דירוג אוניברסיטאות בעולם של Times Higher Education
דירוג אוניברסיטאות בעולם של Times Higher Education הוא דירוג של האוניברסיטאות הטובות בעולם המתפרסם על ידי Times Higher Education (THE בראשי תיבות), שבועון בריטי העוסק בהשכלה גבוהה. זהו פרסום החדשות הבריטי המוביל בתחום ההשכלה הגבוהה. השבועון פרסם את דירוג האוניברסיטאות הטובות בעולם מאז שנת 2004 ועד לשנת 2009 בשיתוף עם חברת QS. החל משנת 2010 מפרסם השבועון דירוג נפרד, בשיטה שונה, שמאגר המידע באשר לציטוטי מאמרים ששימש עבורה הופק בשיתוף פעולה עם חברת המידע תומסון רויטרס. משנת 2014 מתבסס הדירוג על מאגר המידע של חברת אלסוויר. חברת QS מפרסמת בנפרד את דירוג QS של אוניברסיטאות בעולם. בנוסף לדירוגים אלה ידוע אף "דירוג שאנגחאי".
דירוג ה-THE לאוניברסיטאות בעולם
עריכהבחודש ספטמבר 2010 פרסם השבועון לראשונה את דירוג האוניברסיטאות בעולם, בשיטת הדירוג החדשה שאימץ. בטבלה 100 האוניברסיטאות בראש הדירוג, בחמש השנים האחרונות.
שיטת הדירוג
עריכהשיטת הדירוג בשנת 2022–2023, על מרכיביה, מפורטת בטבלה:[6]
המרכיב הכללי | המרכיב הפרטני | משקל באחוזים |
---|---|---|
הכנסות מתעשייה - חדשנות |
|
|
מגוון בינלאומי (סגל, תלמידים, מחקר) |
|
|
הוראה - סביבת הלמידה |
|
|
מחקר - היקפו, הכנסות ומוניטין |
|
|
ציטוטים בספרות - השפעת המחקר |
|
|
הציון של כל אוניברסיטה מורכב מנתונים בחמישה תחומים: הוראה, מחקר, אזכורים, הכנסות מתעשייה, הרכב בינלאומי.
- הוראה - משקל מרכיב זה הוא 30% מן הציון הכולל. מחציתו של מרכיב זה (15% מן הציון הכולל) הוא תוצאות סקר תדמית ההוראה במוסד. 6% מן הציון הכולל ניתן ליחס שבין מספר תוארי הדוקטור המוענקים במוסד לבין מספר אנשי הסגל. 4.5% מן הציון הכולל ניתן ליחס שבין מספר התלמידים לתואר ראשון לבין מספר אנשי הסגל. 2.25% מן הציון הכולל הוא היחס שבין הכנסות המוסד לבין מספר אנשי הסגל האקדמי, ו-2.25% נוספים ניתנים ליחס שבין מספר תוארי הדוקטור המוענקים במוסד לבין מספר מקבלי תואר ראשון.
- מחקר - משקל מרכיב זה הוא 30% מן הציון הכולל. 19.5% מן הציון הכולל ניתן לתוצאות סקר תדמית המחקר במוסד. 5.25% מן הציון הכולל ניתן לשיעור הכנסות המוסד למחקר ביחס למספר אנשי הסגל. 4.5% מן הציון הכולל ניתן ליחס שבין מספר הפרסומים בירחונים אקדמיים לבין מספר אנשי הסגל. 2.5% מן הציון הכולל ניתן ליחס שבין ההכנסות ציבוריות למחקר לבין סך ההכנסות הכוללות לצורכי מחקר.
- ציטוטים - משקל מרכיב זה הוא 32.5% מן הציון הכולל. המרכיב מנסה לבחון את השפעתו של המוסד בעולם המדע. מרכיב זה נבנה מן היחס שבין מספר הציטוטים של מאמרים שפרסמו אנשי סגל האוניברסיטה, לבין מספר אנשי הסגל.
- הכנסות מהתעשייה - משקל מרכיב זה הוא 2.5% מן הציון הכולל. מרכיב זה נותן משקל לחדשנות שבמוסד, ומחושב ביחס שבין הכנסות מן התעשייה לבין מספר אנשי הסגל האקדמי במוסד.
- הרכב בינלאומי - משקל מרכיב זה הוא 5% מן הציון הכולל. מרכיב זה מצביע על יכולת המוסד האקדמי למשוך אליו אנשי סגל ותלמידים מחוץ לגבולות המדינה. 3% מן הציון הכולל ניתן ליחס שבין מספר אנשי הסגל הבינלאומי במוסד לבין מספר אנשי הסגל המקומי ו-2% ליחס שבין מספר התלמידים הזרים במוסד לבין תלמידים מקומיים.
חלוקה אזורית
עריכהבדירוג שהתפרסם בשנת 2010, 81 מתוך 200 (40.5%) האוניברסיטאות בדירוג ה-THE הן מצפון אמריקה, 82 מתוך 200 האוניברסיטאות בדירוג הן מאירופה, 27 אוניברסיטאות מאסיה, 8 אוניברסיטאות מאזור אוקיאניה, 2 אוניברסיטאות מאפריקה (אוניברסיטת קייפטאון במקום ה-107 ואוניברסיטת אלכסנדריה במקום ה-147). אין אוניברסיטאות מדרום אמריקה בין 200 האוניברסיטאות בדירוג.
ישראל בדירוג
עריכהאף לא אוניברסיטה אחת מישראל נכנסה ל-100 האוניברסיטאות בראש הדירוג בשנת 2024.[7]
שם המוסד | 2024 |
---|---|
האוניברסיטה העברית בירושלים | 301–350 |
אוניברסיטת תל אביב | 201–250 |
הטכניון | 351–400 |
אוניברסיטת בר-אילן | 501–600 |
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | 501–600 |
אוניברסיטת חיפה | 601–800 |
אוניברסיטת אריאל בשומרון | 1201–1500 |
אוניברסיטת רייכמן | 801–1000 |
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של דירוג אוניברסיטאות בעולם של Times Higher Education (באנגלית)
- דירוג TH לאוניברסיטאות הטובות בעולם לשנת 2010
- דירוג TH לאוניברסיטאות הטובות בעולם לשנת 2011
- דירוג TH לאוניברסיטאות הטובות בעולם לשנת 2012