ויקיפדיה

The Beatles (אלבום)

אלבום מאת הביטלס
(הופנה מהדף האלבום הלבן)

The Beatles (הביטלס), הידוע גם בשם The White Album (האלבום הלבן), הוא אלבום האולפן העשירי של להקת הרוק האנגלית הביטלס, ויצא לאור בתאריך ה-22 בנובמבר 1968. האלבום הוא אלבום כפול והארוך ביותר שהלהקה יצרה. הכריכה שלו לבנה לגמרי בלי גרפיקה מלבד שם הלהקה המותבע עלייה. הבחירה בעיצוב זה היה מיועד לניגודיות ישירה לכריכה של אלבומם הקודם Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band המאופיין בעיצוב עמוס וצבעוני מאוד. העובדה ששם האלבום היה שם הלהקה בלבד, גרם באופן טבעי להידבקות השם ״האלבום הלבן״ (“The White Album”) בו. אף על פי שלא יצאו סינגלים מהאלבום בבריטניה ובארצות הברית, השירים "Hey Jude" ו-"Revolution" מקורם בסשנים של ההקלטות והונפקו על סינגל באוגוסט 1968. השירים של האלבום נעים בין בלוז בריטי וסקא לרצועות שהושפעו מצ'אק ברי ומקרלהיינץ שטוקהאוזן.

The Beatles
אלבום אולפן מאת הביטלס
יצא לאור 22 בנובמבר 1968
הוקלט 30 במאי 1968 – 14 באוקטובר 1968 באולפני אבי רוד ובאולפני טרידנט
מקום הקלטה אולפני אבי רוד, אולפני טרידנט עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק • רוק פסיכדלי • רוקנ'רול • בלוז רוק • פולק רוק • פופ • הארד רוק • פרוטו פרוג
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 93:22
חברת תקליטים אפל רקורדס, Parlophone, EMI
הפקה ג'ורג' מרטין, כריס תומאס
כרונולוגיית אלבומים של הביטלס
Magical Mystery Tour
(1967) 		The Beatles
(1968) 		Yellow Submarine
(1969)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוב השירים באלבום נכתבו במרץ ובאפריל 1968 בקורסי מדיטציה טרנסצנדנטלית בהודו. הלהקה חזרה לאולפני אבי רוד של EMI בלונדון בסוף חודש מאי של אותה שנה כדי להתחיל בהקלטות שנמשכו עד אמצע אוקטובר. במהלך פגישות אלו, פרצו ויכוחים בין ארבעת חברי הלהקה על ההבדלים האומנותיים. אלמנט מחלוקת נוסף היה הנוכחות המתמדת של החברה החדשה של ג'ון לנון, יוקו אונו, שנוכחותה באולפן שברה את מדיניות הביטלס לגבי זה שנשים וחברות לא ישתתפו במהלך ההקלטות. לאחר סדרה של בעיות, כולל המפיק ג'ורג' מרטין שעזב בפתאומיות וג'ף אמריק שהתפטר בפתאומיות ורינגו סטאר שעזב את הלהקה לזמן קצר באוגוסט. אותם מתחים נמשכו גם בשנה שלאחר מכן, מה שהוביל לפירוק הלהקה בשנת 1970.

בזמן שחרור האלבום, הביטלס קיבלו ביקורות חיוביות ממרבית מבקרי המוזיקה, אך פרשנים אחרים מצאו את שיריהם הסאטיריים ולא פוליטיים באקלים הפוליטי והחברתי הסוער של 1968. הלהקה ומרטין התווכחו מאוחר יותר האם הם היו צריכים לשחרר את האלבום כאלבום אחד במקום כפול. אף על פי כן, הביטלס הגיעו למקום הראשון במצעדים בבריטניה ובארצות הברית, ומאז הוכתר על ידי כמה מהמבקרים כאחד האלבומים הגדולים ביותר בכל הזמנים.

בשנת 2003 האלבום דורג במקום 10 על ידי המגזין רולינג סטון ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים.

לאלבום הייתה במקור עטיפה אחרת, אך היא לא יצאה לפועל. עיצוב העטיפה המקורי שימש בסופו של דבר, תריסר שנים מאוחר יותר, לאלבום The Beatles' Ballads (בלדות הביטלס).

רשימת השיריםעריכה

כל השירים נכתבו על ידי לנון ומקרטני, למעט אם צוין אחרת.

צד ראשון

  1. Back in the U.S.S.R ‏ (2:43)
  2. Dear Prudence ‏ (3:56)
  3. Glass Onion ‏ (2:17)
  4. Ob-La-Di, Ob-La-Da ‏ (3:08)
  5. Wild Honey Pie ‏ (0:53)
  6. The Continuing Story of Bungalow Bill ‏ (3:14)
  7. While My Guitar Gently Weeps (האריסון) (4:45)
  8. Happiness Is a Warm Gun ‏ (2:43)

צד שני

  1. Martha My Dear ‏ (2:28)
  2. I'm So Tired ‏ (2:03)
  3. Blackbird ‏ (2:18)
  4. Piggies (האריסון) (2:04)
  5. Rocky Raccoon ‏ (3:32)
  6. Don't Pass Me By (סטאר) (3:50)
  7. Why Don't We Do It in the Road? ‏ (1:41)
  8. I Will ‏ (1:46)
  9. Julia ‏ (2:54)

צד שלישי

  1. Birthday ‏ (2:42)
  2. Yer Blues ‏ (4:01)
  3. Mother Nature's Son ‏ (2:48)
  4. Everybody's Got Something to Hide Except Me and My Monkey ‏ (2:24)
  5. Sexy Sadie ‏ (3:15 )
  6. Helter Skelter ‏ (4:29)
  7. Long, Long, Long (האריסון) (3:04)

צד רביעי

  1. Revolution 1 ‏ (4:15)
  2. Honey Pie ‏ (2:41)
  3. Savoy Truffle (האריסון) (2:54)
  4. Cry Baby Cry ‏ (3:01)
  5. Revolution 9 ‏ (8:22)
  6. Good Night ‏ (3:11)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא The Beatles בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=The_Beatles_(אלבום)&oldid=36256324"