פתיחת התפריט הראשי

דלקת מכסה הגרון

דלקת מכסה הגרון (באנגלית: Epiglottitis) היא מחלה דלקתית של מכסה הגרון - רקמת סחוס דקה, הנמצאת מאחורי שורש הלשון ומונעת כניסה של מזון לקנה הנשימה ולריאות בזמן הבליעה.[1]

דלקת מכסה הגרון
דלקת מכסה הגרון
צילום רנטגן, "סימן טביעת אצבע" של דלקת מכסה הגרון
שם בלועזית Epiglottitis
תחום מחלות של מערכת הנשימה
סיווג
 ‑ ICD-10 J05.1
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 801369 עריכת הנתון בוויקינתונים
DiseasesDB 4360
MeSH D004826
MedlinePlus 000605
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סימנים וסימפטומיםעריכה

הסימפטומים לדלקת מתפתחים ומחמירים בדרך כלל במהירות. הסימנים כוללים קושי בבליעה, כאב גרון משמעותי, שינויים בקול, עלייה בחום הגוף וקצב נשימה מוגבר[2][3]. בשל מיקומו של מכסה הגרון בדרכי הנשימה העליונות, הנפיחות עלולה להפריע לנשימה. אנשים הלוקים בדלקת ינסו לעיתים להישען קדימה בניסיון לפתוח את דרכי הנשימה על מנת להקל על הקושי לנשום. במצב חמור של המחלה עלולים להופיע קולות שריקה וצפצופים (סטרידור), כחלון וחנק. קולות סטרידור מעידים על חסימה של דרכי הנשימה העליונות, מצב המצריך ניתוח חירום. בילדים, סימני המחלה כוללים בנוסף עצבנות, חוסר שקט, ריור, צרידות, נשימה שקטה ורדודה עם ראש מוטה קדימה תוך התעקשות על ישיבה במיטה[4]

גורמיםעריכה

בעבר, הגורם השכיח ביותר לדלקת מכסה הגרון היה חיידק Haemophilus influenzae מזן B. כיום, בשל השימוש בחיסונים, הדלקת נגרמת לרוב על ידי חיידקים אחרים. מחוללי הדלקת העיקריים כיום הם חיידקים מסוג Streptococcus pneumoniae, Streptococcus pyogenes ו-Staphylococcus aureus[5].

גורמים אפשריים נוספים כוללים כוויות וטראומה באזור. זיהום פטרייתי עלול להוות גורם למחלה אצל אנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת[6]. נמצא קשר בין דלקת מכסה הגרון לשימוש בקוקאין[5]. כמו כן, מחלת השתל נגד המאכסן והפרעות ביצור לימפוציטים עלולים להיות גורמים לדלקת[4].

אבחנהעריכה

כאשר קיים חשד לדלקת מכסה הגרון, יש לוודא תחילה שהחולה נושם באופן יציב. במרבית המקרים תבוצע ספירה של כדוריות דם לבנות. רמה גבוהה של כדוריות דם לבנות מעידה בדרך כל על זיהום ממקור חיידקי[7]. במבוגרים, האבחנה נעשית באמצעות בדיקת לרינגוסקופיה. במהלך הבדיקה נעשה שימוש בלרינגוסקופ, צינור אופטי המאפשר לרופא להתבונן על הגרון ובית הקול של החולה. הבדיקה עלולה לגרום לעווית של דרכי הנשימה. מסיבה זו, אם קיים חשד למכסה גרון מודלק, לא מומלץ לנסות להתבונן על הגרון באמצעות לוחץ לשון. אבחנה הנעשית על בסיס בדיקת לרינגוסקופיה פיבראופטית ישירה, צריכה להתבצע בסביבה מבוקרת כמו חדר ניתוח. צילומי רנטגן של הצוואר מן הצד עשויים להוות "סימן טביעת אצבע" לדלקת, אך היעדר סימן כזה אינו מעיד בהכרח על חוסר הימצאות של המחלה[8].

במצב מודלק, מכסה הגרון והסחוס הקיתוני יהיו נפוחים ובעלי גוון אדום חזק. האבחנה המבדלת תכלול דלקת גרון, דלקת שקדים ומורסה של אחורי הלוע. צילום רנטגן יראה מכסה הגרון מוגדל ונפוח, לוע גרוני מורחב ומבנים סבגלוטים תקינים. במידת הצורך יש לבצע הדמיית CT על מנת לשלול בבטחה מצב של דלקת מכסה גרון חריפה[8]. בנוסף, הדמיית CT מסייעת לצורך אבחנה בין מצבים בעלי מאפיינים קליניים דומים לדלקת מכסה הגרון, כגון דלקת שקדים או מורסה של אחורי הלוע.

מניעהעריכה

חיסון נגד Haemophilus influenzae מזן B (חיסוןHib) יעיל מאוד במניעת המחלה. החיסון כלול בשגרת החיסונים הניתנים בישראל החל משנת 1994 כחלק מ"החיסון המחומש". החיסון כולל תרכיב מומת כנגד Haemophilus influenzae מזן B, ‏Corynebacterium diphtheriae (מחולל מחלת הקרמת), Clostridium tetani (מחולל מחלת הטטנוס), Bordetella pertussis (מחולל מחלת השעלת), וכנגד נגיף הפוליו הגורם לשיתוק ילדים. מחודש מרץ 1994, ניתן החיסון ליותר מ-90% מהילודים בישראל[9]. החיסון ניתן במספר מנות במהלך השנה הראשונה לחיי התינוק: בגיל חודשיים, 4 חודשים ושנה. בטיחות החיסון נחשבת לגבוהה מאוד. בדרך כלל, תופעות הלוואי קלות ואינן מסוכנות. תופעות הלוואי השכיחות כוללות נפיחות ואודם מקומי המופיעים בדרך כלל תוך 24 שעות ממתן החיסון. כמו כן, ייתכנו בחילות, הקאות, שלשולים ועלייה בחום הגוף[2].

