ויקיפדיה

The Beatles (אלבום)

אלבום מאת הביטלס
(הופנה מהדף האלבום הלבן)

The Beatles (הביטלס), הידוע גם בשם The White Album (האלבום הלבן), הוא אלבום האולפן העשירי של להקת הרוק האנגלית הביטלס, ויצא לאור בתאריך ה-22 בנובמבר 1968. האלבום הוא אלבום כפול והארוך ביותר שהלהקה יצרה. הכריכה שלו לבנה לגמרי בלי גרפיקה מלבד שם הלהקה המוטבע עליה, ומספר סידורי בן 8 ספרות שהיה ייחודי לכל תקליט של האלבום. הבחירה בעיצוב זה היה מיועד לניגודיות ישירה לכריכות אלבומיהם הקודמים "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band" ו-"Magical Mystery Tour" המאופיינים בעיצובים עמוסים וצבעוניים מאוד. העובדה ששם האלבום היה שם הלהקה בלבד, גרם באופן טבעי להידבקות השם ״האלבום הלבן״ ("The White Album") בו. אף על פי שלא יצאו סינגלים מהאלבום בבריטניה ובארצות הברית, השירים "Hey Jude" ו-"Revolution" מקורם בסשנים של הקלטות האלבום, והונפקו על סינגל באוגוסט 1968.

The Beatles
אלבום אולפן מאת הביטלס
יצא לאור 22 בנובמבר 1968
הוקלט 30 במאי 1968 – 14 באוקטובר 1968
מקום הקלטה אולפני EMI, אולפני טרידנט, לונדון
סוגה רוק • רוק פסיכדלי • רוקנ'רול • בלוז רוק • פולק רוק • פופ • הארד רוק • פרוטו פרוג
שפה אנגלית
אורך 93:22
חברת תקליטים אפל רקורדס, Parlophone, EMI
הפקה ג'ורג' מרטין, כריס תומאס
כרונולוגיית אלבומים של הביטלס
Magical Mystery Tour
(1967) 		The Beatles
(1968) 		Yellow Submarine
(1969)

רוב השירים באלבום נכתבו על ידי חברי הלהקה במרץ ובאפריל 1968 במהלך קורסי מדיטציה טרנסצנדנטלית שעברו חברי הלהקה בהודו. הלהקה חזרה לאולפני EMI בלונדון בסוף חודש מאי של אותה שנה כדי להתחיל בהקלטות שנמשכו עד אמצע אוקטובר. במהלך פגישות אלו, פרצו ויכוחים בין ארבעת חברי הלהקה על ההבדלים האומנותיים. יסוד מחלוקת נוסף היה הנוכחות המתמדת של החברה החדשה של ג'ון לנון, יוקו אונו, שנוכחותה באולפן הפרה את מדיניות הביטלס שבנות זוג לא ינכחו במהלך ההקלטות. לאחר סדרת בעיות, כולל עזיבתו הפתאומית של המפיק ג'ורג' מרטין, התפטרותו הפתאומית של ג'ף אמריק ועזיבת רינגו סטאר את הלהקה לזמן קצר באוגוסט. אותם מתחים נמשכו גם בשנה שלאחר מכן, מה שהובילו לבסוף לפירוק הלהקה בשנת 1970.

בזמן שחרור האלבום, הביטלס קיבלו ביקורות חיוביות ממרבית מבקרי המוזיקה, אך פרשנים אחרים מצאו את שיריהם הסאטיריים ולא פוליטיים באקלים הפוליטי והחברתי הסוער של 1968. במהלך ההקלטות, חברי הלהקה ומפיקם ג'ורג' מרטין התווכחו רבות על אורך האלבום. חברי הלהקה רצו להכניס לאלבום מספר רב של שירים, ומרטין ניסה לשכנעם לקצר את האלבום כך שיצא כאלבום רגיל ולא כפול. לבסוף נכנע מרטין והאלבום יצא באורכו המלא – שעה ו-33 דקות. אף על פי כן, הביטלס הגיעו למקום הראשון במצעדים בבריטניה ובארצות הברית, ומאז הוגדר על ידי כמה מהמבקרים כאחד האלבומים הגדולים ביותר בכל הזמנים.

