
  • Historical Teleologies in the Modern World (2015), editor with Henning Trüper and Sanjay Subrahmanyam

מאמרים נבחריםעריכה

  • "Postcoloniality and the Artifice of History: Who Speaks for 'Indian' Pasts?" Representations 37 (Winter 1992): 1-26.
  • "The Death of History? Historical Consciousness and the Culture of Late Capitalism." Public Culture 4.2 (Spring 1992): 47-65.
  • "Universalism and Belonging in the Logic of Capital." Public Culture 12.3 (Fall 2000): 653-678.
  • "Where Is the Now?" Critical Inquiry 30 (Winter 2004): 458-462.
  • "The Climate of History: Four Theses." Critical Inquiry 35.2 (Winter 2009): 197–222.
  • "Postcolonial Studies and the Challenge of Climate Change." New Literary History 43.1 (Winter 2012): 1-18.
  • "Climate and Capital: On Conjoined Histories." Critical Inquiry 41.1 (Autumn 2014): 1–23.
  • "Humanities in the Anthropocene: The Crisis of an Enduring Kantian Fable." New Literary History 47.2-3 (Spring and Summer 2016): 377-397.

ספרים בבנגליתעריכה

  • Itihaser Jonojibon O Onyano Probondho (2011) Ananda Publishers[10][11]
  • Monorother Thikana (2018) Anushtup[12][13][14]
  • Bondhur Chithi Bondhuke (Jointly with Raghab Bandopadhyay) (2019) Anushtup

לקריאה נוספתעריכה

  • Dimova-Cookson, Maria (2012), "Subaltern studies, post-colonial Marxism, and 'finding your place to begin from': an interview with Dipesh Chakrabarty.", in Browning, Dialogues with contemporary political theorists, Houndsmill, Basingstoke, Hampshire New York: Palgrave Macmillan, עמ' 58–73, ISBN 9780230303058 

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דיפש צ'קרברטי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 Dipesh Chakrabarty Named 2014 Toynbee Prize Recipient (אורכב 27.01.2020 בארכיון Wayback Machine), Toynbee Prize Foundation, 9 July 2014
  2. ^ Dipesh Chakrabarty, Provincializing Europe: Postcolonial Thought and Historical Difference, Princeton University Press, 2007. (באנגלית)
  3. ^ HRC 2014 Visiting Fellows, Australian National University
  4. ^ Kumbhat, Urvi (20 בנובמבר 2017). "UChicago and the Asymmetry of Power". The Chicago Maroon. (הקישור אינו פעיל)
  5. ^ Fair, C. Christine (25 באוקטובר 2017). "#HimToo: A Reckoning". BuzzFeed. 
  6. ^ Fair, C. Christine (23 בפברואר 2018). "The University Chicago is Okay with Dipesh Chakrabarty Propositioning One of Graduate Students?". TENACIOUS HELLPUSSY. בדיקה אחרונה ב-21 בינואר 2020. 
  7. ^ "Dipesh Chakrabarty | History | The University of Chicago". history.uchicago.edu. בדיקה אחרונה ב-21 בינואר 2020. 
  8. ^ "Dipesh Chakrabarty". Australian Academy of the Humanities (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-21 בינואר 2020. 
  9. ^ Dipesh Chakrabarthy, Heyman Centre
  10. ^ "আনন্দবাজার পত্রিকা - পুস্তক পরিচয". archives.anandabazar.com. בדיקה אחרונה ב-6 ביוני 2019. 
  11. ^ "ইতিহাসের জনজীবন ও অন্যান্য প্রবন্ধ". www.goodreads.com. בדיקה אחרונה ב-6 ביוני 2019. 
  12. ^ Chakrabarty, Dipesh. Manorathera ṭhikānā. Kalakātā. ISBN 9789382425823. OCLC 1035635633. 
  13. ^ "জনজীবনের বিশ্লেষণী দর্পণ". anandabazar.com (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-6 ביוני 2019. 
  14. ^ ঘোষ, সেমন্তী. "তর্কের জায়গাও রইল খোলা". anandabazar.com (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-6 ביוני 2019.