אוניברסיטת קופנהגן
אוניברסיטת קופנהגן (בדנית: Københavns Universitet) היא האוניברסיטה ומכון המחקר הוותיק ביותר בדנמרק שנוסדה בשנת 1479 בשם "Studium Generale". אוניברסיטה זו היא המוסד להשכלה גבוהה השני הכי ותיק בסקנדינביה, אחרי אוניברסיטת אופסלה (שנוסדה ב-1477). נכון לשנת 2019, באוניברסיטה למדו סה"כ 37,500 סטודנטים, מתוכם מעל 16 אלף סטודנטים לתארים מתקדמים, וכשלושת אלפים סטודנטים ללימודי דוקטורט, והיא מעסיקה מעל 9,000 עובדים. האוניברסיטה כוללת ארבעה קמפוסים שנמצאים בתוך העיר קופנהגן ומסביבה, כאשר המטה ממוקם במרכז העיר. רוב הקורסים נלמדים בשפה הדנית, עם זאת, ניתן ללמוד קורסים רבים בשפות אחרות, ובכללן אנגלית וגרמנית. באוניברסיטה לומדים כמה אלפי סטודנטים זרים, כמחציתם מהמדינות הנורדיות. האוניברסיטה פועלת בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות אחרות בעולם והחל מ-2006 היא חברה בברית הבינלאומית של אוניברסיטאות מחקר (IARU) שהיא רשת של 11 אוניברסיטאות בינלאומיות מובילות ועתירות מחקר. 8 מבוגרי האוניברסיטה הם חתני פרס נובל ואחד חתן פרס טיורינג.
הבניין הראשי של האוניברסיטה | |
אוניברסיטת מחקר ציבורית | |
---|---|
תקופת הפעילות | 1479–הווה (כ־545 שנים) |
מיקום | |
מדינה | דנמרק |
קואורדינטות | 55°40′47″N 12°34′21″E / 55.679722222222°N 12.5725°E |
www | |
ארגון וניהול
עריכההאוניברסיטה מנוהלת על ידי מועצת מנהלים בעלת 11 חברים, מהם 6 חברים שמתמנים מחוץ לאוניברסיטה ומהווים רוב במועצה. 2 חבריה מתמנים על ידי הצוות המדעי, חבר 1 מתמנה על ידי צוות המנהלי, ו-2 חבריה מתמנים על ידי סטודנטים באוניברסיטה. הרקטור, סגנו (פרורקטור) והמנהל של האוניברסיטה מתמנים על ידי מועצת המנהלים של האוניברסיטה. הרקטור ממנה דירקטורים של החלקים השונים של המינהלה הראשית, ודקאנים של הפקולטות השונות. הדקאנים ממנים את ראשי 50 המחלקות. לאוניברסיטה אין סנאט, והסגל האקדמי אינו מעורב במינויו של רקטור, דקאנים, או ראשי מחלקות. לאוניברסיטה אין הנהלת פקולטות, אף על פי שנבחרות מועצות אקדמיות ברמת הסגל שמייעצות לדקאנים.
היסטוריה
עריכהאוניברסיטת קופנהגן נוסדה בשנת 1479 והיא האוניברסיטה העתיקה ביותר בדנמרק. במשך תקופה ארוכה היא הייתה האוניברסיטה היחידה בדנמרק, בין הסגירה של Generale Studium בשנת 1536 ועד להקמתה של אוניברסיטת ארהוס בשנת 1920. האוניברסיטה הפכה למרכז של לימוד תאולוגיה קתולית, וגם היו לה פקולטות ללימודי משפטים, רפואה, ופילוסופיה.
האוניברסיטה נסגרה על ידי הכנסייה בשנת 1531 כדי לעצור את ההתפשטות של הנצרות הפרוטסטנטית. האוניברסיטה נפתחה מחדש בשנת 1537 על ידי המלך כריסטיאן השלישי, מלך דנמרק, לאחר הרפורמציה הלותרנית, והמעבר לסמינר לכמרים אוונגליי-לותרני. בין השנים 1675–1788, הציגה לראשונה האוניברסיטה את הרעיון של מבחנים לקבלת תואר. בשנת 1675 נוסף מבחן בתאולוגיה, ולאחריו נחקק חוק בשנת 1736. עד שנת 1788, כל הפקולטות דרשו עמידה במבחנים כתנאי לקבלת תואר.
בשנת 1801 נפגעו מבנים באוניברסיטה מהפצצות של הצי המלכותי הבריטי תחת פיקודו של הוריישו נלסון במהלך קרב קופנהגן. בשנת 1836 נחנך הבניין החדש של האוניברסיטה במהלך תנופת בנייה נרחבת שנמשכה עד סוף המאה ה-19. בתקופה זו הוקמו ספריית האוניברסיטה, המוזיאון הזואולוגי, המוזיאון הגאולוגי, הגן הבוטני עם החממות, והמכללה הטכנית.
בשנים 1842–1850, הוקמו מחדש הפקולטות באוניברסיטה. ב-1942 אוחדו הפקולטה לרפואה והאקדמיה למנתחים ויצרו את הפקולטה למדעי רפואה. בשנת 1848 אורגנה מחדש הפקולטה למשפטים, שהפכה לפקולטה למשפטים ומדע המדינה. בשנת 1850 הופרדה הפקולטה למתמטיקה והמדעים מהפקולטה לפילוסופיה.
