דיר א-דרב
דיר א דרב הוא אתר ארכאולוגי בשומרון, בו נמצאת מערת קבורה יהודית מונומנטלית ומעוטרת המתוארכת למאה הראשונה לספירה.[1][2] הקבר ממוקם בפאתי הכפר הערבי קראוות בני חאסן, כשפירוש השם הערבי הוא – "מנזר הדרך".[3]
 | |
| חזית מערת הקבורה היהודית | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
תקופה ההלניסטית התקופה החשמונאית התקופה הרומית |
| אתר ארכאולוגי | |
| מצב | קבר מונומנטלי |
| גישה לציבור | כן |
| מיקום | |
| מיקום | שומרון |
| קואורדינטות | 32°12′44″N 35°10′59″E / 32.212222222222°N 35.183055555556°E |
|
(למפת צפון השומרון רגילה)   דיר א-דרב | |
  | |
היסטורית המחקר
עריכה"אחד המונומנטים המרשימים בארץ ישראל, המזכיר את הקברים המפוארים ליד ירושלים". כך תואר הקבר בדיר א-דרב כאשר נסקר לראשונה ע"י הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל בשנת 1873.[4] מאז נערכו במקום מספר סקרים וחפירות הצלה: ייבין – 1972, דר – שנות השבעים המאוחרות, רביב - 2013.[5][6][7]
תיאור הקבר
עריכההקבר הינו בעל חזית מפוארת ובעבר היו בו שני עמודים מעוטרים, כאשר כיום יש רק אחד ששרד. למעלה יש כרכוב דורי באורך של 15 מטר ושני פילסטרים, כשהעיטור המגולף כלל 15 טריגליפים ו-14 רוזטות כשכל אחת הייתה בעיצוב שונה. בכניסה ישנה אכסדרה ברוחב של 5.5 מטר ובגובה 3 מטרים. הקבר הינו בעל שלושה חדרים החצובים בסלע, בחלקם כוכי קבורה וחלקם עם מקמרים.[2][3]
הקבר המרכזי
עריכה
הקבר המרכזי בדיר א-דרב משלב מוטיבים רבים המזוהים ממערות הקבורה היהודיות והמפוארות בירושלים. למעשה מערת הקבורה הזו היא הדומה ביותר למערת הקבורה היהודית באום אל עמד, בזכות סיתות השוליים של הנדבכים הנראים לעין בכניסה למערה. חדר הקבורה המרכזי כולל בור עמידה חצוב ושלושה כוכי קבורה שנחצבו מול הכניסה למערה. שני חדרי קבורה נוספים נחצבו מימין ומשמאל ובשניהם מקמרים. בימני שבהם ישנו בור עמידה, אך נראה שחציבת החדר לא הושלמה. בחדר הקבורה השמאלי יש בור עמידה המעוטר בפילסטרים ובכל דופן של החדר, נחצב מקמר. באזור סביב הקבר המרכזי ישנן מערות קבורה נוספות.[1]
ניתוח מחקרי
עריכההממצאים השונים שנתגלו בקבר המפואר ובסביבתו הובילו את שמעון דר למסקנה שבמקום היה יישוב יהודי עד לזמן המרד הגדול ומרד בר כוכבא, שלאחר החורבן של היישוב, הוא אוכלס על ידי שומרונים. כל החוקרים שסקרו וחקרו את הקבר המונומנטלי הגיעו למסקנה שהוא מזכיר את הקברים המפוארים של ירושלים ומערכות קבורה דומות בשומרון. אביגד כבר ציין את דמיונו שדל הקבר למערת הקבורה באום אל עמד ומגן, מציין את דמיונו למערכות הקבורה היהודיות שבחורבת כורקוש ומקטע עבוד ומייחס זאת לעובדה שחלק מאומני האבן מירושלים, עזבו את העיר ועברו לגור בשומרון לאחר חורבן בית שני. לדעת פלג ברקת, הקברים נחצבו עבור יהודים בני המעמד הגבוה באזור וההשראה שלהם הייתה מערכות הקבורה בירושלים.[1][2][6]
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 רביב, דביר, פלג-ברקת, אורית, שלושה פריטים ארכיטקטוניים מן התקופה הרומית הקדומה מאזור הכפר קרוות בני חסן, In the Highland's Depth, 2019, עמ' 43–58 doi: 10.26351/ihd/9/3
- ^ 1 2 3 יצחק מגן, קברים מעוטרים בסגנון ירושלמי בשומרון ובהר חברון, קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא לה, 2002, עמ' 28–37
- ^ 1 2 Claude R. Conder, THE SURVEY OF PALESTINE, Palestine Exploration Quarterly 6, 1874-04, עמ' 35–64 doi: 10.1179/peq.1874.008
- ^ Claude R. Conder, THE SURVEY OF PALESTINE, Palestine Exploration Quarterly 6, 1874-04, עמ' 35–64 doi: 10.1179/peq.1874.008
- ^ דר, שמעון, שני דורות למחקר של בתי חווה קדומים בשומרון, In the Highland's Depth, 2018, עמ' 169–182 doi: 10.26351/ithd/8/9
- ^ 1 2 שמעון דר, התפרוסת היישובית של מערב השומרון : בימי הבית השני, המשנה והתלמוד והתקופה הביזנטית, 1981
- ^ Dvir Raviv, Raviv D., 2013, "Magnificent Tombs from the Second Temple Period in Western Samaria - New Insights", In the Highland's Depth - Ephraim Range and Binyamin Research Studies, Vol. 3, Ariel-Talmon ,pp. 109-142. (Hebrew)