האיים הקנריים
האיים הקנריים (בספרדית: Las Islas Canarias) הם ארכיפלג ספרדי הנמצא באוקיינוס האטלנטי, מול חופה הדרום-מערבי של מרוקו שבצפון-מערב אפריקה, והם נמנים בין 17 הקהילות האוטונומיות של ספרד. לעיתים האיים הקנריים קרויים גם בשם הארכיפלג הקנרי (El Archipiélago Canario). כלכלת האיים מבוססת בעיקר על תיירות.
| |||
 | |||
| מבנה הפרלמנט של האיים הקנריים | |||
| מדינה |
 ספרד | ||
|---|---|---|---|
| מושל |
פרננדו קלוויחו, הקואליציה הקנארית | ||
| רשות מחוקקת |
Canarian Parliament  | ||
| מחוזות בקהילה האוטונומית | 2 | ||
| בירת הקהילה האוטונומית | סנטה קרוס דה טנריפה, לאס פאלמאס דה גראן קנריה | ||
| שפה רשמית | ספרדית (בניב קנרי) | ||
| תאריך ייסוד | 10 באוגוסט 1982 | ||
| שטח | 7,493 קמ"ר (דירוג: 13) | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
טיידה | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בקהילה האוטונומית | 2,172,944 (דירוג: 8, 2021) | ||
| ‑ צפיפות | 280 נפש לקמ"ר (2011) | ||
| קואורדינטות | 28°17′26″N 15°40′08″W / 28.29056°N 15.66889°W | ||
| אזור זמן | UTC | ||
| http://www.gobcan.es | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת האיים הקנריים רגילה) | |||
  | |||
שטחם הכולל הוא 7,447 קילומטרים רבועים, אורך החופים הכולל הוא 1,583 קילומטרים ומספר התושבים נכון ל-2006 הוא כ-2 מיליון נפשות (כ-4.5% מכלל אוכלוסיית ספרד).
האיים עריכה
הארכיפלג מורכב משבעה איים: טנריפה (Tenerife), לה פלמה (La Palma), לה גומרה (La Gomera), אל איירו (El Hierro), שמרכיבים את מחוז סנטה קרוס דה טנריפה (אנ'), ומנגד גראן קנריה (Gran Canaria), פוארטוונטורה (Fuerteventura) ולנסרוטה וכן שישה איונים שמרכיבים את מחוז לאס פאלמס (אנ'). האי טנריפה הוא הגדול ביותר (2,059 קילומטרים רבועים). אל איירו הוא הקטן והמערבי ביותר. הנקודה הגבוהה ביותר היא הפסגה של הר הגעש טיידה - 3,718 מטרים מעל פני הים והיא גם הנקודה הגבוהה ביותר בספרד.
לקהילה האוטונומית הקנרית שתי ערי בירה המתחלקות בתואר ובסמכויות: סנטה קרוס דה טנריפה, בירת מחוז סנטה קרוס דה טנריפה (אנ') ולאס פאלמאס דה גראן קנריה, בירת מחוז לאס פאלמס (אנ').
האיים מתאפיינים בהרי געש רבים, חלקם פעילים, ובשמורות טבע של יערות מחט ויערות סובטרופיים. חופי הדיונות מספלומס (Maspalomas) הוא אתר תיירות מפורסם. האקלים הוא סובטרופי, המשקעים נדירים באיים המזרחיים, ואילו בלה פאלמה, שבמערב הארכיפלג, כמות המשקעים השנתית עולה על 1,200 מילימטרים. אין נהרות באיים, אך ישנם נחלים רבים.
בטנריפה נמצא הפארק הלאומי טיידה שהוא אתר מורשת עולמית. זהו פארק געשי המתאפיין בנוף געשי מיוחד, עם סלעי בזלת שחורים וצבעוניים המזדקרים מתחתית לוע הר הגעש טיידה שגובהו 3,718 מטרים.
ארגון אונסק"ו הכריז על האיים לנסרוטה (ב-1993), אל איירו (ב-2000), לה פלמה (ב-2002), גראן קנריה (ב-2005; כשליש מן האי – בחלק הדרום מערבי), פוארטוונטורה (ב-2009), ולה גומרה (2012) כשמורה ביוספרית. כמו כן, "פארק כפרי" אנאגה שבמסיב אנאגה (מאסיסו דה אנאגה; Macizo de Anaga), שהוא רכס הרים בצפון מזרח האי טנריפה, הוגדר בידי הארגון (ביוני 2015) כשמורה ביוספרית.
היסטוריה עריכה
התושבים המקוריים של האיים היו הגואנצ'ים שעסקו בדיג ובלקט פירות וכן בחקלאות ובגידול צאן. הכיבוש הספרדי התחיל בשנת 1402, אך גם בשנים הקודמות הפליגו לאיים ספינות ממיורקה, מפורטוגל ומג'נובה. מתחילת המאה ה-15 החלו להגיע לאיים (באישור הכס הקדוש והכתר הספרדי) משלחות מאורגנות בחיפוש אחרי עבדים ואוצרות. הגואנצ'ים ניהלו מאבק חריף לכיבוש ולכן הוא נמשך כמעט מאה שנה והסתיים ב-1496, כשאחרוני הילידים נכנעו והאיים סופחו לממלכת קסטיליה (ספרד).