בנוסף, קיים שימוש בריפאמפיצין כטיפול מונע למחלה[3].

טיפולעריכה

פתיחת דרכי הנשימהעריכה

במצב של דלקת מכסה הגרון יש לבצע במרבית המקרים צנרור קנה (אינטובציה) דחוף של קנה הנשימה על מנת לאפשר נשימה תקינה. במהלך הפעולה מוחדר צינור פלסטי דרך אפו או פיו של החולה, אל תוך קנה הנשימה. במצבים חמורים, כאשר לא ניתן לבצע צנרור, יש צורך בניתוח במהלכו יבוצע פתח מלאכותי בקנה הנשימה, על מנת לעקוף את מכסה הגרון ולאפשר לחמצן להגיע לריאות[7].

אנטיביוטיקהעריכה

לאחר הסדרת הנשימה, יש לטפל בזיהום החיידקי שגרם לדלקת באמצעות אנטיביוטיקה. הטיפול כולל צפלוספורינים מדור שני או שלישי, לעיתים בשילוב של פניצילין או אמפיצילין. אם קיימת אלרגיה לפניצילין, נעשה שימוש בקו-טרימוקסאזול או בקלינדמיצין כחלופה[10].

אפידמיולוגיהעריכה

הודות לחיסון התחלואה בדלקת מכסה הגרון נדירה מאוד. בעבר, מקרי דלקת בקרב ילדים בני שתיים עד ארבע היו השכיחים ביותר. במדינות המערב, שכיחות המחלה בקרב ילדים ירדה באופן משמעותי בעוד ששכיחותה בקרב מבוגרים נותרה זהה[11]. לפיכך, המחלה נעשית נפוצה יותר באופן יחסי בקרב מבוגרים וילדים בוגרים מאשר בילדים צעירים[12]. שיעור התחלואה בילדים עומד על 1.3 מקרים ל-100,000 ילדים בשנה ושיעור המחלה בקרב מבוגרים עומד על בין מקרה אחד ל-4 מקרים ל-100,000 איש בשנה. המחלה נפוצה יותר במדינות מתפתחות[13].

כאשר ניתן טיפול מהיר ויעיל לקשיי הנשימה, הסיכוי להחלמה מלאה גבוה מאוד. מקרי מוות מדלקת מכסה הגרון נדירים מאוד[6].

סיבוכיםעריכה

חלק מהחולים עלולים לפתח דלקת ריאות, לימפדנופתיה או דלקת מפרקים זיהומית[3].

מקרים ידועיםעריכה

סיבת המוות הידועה של ג'ורג' וושינגטון, נשיאה הראשון של ארצות הברית, היא דלקת מכסה הגרון.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Pinkbook | Hib | Epidemiology of Vaccine Preventable Diseases | CDC, www.cdc.gov
  2. ^ 2.0 2.1 דלקת מכסה הגרון - סימנים וסימפטומים | מכבי שירותי בריאות
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Sherwood L. Gorbach, John G. Bartlett, Neil R. Blacklow, Infectious Diseases, Lippincott Williams & Wilkins, 2004-01-01
  4. ^ 4.0 4.1 David Schlossberg, Clinical Infectious Disease, Cambridge University Press, 2015-04-23
  5. ^ 5.0 5.1 Michael F. Mayo-Smith, Joseph Spinale, Thermal epiglottitis in adults: A new complication of illicit drug use, The Journal of Emergency Medicine 15, 1997-07-01, עמ' 483–485 doi: 10.1016/S0736-4679(97)00077-2
  6. ^ 6.0 6.1 דלקת מכסה הגרון - גורמים | מכבי שירותי בריאות
  7. ^ 7.0 7.1 דלקת מכסה הגרון - טיפול | מכבי שירותי בריאות
  8. ^ 8.0 8.1 Keiko Ito, Hiroko Chitose, Masamichi Koganemaru, Four cases of acute epiglottitis with a peritonsillar abscess, Auris Nasus Larynx 38, 2011-04-01, עמ' 284–288 doi: 10.1016/j.anl.2010.06.004
  9. ^ Ron Dagan, Drora Fraser, Malvina Roitman, Paul Slater, Effectiveness of a nationwide infant immunization program against Haemophilus influenzae b, Vaccine 17, 1999-01-01, עמ' 134–141 doi: 10.1016/S0264-410X(98)00165-0
  10. ^ Devita MA, Wagner IJ, Acute epiglottitis in the adult., Critical care medicine 14, 1986-12-01
  11. ^ American Academy of Pediatrics, American College of Emergency Physicians, The Pediatric Emergency Medicine Resource, Jones & Bartlett Learning, 2007-01-01
  12. ^ Martin J Carey, Epiglottitis in adults, The American Journal of Emergency Medicine 14, 1996-07-01, עמ' 421–424 doi: 10.1016/S0735-6757(96)90065-0
  13. ^ Zhongwu Guo, Geert-Jan Boons, Carbohydrate-Based Vaccines and Immunotherapies, John Wiley & Sons, 2009-06-17

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.