בשנת 2003 דורג האלבום במקום 10 על ידי המגזין רולינג סטון ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים.

לאלבום הייתה במקור עטיפה אחרת שלא יצאה לפועל. עיצוב העטיפה המקורי שימש בסופו של דבר, תריסר שנים מאוחר יותר, לאלבום The Beatles' Ballads (בלדות הביטלס).

הוצאות נוספות

עריכה

האלבום ראה אור גם על גבי סלילי רשמקול, אך האריזה לא כללה את הכריכה הלבנה. בגרסאות של קלטת שמע וקלטת שמונה רצועות (שהופצו בתחילת 1969) גרפיקת העטיפה הייתה בעלת ניגודיות גבוהה בשחור ולבן (ללא אפור) ועם צילומי ארבעת חברי הלהקה שצילם ג'ון קלי. קלטות אלו היו בתוך כריכות קרטון חיצוניות שחורות עם תבליט המילים הביטלס וכן מתאר של תפוח בהדפס זהב. סדר השירים בגרסת הקלטת שונה מהאלבום, על מנת להשוות את אורך צדדי הקלטת.

לרגל חגיגות העשור לאלבום, בשנים 1978 ושנת 1979, EMI הוציאה מחדש את האלבום בהדפסה על ויניל לבן במהדורה מוגבלת במספר מדינות.

האלבום הוצא מחדש, יחד עם שאר קטלוג הביטלס, בתקליטור בשנת 1987. כמו הדפסות הוויניל המקוריות, גם עותקי התקליטור הללו כללו מספרים מוטבעים בנפרד על הכריכה הקדמית של האלבום (על כריכת החוברת של הדיסק הראשון).

האלבום ראה אור שוב בתקליטור בשנת 1998, כחלק מאירועי יום השנה ה-30 ל-EMI.

בשנת 2009, האלבום הופק שוב במהדורה מחודשת.

מהדורת רמיקס ומורחבת של האלבום יצאה ב-2018 כדי לחגוג 50 שנה להוצאתו.

רשימת השירים

עריכה

כל השירים נכתבו על ידי לנון ומקרטני, אלא אם צוין אחרת.

צד ראשון

  1. Back in the U.S.S.R‏ (2:43)
  2. Dear Prudence‏ (3:56)
  3. Glass Onion‏ (2:17)
  4. Ob-La-Di, Ob-La-Da‏ (3:08)
  5. Wild Honey Pie‏ (0:53)
  6. The Continuing Story of Bungalow Bill‏ (3:14)
  7. While My Guitar Gently Weeps (האריסון) (4:45)
  8. Happiness Is a Warm Gun‏ (2:43)

צד שני

  1. Martha My Dear‏ (2:28)
  2. I'm So Tired‏ (2:03)
  3. Blackbird‏ (2:18)
  4. Piggies (האריסון) (2:04)
  5. Rocky Raccoon‏ (3:32)
  6. Don't Pass Me By (סטאר) (3:50)
  7. Why Don't We Do It in the Road?‏ (1:41)
  8. I Will‏ (1:46)
  9. Julia‏ (2:54)

צד שלישי

  1. Birthday‏ (2:42)
  2. Yer Blues‏ (4:01)
  3. Mother Nature's Son‏ (2:48)
  4. Everybody's Got Something to Hide Except Me and My Monkey‏ (2:24)
  5. Sexy Sadie‏ (3:15)
  6. Helter Skelter‏ (4:29)
  7. Long, Long, Long (האריסון) (3:04)

צד רביעי

  1. Revolution 1‏ (4:15)
  2. Honey Pie‏ (2:41)
  3. Savoy Truffle (האריסון) (2:54)
  4. Cry Baby Cry‏ (3:01)
  5. Revolution 9‏ (8:22)
  6. Good Night‏ (3:11)

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא The Beatles בוויקישיתוף


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=The_Beatles_(אלבום)&oldid=39664309"