דנברי (קונטיקט)
דנברי (באנגלית: Danbury) היא העיר השביעית בגודלה בקונטיקט שבארצות הברית, עם כ-87,642 תושבים בשנת 2020. העיר ממוקמת כ-50 מיל (80 קילומטרים) צפון-מזרחית לעיר ניו יורק.
 | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 קונטיקט |
| ראש העיר | Dean Esposito |
| תאריך ייסוד |
1702  |
| שטח | 114.450281 קמ"ר |
| גובה | 121 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 86,518 (1 באפריל 2020) |
| קואורדינטות | 41°24′08″N 73°28′16″W / 41.402222222222°N 73.471111111111°W |
| אזור זמן | UTC-4 |
| http://www.danbury-ct.gov/ | |
  | |
דנברי מכונה "עיר הכובעים" משום שהייתה מרכז תעשיית הכובעים האמריקאית במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. המינרל דנבוריט נקרא על שם דנבורי ואילו העיר עצמה נקראת על שם העיר דנבורי באסקס שבאנגליה.
בדנברי פועלים בית החולים דנברי, אוניברסיטת ווסטרן קונטיקט סטייט, קניון דנברי פייר ונמל התעופה העירוני של דנברי. בנובמבר 2015, USA Today דירג את דנברי כעיר השנייה הטובה ביותר לחיות בארצות הברית.[1] באפריל 2021 המגזין WalletHub דירג את דנברי כעיר העשירית המגוונת ביותר בארצות הברית, העיר המגוונת ביותר בניו אינגלנד, והעיר השלישית הכי מגוונת במטרופולין ניו יורק (לאחר ג'רזי סיטי וניו יורק). הדירוג מתייחס למגוון סוציו-אקונומי, תרבותי, כלכלי ודתי.[2]
היסטוריה
עריכה
דנברי יושבה על ידי אירופאים בשנת 1685, כאשר שמונה משפחות עברו אליה מאזור נורווק וסטמפורד. שמה הנוכחי של ההתיישבות הוכרז על ידי בית המשפט המקומי באוקטובר 1687. במקביל, הוקמה ועדה לשרטוט גבולות העיר החדשה.
במהלך מלחמת העצמאות האמריקנית, דנברי היוותה מחסן אספקה צבאי חשוב עבור הצבא הקונטיננטלי. העיר נפגעה קשות על הצבא הבריטי ב-26 באפריל 1777, ורבים מתושביה נהרגו או נפצעו.
בשנת 1835 הוחלט להקים פסי רכבת באזור העיר, אך הביצוע התעכב בשל חוסר תקצוב. בסופו של דבר, הקו נחנך ב-1852.[3] באותה העת בוצעו נסיעות של כ-75 דקות לנורווק.
ב-31 בינואר 1869 קרס הסכר המקומי ומים קפואים הציפו את העיר. הצפה זו גרמה למותם של כ-11 בני אדם תוך 30 דקות, וגרמה נזק גדול לבתים וחוות.[4]
בשנת 1928 הוקם שדה תעופה בסמוך לעיר, שיהפוך מאוחר יותר לנמל התעופה העירוני של דנברי. באותה השנה הוקם סכר נוסף בסמוך לעיר כמתקן כוח הידרואלקטרי. סכר זה הוביל ליצירתו של האגם הגדול ביותר בקונטיקט – אגם קנדלווד (שחלקו הדרומי נמצא בדנברי).
במהלך מלחמת העולם השנייה, הכלא הפדרלי של דנברי היה אחד מאתרים רבים ששימשו לכליאתם של סרבני מצפון. אחד מכל שישה אסירים בבתי הכלא הפדרליים של ארצות הברית היה סרבן מצפון, ובתי הכלא התמלאו לפתע במספר רב של גברים משכילים ואקטיביסטים.
המראה הראשונית והפגומה של טלסקופ החלל האבל יוצרה בדנברי על ידי יחידת המערכת האופטית של פרקין-אלמר בשנים 1979–1981. מראה זו יוצרה באופן שגוי, והטעות התגלתה רק ב-1993.
באוגוסט 1988 מגזין Money דירג את דנברי כאחת הערים הטובות ביותר למגורים בארצות הברית. זאת בעיקר בשל פשע נמוך, בתי ספר טובים ומיקום העיר.
תעשיית הכובעים המקומית
עריכהייצור כובעים החל בדנברי עוד טרם המהפכה האמריקנית. חנות הכובעים הראשונה הוקמה בשנת 1780. עד 1800, דנברי כבר ייצרה כ-20,000 כובעים מדי שנה, יותר מכל עיר אחרת בארצות הברית.[5] ב-1859 כבר יוצאו מיליון וחצי כובעים בשנה. ב-1887, שלושים מפעלים ייצרו חמישה מיליון כובעים בשנה.[6] ב-1880 עובדים במפעלים רבים התאגדו על מנת לקדם את זכויותיהם. במשך עשרות שנים התרחשו עימותים ושביתות רבות בין הפועלים לבעלי המפעלים. ב-1904 דנברי כבר ייצרה 24% מהכובעים בארצות הברית. התעשייה החלה להחלש בשנות ה-20, עד שהמפעל האחרון לייצור כובעים נסגר ב-1987.