כיבוש האיים הקנריים היה תקדים לכיבוש יבשת אמריקה והתאפיין בשיעבוד האוכלוסייה המקומית, השלטת הנצרות תוך הרס התרבות המקומית והתערבבות עם האוכלוסייה המקומית. בשל מיקומם האסטרטגי היו האיים לתחנת מעבר לסוחרים בדרכם להודו, לאפריקה ולאמריקה, מה שהביא שגשוג כלכלי למגזרים מסוימים באוכלוסייה. במאה ה-19 זכו המושבות הספרדיות באמריקה לעצמאות מדינית, דבר שהיה אחד הגורמים למשבר כלכלי באיים, אשר הביא להגירתם של רבים מהתושבים לארצות אמריקה. בתחילת המאה ה-20 החלו חברות אנגליות לגדל בננות באיים. ב-1927 חולקו האיים לשתי פרובינציות בגלל העוינות בין שתי אליטות בסנטה קרוס ובלאס פאלמס ולכן שתי ערים אלו כיום הן שתי ערי הבירה של האיים הקנריים. בשלהי שנות ה-70 (תחילת תקופת הדמוקרטיה בספרד) פעל באיים ארגון טרור בדלני בשם FAG שדרש עצמאות מדינית מלאה לאיים, אך לא זכה לתמיכת הציבור וחדל מפעילותו. ב-1982 קיבלו האיים מעמד של קהילה אוטונומית.
הבעיה העיקרית שאיתה מתמודדים כיום האיים הקנריים (שהם חלק מספרד ומהאיחוד האירופי) היא הגעה מסיבית של מהגרים אפריקנים לחופיהם. בכל שנה יותר ויותר מהגרים חסרי מסמכים מפליגים בסירות מחופי מרוקו ומאוריטניה ורבים מהם טובעים באוקיינוס. בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2006 הצליחו להגיע לחוף 2,371 מהגרים, אך כאלף אחרים נספו.
תיירות עריכה
מספרי תיירים שביקרו באיים הקנריים בשנת 2016:[1]
- טנריפה - 4,885,900
- גראן קנריה - 3,654,800
- לנסרוטה - 2,328,700
- פוארטוונטורה - 1,914,100
- לה פלמה - 221,500
- לה גומרה, אל איירו - 109,300
דמוגרפיה עריכה
על פי מפקד האוכלוסין של 2019, אוכלוסיית האיים הקנריים היא 2,153,389 נפש:[2]
- טנריפה: 917,841 תושבים
- גראן קנריה: 851,231 תושבים
- לנסרוטה: 152,289 תושבים
- פוארטוונטורה: 116,886 תושבים
- לה פלמה: 82,671 תושבים
- לה גומרה: 21,503 תושבים
- אל איירו: 10,968 תושבים
דת עריכה
החברה באיים הקנריים היא ברובה הגדול נוצרית קתולית.[3] בטנריפה נולדו שני קדושים קתוליים חשובים: פדרו דה סן חוסה בטאנקור וז'וזה דה אנשייטה שפעלו כמיסיונרים בגואטמלה ובברזיל, בהתאמה. פעמיים בשנה – ב-2 בפברואר ובלילה שבין ה-14 ל-15 באוגוסט – חוגגים בבזיליקה של קאנדלאריה, המוקדשת לבתולה הברוכה של קאנדלאריה (שהיא הקדושה המגינה של האיים הקנריים), את חגה של הבתולה הברוכה. כמו כן, ישנו באיים מיעוט של נוצרים פרוטסטנטים.
דתות אחרות הן: אסלאם, הינדואיזם, דתות סיניות (אנ'), בודהיזם, יהדות, הדת המורמונית, הדת הבהאית, דת אפרו-אמריקאית (אנ') והדת הנאו-פגאנית – כנסיית העם הגואנצ'י.[3]
גלריה עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של האיים הקנריים (בספרדית)- נתונים על מספר המהגרים שהגיעו לאיים הקנריים (אורכב 23.09.2015 בארכיון Wayback Machine)
- לירן גרינהאוס, נודיסטים, הרי געש וחופים עוצרי נשימה: הכירו את האיים הקנריים, באתר הארץ, 17 במאי 2011
- נעם סלע, האיים הקנריים: טיול מאירופה לעולם החדש, באתר ynet, 22 ביוני 2016
- נעם סלע, האיים הקנריים - 10 חוויות ואטרקציות נבחרות, באתר GoTravel
- יונית קמחי, לא נופל מריו: הקרנבל השני בגודלו בעולם מחכה לכם בקנריים, באתר גלובס, 10 בפברואר 2018
- ליאור קורן, מחפשים חום בחורף? האיים הקנריים, באתר ynet, 28 בנובמבר 2018
- האיים הקנריים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- האיים הקנרים, עמית ידגר, כל המידע במקום אחד, נובמבר 2023.
- האיים הקנריים, פורטל המטיילים.
הערות שוליים עריכה
- ^ Número de turistas que visitaron Canarias en 2016, por isla de destino (en miles)
- ^ Real Decreto 743/2019, de 20 de diciembre, por el que se declaran oficiales las cifras de población resultantes de la revisión del Padrón municipal referidas al 1 de enero de 2019
- ^ 1 2 F. Díez de Velasco, ed. Religiones entre continentes: Minorías religiosas en Canarias, Barcelona, Icaria, 2008