דניאל מהורדנה

רבי דניאל מהורדנה (נפטר בשביעי של פסח תקס"ז, 29 באפריל 1807) היה רב ופוסק הלכה ליטאי, מו"צ בהורדנה שבבלארוס. נודע על שם ספרו "חמודי דניאל" על יורה דעה.

רבי דניאל מו"צ הורדנה
פטירה 29 באפריל 1807
כ"א בניסן תקס"ז
מקום פעילות הורדנה
השתייכות רבני ליטא
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, פסיקה
חיבוריו "חמודי דניאל"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תפקידו כמורה הוראה בהורדנהעריכה

התמנה כמורה הוראה בהורדנה, בערך בשנת תק"ל (1770), ושימש בתפקידו כמעט ארבעים שנה. הוא התפרסם ברחבי ליטא, ורבים פנו אליו בשאלות הלכתיות.

אנקדוטה שהתפרסמה מתקופת כהונתו, הייתה כאשר בשנת 1794 נפטר הרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, בעל "יסוד ושורש העבודה", שהיה מקובל וביקש בצוואתו להיקבר כשהוא עטוף בטלית כשרה, בניגוד למנהג המקובל לפסול את ציציות הטלית שבה עוטפים את הנפטר. הוראתו הייתה, כי אף שבכל נפטר אחר היה מורה שלא לקיים את צוואתו בניגוד למנהג, אך מפני כבודו של הנפטר הוא נאלץ שלא להתערב. לפי הסיפור, נפסלו הציציות לבסוף כאשר הסתבכו בדבר מה בשעת הקבורה ונתלשו[1].

מחידושיו בהלכה התפרסמו: הוראתו לברך מספק על אתרוגי קורפו, בלא הזכרת "שם ומלכות" אלא בנוסח חילופי ארמי: "בריך רחמנא אשר קדשנו במצוותיו וציוונו..."[2]; הוראתו לחייב מבואה לבית ("בית שער") במזוזה, גם כאשר אין במבואה עצמה שטח של ארבע על ארבע אמות[3].

כתביועריכה

לפי עדות ראש בית הדין בהורדנה, רבי תנחום, בהסכמתו לספר "חמודי דניאל" (הורדנה תק"ע), הוא השאיר אחריו יותר מ-3000 עמודים של חידושי תורה בכתב יד, אך רובם לא הגיעו לדפוס, ורבים מהם נשרפו. פסקי הלכה רבים שלו משוקעים בספר ההלכה הפופולרי "פתחי תשובה"[4]. אחד מצאצאיו של רבי דניאל, הרב מנחם קרקובסקי מווילנה, ליקט מתוך 11 כרכי כתב ידו, שני כרכים של פסקי הלכה מחודשים, והם נמצאים בכתב יד בבית הספרים הלאומי בירושלים.

מספריו שבדפוס:

  • חמודי דניאל - הלכות בשר בחלב, מליחה ותערובות[5]. הספר זכה למספר מהדורות, אחת מהן (וויטצן תרס"ח) עם ביאור בשם "רחבת ידיים" שכתב הרב חיים יהודה סגל דייטש ממאקווא.
  • מוצל מאש (וילנה תרצ"א) - על מסכת ערכין. חיבור זה הוא חלק מחיבור גדול יותר שכלל חידושים גם למסכתות: מעילה, תמורה והוריות.
  • חמודי דניאל - על הלכות נדה, הוצאת הרב בניהו עטיה, ישיבת החיים והשלום, ירושלים תשע"ב.

משפחתועריכה

שמות אביו ואמו לפי מקור אחד, היו יעקב ואיטה[6], אך גרסה זו בעייתית ויש שפיקפקו בה[7].

בניו היו: רבי דובער, רבי יעקב, רבי צבי הירש הורודנר שהיה מו"צ בווילנה[8], ובת שנישאה לאדם בשם מצקביץ'.

לקריאה נוספתעריכה

  • הרב בצלאל דבליצקי, על ה"חמודי דניאל", הקדמה למאמר הלכתי מכתביו, בתוך: עץ חיים (קובץ תורני), גיליון ו', סיון תשס"ח, עמ' כב-כז.

קישורים חיצונייםעריכה

מהדורות ספריו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עיר גיבורים, וילנה תר"מ, עמ' 62.
  2. ^ מובא בשדי חמד, מערכת ל, כלל קמא, אות לב, בשם ספר ברכת משה.
  3. ^ ראו לדוגמה: "פתחי תשובה" יורה דעה, סימן רפו, אות יא.
  4. ^ נדפס על גיליון שולחן ערוך. ראו בהקדמתו: "אינה ה' לידי כתבי קודש של הרב הגדול החסיד ועניו כמוהר"ר דניאל זצ"ל שהיה מ"ץ בק"ק הוראדנא...".
  5. ^ חלק מחיבור זה על הלכות ברית מילה שרד אף הוא ונדפס בתוך הספר "זיכרון ברית לראשונים", ברלין, תרנ"ב.
  6. ^ עיר וילנא, עמ' 133 ואילך.
  7. ^ ראו: פסקי החמודי דניאל - דיני יארצייט, בתוך: עץ חיים גיליון ו', סיון תשס"ח, עמ' כו.
  8. ^ עליו ראו: עיר וילנא, עמ' 112.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.