שמואל ליב ציטרון

(הופנה מהדף ש"ל ציטרון)

שמואל ליב ציטרוןכתיב היידי, שנהג בזמנו: ציטראָן; בגרמנית: Schmuel Leib Zitron;‏ 24 במאי 18628 בנובמבר 1930) היה מהסופרים היהודים-לאומיים הפוריים ביותר בספרות העברית ובספרות היידיש בזמנו, היסטוריון של הציונות, מבקר ספרות ונואם. דיוקנאותיהם הצבעוניים של אישים מספרות יהדות מזרח אירופה, מהציונות ומהחברה הכללית, שכתב ביד קלה, מהווים תרומה ייחודית להיסטוריה של התרבות היהודית במאות ה-18 וה-19.

שמואל ליב ציטרון
Zitron, Samuel Leib (cropped).jpeg
לידה 24 במאי 1862
מינסק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה נובמבר 1930 (בגיל 68) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מחבר, סופר, מבקר ספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בלארוס, ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד במינסק שברוסיה (כיום בבלארוס), לחנה וליעקב ציטרון, נשיא הקהילה היהודית במינסק. למד בישיבה בוולוז'ין וכבר בגיל 14 החל לכתוב מאמרים לשבועון העברי "המגיד". בהמשך למד זמן מה מדעים כלליים בבית המדרש לרבנים בברסלאו, אך בשנת 1883 שב למינסק, והקדיש עצמו לעיסוק בספרות יהודית ובהוצאה לאור.

ציטרון כתב על בניין ארץ ישראל, ובפרט על סופרים יהודים, ויצא בחיבוריו כנגד ההתבוללות. תרגם לעברית את "אוטואמנציפציה!" ליהודה לייב פינסקר, תחת הכותרת "אם אין אני לי מי לי".[1] עסק בתרגום יצירות נוספות (בעיקר מיידיש) לעברית, בהן משל אריה ליב לבנדה, קרל אמיל פרנצוז, זליג שכנוביץ וש. אנ-סקי, וכן יצירתו המונומנטלית של צבי גרץ, "דברי ימי ישראל".

בין השנים 18861887 היה ממובילי העבודה על הקובץ של יוסף ספיר (מאודסה), "כנסת ישראל". אז כתב על אברהם מאפו ועל פרץ סמולנסקין. בהמשך חיבר ציטרון ספר על הספרות היהודית ברוסיה של המאה ה-19, וחיבורים נוספים על ספרות זמנו ("הספרות והחיים", "המשורר בחייו ובמותו").

לאחר עלייתו של הרצל, נסחף ציטרון אחר הרעיון הציוני ונטל חלק ככתב ביידיש, בעברית וברוסית בעיתוני הקונגרסים הציוניים ה-6, ה-11 וה-12.

בשנת 1916, בעת הכיבוש הגרמני, כיהן ציטרון כמפקח על בתי הספר היהודיים בווילנה.

ב-1920 החל לעבוד בקביעות בעיתון היידי "דער מאָמענט", שבו פרסם מספר מאמרים והיה אחראי למספר סדרות, ובהן הסדרות "משומדים" ו"נשים יהודיות נודעות" (שבהמשך יצאו כספרונים בודדים). ציטרון היה משתתף קבוע של כל העיתונים והמאספים הקבועים של שנות השמונים של המאה ה-19. פרסם עשרות כתבות על אישי ציבור וספרות מהתקופה. החל מ-1911 ועד יום מותו פרסם ב"העולם" סדרת כתבות מחקר חשובות, שנקראה: "רשימות לתולדות העיתונות העברית" והשתרעה על פני גיליונות רבים של כתב העת. בין כתבי העת עליהם כתב נמנו: המגיד, הכרמל, הלבנון, המליץ, הקול, האמת והצפירה.[2] בסדרת כתבות אלו הביא ציטרון חומר רב וחשוב על תולדות העיתונות העברית, בתוכו שילב את המידע הרב שאסף מניסיונו האישי בשירות אותם העיתונים.[3]

בשנת 1924 השלים ציטרון את מפעלו העיקרי, הלקסיקון הציוני העברי, ובו ביוגרפיות של מרבית הפעילים הציוניים.