-
הרחוב הראשי בעיר, 1907 -
מפעל כובעים בדנברי, 1912 (משוער) -
בית חרושת לכובעים, 1911 -
תחנת הרכבת המקומית, 1910
דמוגרפיה
עריכהההערכה היא שאוכלוסיית דנברי מנתה בשנת 2015 84,657 תושבים. לפי מפקד האוכלוסין מ-2010 התגוררו בעיר כ-80,893 נפשות ב-29,046 משקי בית (ממוצע של 2.73 נפשות למשק בית). 44.1% מהאוכלוסייה דיברו בבית שפה שאינה אנגלית. צפיפות האוכלוסין היא 1,921.4 תושבים לכל מייל רבוע. 6.7% מהאוכלוסייה היו מתחת לגיל 5, ו-21.1% היו מתחת לגיל 18. 11.1% מהאוכלוסייה היו בני 65 ומעלה. 50.9% מהאוכלוסייה הם נשים.
ההכנסה לנפש בדנברי היא 31,411 דולר. 11.1% מהאוכלוסייה היו מתחת לקו העוני. ממוצע השכירות החודשי ברוטו הוא 1,269 דולר. בשנת 2015 ההכנסה החציונית למשק בית בעיר הייתה כ-66,676 דולר.[7]
תושבים רבים בעיר הם ממוצא פורטוגזי וברזילאי. לאור זאת, ישנה תקשורת משודרת ומודפסת רבה בשפה הפורטוגזית. ההרכב הגזעי של העיר הוא:
- 68.2% לבנים
- 25.0% היספנים
- 7.2% אפרו-אמריקאים
- 0.40% אינדיאנים
- 6.8% אסייתים
- פחות מ-0.10% ילידי האוקיינוס השקט
- 7.6% מגזעים אחרים
- 4.5% משני גזעים או יותר
כלכלה
עריכהבשנת 2016 עמד כוח העבודה של דנברי על כ-79,400 עובדים. 12,200 (15.4%) מהם עבדו בתעשיות ייצור. 67,200 (84.6%) מהם עבדו בענפי מתן שירותים הכוללים: מסחר, תחבורה ושירותים (17,300), שירותים מקצועיים ועסקיים (9,400), פנאי ואירוח (7,300), המגזר הציבורי (10,200) ומקומות נוספים (23,000). בחודש נובמבר 2016, שיעור האבטלה בדנברי עמד על 3.0%, לעומת 3.7% בקונטיקט ו-4.6% בארצות הברית.[8]
המעסיקים הבולטים בעיר הם בהרינגר אינגלהיים, יונייטד טכנולוג'יס, האוניברסיטה המקומית, וכן מערכות הבריאות, השלטון והחינוך המקומיות.
פוליטיקה וממשל
עריכהראש העיר הוא נבחר אחת לשנתיים ועומד בראש מועצה בת 21 חברים. מתוכם שבעה נבחרים על ידי כלל תושבי העיר, ו-14 נבחרים בשבעה מחוזות בחירה (שניים מכל מחוז). ראש העיר הנוכחי הוא דין אספוסיטו מן המפלגה הרפובליקנית. מועצת העיר הנוכחית מורכבת מ-14 רפובליקנים ו-7 דמוקרטים.[9][10]
אזור דנברי מיוצג בבית הנבחרים של ארצות הברית על ידי חברת המפלגה הדמוקרטית ג'האנה הייז.
בשנים 1972–1992 תושבי העיר תמיד הצביעו עבור מועמד המפלגה הרפובליקנית בבחירות לנשיאות ארצות הברית. מאז 1996 תושבי העיר הצביעו ברובם תמיד עבור מועמד המפלגה הדמוקרטית.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של דנברי (באנגלית)- דנברי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ "America's 50 best cities to live in". USA Today. 5 בנובמבר 2015. אורכב מ-המקור ב-6 בנובמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Danbury Among Most Diverse Cities In US: Report". Danbury, CT Patch. 22 באפריל 2021. אורכב מ-המקור ב-29 בספטמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Danbury Museum and Historical Society. "Timeline" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-13 במאי 2011. נבדק ב-2 בינואר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Danbury Museum and Historical Society. "Kohanza Disaster" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-13 במאי 2011. נבדק ב-2 בינואר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ [[[:תבנית:NRHP url]] "National Register of Historic Places Inventory--Nomination Form: P. Robinson Fur Cutting Company"]. 1982-10-15. Submitted to the National Park Service by the Connecticut Historical Commission.
{{cite web}}: Check|url=value (עזרה) - ^ Devlin, William E. (1984). We Crown Them All (First ed.). Windsor Publications, Inc. ISBN 0-89781-092-9.
- ^ St. Hilaire, David W. "Comprehensive Financial Annual Report" (PDF). City of Danbury. אורכב מ-המקור (PDF) ב-19 בפברואר 2017. נבדק ב-19 בפברואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ St. Hilaire, David. "Comprehensive Annual Financial Report" (PDF). City of Danbury, CT. אורכב מ-המקור (PDF) ב-19 בפברואר 2017. נבדק ב-25 בפברואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "City of Danbury, Connecticut – City Council". City of Danbury, Connecticut. נבדק ב-9 באפריל 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Perkins, Julia (3 בנובמבר 2021). "Who was elected in Danbury? Here are the results". NewsTimes. Hearst CT Media. נבדק ב-11 בדצמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה)