דליה שימקו

דליה שימקו (נולדה ב-3 במאי 1962) היא שחקנית, במאית תיאטרון ומחזאית ישראלית.

דליה שימקו

דליה שימקו, ספטמבר 2001
לידה	3 במאי 1962 (בת 62) נובה זמקי, צ'כוסלובקיה
מדינה	ישראל
מקום לימודים	תלמה ילין
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

שימקו נולדה בעיירה נובה זמקי בצ'כוסלובקיה (בימינו בשטח סלובקיה) בשם סוזנה שימקובה. אביה, דזידר ניצול שואה, עזב את אמה רות כשהייתה בהריון ושימקו פגשה אותו רק בגיל 18.

בגיל שש עלתה לישראל עם אמה וסבתה וקיבלה את השם העברי "דליה". גדלה בגבעתיים ולמדה בבית הספר תלמה ילין את קריירת המשחק שלה החלה בשנת 1980, עוד לפני שירותה הצבאי, כשהשתתפה בסרטו של זאב רווח "פצעי בגרות 80". לאחר השחרור מתיאטרון צה"ל ליהק אותה יצחק צפל ישורון לתפקיד ראשי בסרטו "נועה בת 17" שם גילמה את נועה, נערה העומדת על זכותה לחיים עצמאיים. הסרט זכה להצלחה רבה והזניק את קריירת המשחק של שימקו. ב-2003 שיחקה בסרט ההמשך "לא בת 17". בשנת 1982 סיימה לימודי תיאטרון בבית הספר תלמה ילין ושיחקה בסרט "צלילה חוזרת". בשנת 1984 הופיעה בתפקיד ראשי בסרט "מגש הכסף" בבימויו של יהודה ג'אד נאמן ונסעה ללונדון ללמוד משחק בבית הספר "Webber Douglas Academy".

בשנת 1985 חזרה לישראל והשתתפה בהצגות "נפש יהודי" "גטו" ו"חיי מולייר" בתיאטרון חיפה. שיחקה בפינה לנוער "על הברזלים" בתוכנית "זהו זה!" ובסרט הישראלי "אחד משלנו" בבימוי אורי ברבש (1989). על תפקיד זה זכתה בפרס שחקנית השנה. באמצע שנות התשעים השתתפה בסדרה הישראלית "בת ים ניו יורק" בתפקיד זיוה זלאייט. ב-1994 השתתפה בסרטו של חיים בוזגלו, "צלקת". בשנת 1999 השתתפה במונודרמה הטלוויזיונית "חתונת השנה" מאת עירית לינור. בשנת 2000 השתתפה בסדרת הדרמה "המכון" בבימויו של אורי ברבש.

שימקו ביימה את ההצגות "הנחש", "שירה לוין מתה והיא חיה בתל אביב" ו"קשר דם". ההצגה "קשר דם" הפכה לנקודת מפנה בקריירה של דליה שהחלה להתפתח כבמאית תיאטרון. היא עיבדה למחזה (בשיתוף עופר עין גל) וביימה עם להקתה את הרומן של דוד פוגל "חיי נישואים". בשנת 2007 הקימה את "אנסמבל אספמיה". במסגרת האנסמבל כתבה וביימה את ההצגה "מבוך המראות" (2008). ביימה את ההצגה "אחוזת וייס" (2010) מאת נוריאל טוביאס. עיבדה (עם אילן שיינפלד) וביימה את ההצגה "מעשה בטבעת - סיפורה של אסתר" (2011), "חולת אהבה" (2012), "הנחש" (2013) "עננים" (2014) "חלום ליל קיץ" מאת שייקספיר (2015) ו"שייקספיר מתהפך בקברו" (2016), שיחקה וביימה את הצגת היחיד "הגברת הראשונה של הרייך השלישי" מאת נוריאל טוביאס, שם שיחקה את מגדה גבלס, וכן שיחקה וביימה את "יונה וולך - המופע", מופע תיאטרלי המבוסס על שירתה של המשוררת יונה וולך.

בשנת 2004 תרמה את קולה לפרק הסיום של התוכנית מ.ק 22 בתפקיד עצמה. באותה שנה שיחקה בסרט "דמיונות" לצד אסנת חכים. ב-2005 שיחקה בעונה הראשונה של סדרת הטלוויזיה לנוער "השמיניה" בתפקיד ליאורה שקד, אימה של מיקה (שירה וילנסקי) ב-2007 ביימה את ההצגות "סדקים בבטון" ואת "פאטי דה פוזיה" בתיאטרון הבימה ובשנת 2010 שיחקה בסדרה "15 דקות" בתפקיד עמנואלה 'אמא' אנילביץ'. בשנת 2015 התארחה בסדרה "משפחה טובה" בערוץ 1, ושיחקה בסרטו של עמוס גיתאי "רבין - היום האחרון".