שמואל ליב ציטרון נפטר בשנת 1930, בגיל 68.

אחיינו ישראל אבא ציטרון היה רבה של פתח תקווה.

כתביועריכה

  • משוק החיים: יכלכל שלשה ספורים מחיי בני ישראל: א) חטאת הקהל, ב) בעבור ביצה, ג) שלומיאל, ורשה: א. משכיל לאיתן, 1887.
  • יונה פותה: ספור מחיי בני ישראל (חבר בעקבות ספור בשפת הארץ), ורשה: בית מסחר הספרים של א. משכיל לאיתן, תרמ"ח-1888.
  • תולדות חבת-ציון: חלק א. מראשית ימי התנועה עד שנתאשר ועד חובבי-ציון באודיסה, אודסה: ועד חובבי-ציון באודיסה, תרע"ד.
  • דריי ליטערארישע דורות: זכרונות וועגן יידישע שריפטשטעלער, וילנה: ש. שרעבערק, תרפ"א 1921–1922. (ביידיש)
  • אנשים וסופרים: זכרונות ורשמים מימי בכורי חבת-ציון והציונות, וילנה: ש. שרברק, 1922.
  • יוצרי הספרות העברית החדשה: תולדותיהם, יצירותיהם, סגנונם וערך פעולתם, וילנה: שרברק, תרפ"ב.
  • משומדים: טיפן און סילועטן פונם נאענטן עבר, ורשה: צענטראל, תרפ"ג-1923. (ביידיש)
  • די געשיכטע פון דער יידישער פרעסע: פון יאר 1863 ביז 1889, ורשה: אחיספר, 1923. (ביידיש)
  • מאחורי הפרגוד: מומרים, בוגדים, מתכחשים, וילנה: צ. מ"ץ, תרפ"ד 1924–תרפ"ה 1925.
  • לקסיקון ציוני: תולדות אנשי-שם שהצטיינו על שדה הרעיון הציוני, ורשה: ש. שרברק, תרפ"ד-1924.
  • ש. ל. ציטראן, אלע ווערק, ורשה: ש. שרעבערק, [תרפ"-]. (כל כתביו)
  • רשימות לתולדות העיתונות העברית, 'העולם':
  1. 'המגיד': 1912, גיליונות 10–12, 1–2, 4, 6, 8.
  2. 'הכרמל': 1912, גיליונות 16–18, 20–22.
  3. 'הלבנון': 1912–1913, גיליונות 28, 30–31, 33, 35–38.
  4. 'המליץ': 1913, גיליונות 6, 11–13, 18–19, 21–23, 25–29, 31, 37–39, 41–50; 1914, גיליונות 6–28.
  5. 'הקול', 1927, גיליונות 17—18, 20, 22, 26, 42, 49—51.
  6. 'האמת', 1928, גיליונות 26—29, 37—39.
  7. 'הצפירה', 1928, גיליונות 49—51; 1929, גיליונות 3—4, 6, 8, 10—11, 16, 18, 23, 40—41, 43—44, 47—49, 51, 54; 1930, גיליונות 1, 5, 7, 9, 18—19, 22, 30—33.

מתרגומיועריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שמואל ליב ציטרון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ וראו דבריו על התרגום: הרפתקאותיה של ה"אבטואמנסיפציה", בפרויקט בן-יהודה.
  2. ^ קרסל, גצל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967
  3. ^ ראו למשל את תולדות עיתון "הצפירה": ציטרון, שמואל ליב, "רשימות לתולדות העתונות העברית; 'הצפירה' ", העולם, כר' ט"ז – כר' י"ח,  גל' ל"ג - מ"ט