בשנת 1877 התקבלה לאוניברסיטה הסטודנטית הראשונה. בשנים 1960–1980 עברה האוניברסיטה גידול מואץ. מספר הסטודנטים צמח מכ-6,000 לכ-26,000, וכן גדל באופן משמעותי מספר העובדים באוניברסיטה, ונבנו בניינים חשובים בפרק זמן זה.
פקולטות וקמפוסים
עריכהלאוניברסיטה יש 6 פקולטות: מדעי הרפואה, מדעי הרוח, משפטים, מדעי הטבע, מדעי החברה ותאולוגיה.
הקמפוסים של האוניברסיטה ממוקמים בארבעה מתחמים:
- הקמפוס הצפוני - שבו נמצאות הפקולטה למדעי הרפואה, והפקולטה למדעי הטבע.
- הקמפוס העירוני - שבו נמצאות הפקולטה למדעי הרפואה, הפקולטה למשפטים, הפקולטה למדעי חברה הפקולטה לתאולוגיה והמנהל מרכזי
- הקמפוס הדרומי - ובו הפקולטה למדעי הרוח.
- קמפוס פרדריקסברג - ובו הפקולטה למדעי הטבע והפקולטה למדעי הרפואה.
האוניברסיטה מתפעלת חמישה מעונות סטודנטים, שאליהם מתקבלים רק סטודנטים שסיימו לפחות שתי שנות לימוד. במעונות מושכרים רק חדרים ליחידים.
האוניברסיטה אמצה אסטרטגיה למשוך סטודנטים בעלי כישורים מרחבי העולם, ולשם כך יצרה תוכנית לימודים מיוחדת לסטודנטים אלה, והתקשרה בהסכמים לחילופי סטודנטים.
מעמדה באקדמיה הבין-לאומית
עריכההדירוג האקדמי של האוניברסיטאות בעולם לשנת 2020, המתפרסם בידי אוניברסיטת ג'יאו טונג שאנגחאי, דירג את אוניברסיטת קופנהגן כאוניברסיטה הטובה ביותר בדנמרק ובסקנדינביה ובמקום ה-33 מתוך 1,000 האוניברסיטאות המובילות בעולם.[1] לפי דירוג CWTS Leiden, האוניברסיטה מדורגת במקום ה-6 באירופה לשנת 2020.[2] בדירוג האוניברסיטאות בעולם של Times Higher Education לשנת 2021 מדורגת האוניברסיטה במקום ה-84 ובשנת 2019 דורגה במקום ה-71–80 בדירוג המוניטין בעולם[3] ובדירוג QS של אוניברסיטאות בעולם ל-2021 מדורגת אוניברסיטת קופנהגן במקום ה-76.[4][5]
חוקרים ובוגרים נודעים
עריכהבין בוגרי האוניברסיטה נמנים אישים רבים שהתפרסמו בתחום עיסוקם או מחקרם. דוגמאות אחדות (לפי סדר כרונולוגי):
- תומאס פינקה (1561–1656) מתמטיקאי ופיזיקאי דני, כתב את הספר Geometria rotundi
- טיכו ברהה (1546–1601) אסטרונום דני נודע שאחראי לתיעוד המדעי הראשון של סופרנובות, היה מנטור של יוהאנס קפלר.
- ניקולאוס סטנו (1638–1696), חוקר חלוץ בתחומי האנטומיה והגאולוגיה.
- אולה רמר (1644–1710), אסטרונום, ערך את המדידה הכמותית הראשונה של מהירות האור.
- לודוויג הולברג (1684–1754), סופר ומחזאי.
- האנס אגדה (1686–1758), מיסיונר, שייסד בשנת 1721 את נוק בירת גרינלנד.
- הנס כריסטיאן ארסטד (1777–1851), פיזיקאי וכימאי, מגלה תופעת האלקטרומגנטיות.
- ניקולאי גרונטוויג (1783–1872), מורה, סופר, משורר, פילוסוף, היסטוריון וכומר.
- סרן קירקגור (1813–1855), תאולוג ופילוסוף, הנחשב ל"אבי האקזיסטנציאליזם".
- הנס כריסטיאן גראם (1853–1938), בקטריולוג וממציא צביעת גראם.
- נילס ריברג פינסן (1860–1904), רופא וחוקר, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
- ליז רובין יעקבסן (1862–1961), פילולוגית ובלשנית, האישה הראשונה בעלת תואר דוקטור בבלשנות נורדית.
- נילס בוהר (1885–1962), פיזיקאי דני חתן פרס נובל לפיזיקה, מהמשפיעים ביותר במאה ה-20.
- אינגה להמן (1888–1993), סייסמולוגית וגאופיזיקאית.
- ג'ולי וינטר הנסן (1890–1960), אסטרונומית דנית, האישה הראשונה שקיבלה תפקיד באוניברסיטת קופנהגן.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של אוניברסיטת קופנהגן (בדנית)
- אוניברסיטת קופנהגן, ברשת החברתית פייסבוק
- אוניברסיטת קופנהגן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אוניברסיטת קופנהגן, ברשת החברתית אינסטגרם
- אוניברסיטת קופנהגן, סרטונים בערוץ היוטיוב
הערות שוליים
עריכה- ^ Academic Ranking of World Universities 2020
- ^ CWTS Leiden Ranking 2020
- ^ Times Higher Education 2021
- ^ QS World University Rankings 2021
- ^ UCPH, About, facts and figures, Rankings