בנובמבר 2017 נבחרה ליושבת ראש איגוד במאי התיאטרון בישראל (בת"י).

בנובמבר 2021 נבחרה להיות המנהלת האומנותית של פסטיבל עכו הבינלאומי.

חיים אישיים

שימקו גרושה ואם לבן. מתגוררת בתל אביב.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דליה שימקו בוויקישיתוף

• דליה שימקו, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• דליה שימקו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• דליה שימקו, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• דליה שימקו, דף שער בספרייה הלאומית
• דליה שימקו, בארכיון הבימה
• דליה שימקו, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• ספיר פרץ, ‏אני, המנצחת הגדולה, באתר גלובס, 26 ביולי 2004
• מרב יודילוביץ', חלומות באספמיה, באתר ynet, 3 בדצמבר 2007
• יעל קציר, רינה ירושלמי 2, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2007
• יובל אברמוביץ', נתנו בראש: דליה שימקו מציעה לעצמה תפקידים, באתר nrg‏, 19 בספטמבר 2009
• אביבה לורי, הטרדות מיניות, יחסים עם במאים. דליה שימקו חושפת את מה שמתחולל מאחורי הקלעים של התיאטרון והקולנוע, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2009
• צביה בלום, קפצו כיתה: ריאיון עם דליה שימקו וענת עצמון, באתר nrg‏, 16 בדצמבר 2010
• הילה אהרון בריק, ריאיון: 5 המלצות של דליה שימקו, באתר הבמה, 21 בדצמבר 2010
• אייל מלובן, עכבר העיר אונליין, "התיאטרון הרפרטוארי לא פתוח לאנשים חדשים", באתר הארץ, 10 בנובמבר 2011
• מרב יודילוביץ', דליה שימקו: "פספסו אותי כשחקנית", באתר ynet, 2 בדצמבר 2012
• ליאת רון, ‏דליה שימקו: "למה אנחנו לא מקבלים קצבה כמו תלמידי ישיבה", באתר גלובס, 18 במרץ 2013
• איילת קליין כהן, תיאטרון עני: דליה שימקו מסתדרת עם מה שיש, באתר nrg‏, 15 בדצמבר 2015
• מאיה נחום שחל, "אשבות רעב אם צריך. זה החיים שלי", באתר כלכליסט, 10 באפריל 2016
• בן בירון, ‏"כשמעניקים פרס לאיבגי מעבירים מסר שאפשר להקל ראש בהטרדות", באתר ‏מאקו‏, 16 בנובמבר 2016
• רותי קדוש, ‏דליה שימקו, תוקפת את מירי רגב: "לא מרעיבים ילד אחד כדי להאכיל ילד אחר", באתר מעריב אונליין, 10 באוגוסט 2017
• מיה אשרי, "היום ישראל הרבה יותר שמרנית מלפני 20 שנה", באתר ynet, 17 בפברואר 2019
• רותי זוארץ, ‏דליה שימקו: "אני מקווה שיותר לא אעשה סצנות קנאה לבני זוג", באתר onlife,‏ 1 ביולי 2019
• רותי קדוש, שימקו: "תיאטראות הפרינג' בחובות", באתר ישראל היום, ‏26 באוגוסט 2019
• נופר וחש, "אנשים מפחדים לדבר, יש פה השתלטות שמזכירה ארגוני פשע", באתר timeout, ‏13 באוקטובר 2020
• בלי חדשות, עם נטפליקס ופודקאסט על התנ"ך: המלצות לסגר של דליה שימקו, באתר ynet, 14 באוקטובר 2020
• יואב בירנברג, "דניאל אמר לי שהוא שומע קולות. הוא נכנס למסע של הרס עצמי וסמים", באתר "ידיעות אחרונות", 7 במאי 2021
• מאיה כהן, "שליחות לתרבות בישראל": דליה שימקו מונתה למנהלת פסטיבל עכו הבינלאומי, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2021
• דודי פטימר, ‏"מי שחולם - נשאר צעיר": השחקנית דליה שימקו בריאיון מיוחד לרגל יום הולדתה ה-60, באתר מעריב אונליין, 30 באפריל 2022